תפיסות מוטעות לגבי טראומה
למרות שאנשים יודעים הרבה על טראומה, עדיין יש הרבה תפיסות שגויות לגביה. בני אדם הם פגיעים, אבל לפעמים אנחנו יכולים לשכוח כמה עקשנים אנחנו יכולים להיות. כפי שאמר פעם ויקטור פרנקל, תגובה חריגה למצב לא נורמלי היא נורמלית לחלוטין. תגובה טבעית זו מביאה בסופו של דבר את הצדדים החזקים והעמידים ביותר בעצמנו.
פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים אוהבים להזכיר לנו שכולנו נסבול מאירוע טראומטי שלא נהיה מוכנים אליו בשלב מסוים בחיינו. זה עשוי להיות אובדן של אדם אהוב, תאונה, מראה מזעזע, תקיפה, אסון טבע או מצב חירום רפואי.
"ההישג של להתגבר על טראומה ולהיות יפה למרות הכל לא קשור לחוסר פגיעות או הצלחה חברתית".
-בוריס סירולניק-
יש מצבים שיוצרים רושם חזק על המוח שלנו. מצבים אלו מעוררים אזורים במוח הקשורים לפחד ואזעקה. עד מהרה הכל מתחיל להתפרק מולנו. קליפת המוח הקדם-מצחית, המבנה שעוזר לנו לחשוב ולהגיב בצורה ברורה, מאבדת כוח וזריזות. המיקוד המנטלי שלנו הופך להיות אטום יותר ועכור, ומכניס אותנו למצב של ייסורים.
יתכן שרבים מהקוראים שלנו מכירים את החוויה הזו. חשוב להבין שכאשר אנו חווים אירוע טראומטי, המוח שלנו לא מתאושש במשך חודשים. ריפוי מוח פצוע שנקלע ללחץ פוסט טראומטי דורש זמן, מאמץ ואסטרטגיות התמודדות נאותות.
הנה כמה מהתפיסות השגויות הפופולריות ביותר לגבי טראומה.
1. אירוע טראומטי יכול להרוס את חייך
כאשר מטפל מתחיל לעבוד עם קורבן התעללות, מישהו שסבל מתוקפנות חמורה, או מישהו שאיבד אדם אהוב, הם שומעים לעתים קרובות את המשפט הבא: "לעולם לא אהיה מאושר שוב".
בהתחלה קשה מאוד למישהו להבין אירוע טראומטי. במציאות, לטראומה יש אופי כפול. מצד אחד, הוא מציג אופי הרסני ללא ספק. עם זאת, זה גם משנה אנשים ויכול לגרום להם להיות חזקים יותר ומסוגלים יותר להתמודד עם קשיים.
סבל מצוקה לא מבטיח לנו חיים של כאב. אם נחפש משאבים, תמיכה וננסה להתאושש, נוכל לתכנת את המוח שלנו מחדש. הפצע אולי לעולם לא יגליד לגמרי, אבל הוא יכאב פחות ונוכל להתחיל לחיות חיים בריאים.
2. טראומה מופיעה לאחר אירוע מאיים
בואו נסתכל על ההגדרה של טראומה במדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות. המדריך קובע כי טראומה היא "מה שמתעורר לאחר חוויה של מוות של אדם אהוב, איום אמיתי, פציעה חמורה כמו תקיפה, אסונות, התעללויות או מחלות המאיימות על חייו".
ובכן, במציאות, בעיות רבות ניתן לתאר כך. ראשית, טראומה אינה מופיעה כ"תגובה" לאירוע טראומטי, אלא כתוצאה מ"ההשפעה הרגשית והפסיכולוגית" שיש לה על מישהו. יתרה מכך, לפעמים אותו אירוע יכול לגרום לטראומה אצל אנשים מסוימים אך לא אצל אחרים.
כשמשהו מזעזע קורה, התגובה הטראומטית אינה מיידית. זה מתעורר מאוחר יותר לאחר שהאדם מתחיל לפקפק בחייו ובמציאותו.
לדוגמה, חשבו על אדם שזה עתה אובחן כחולה סרטן. בהתחלה, אולי די בחדשות האלה כדי לגרום להם להרגיש מובסים וטראומה. עם זאת, עבור אנשים רבים, הדבר הבולט ביותר הוא לא תמיד המחלה עצמה, אבל אין מספיק תמיכה מחברים או משפחה.
3. טראומה היא מחלת נפש
תפיסה שגויה נוספת היא האמונה שטראומה היא מחלת נפש. עם זאת, זה הרבה יותר עמוק מזה. נכון לעכשיו, מומחים רבים בתחום, כמו הפסיכולוג ריצ'רד טדסקי מאוניברסיטת צפון קרוליינה, מעדיפים להתמקד בהפרעת דחק פוסט טראומטית.
אם טראומה פירושה "פצע", לכן אנו מסתכלים על משהו שנשבר. לדוגמה, כאשר מישהו סובל מנפילה או מכה, הוא יכול לסבול מעצם שבורה כתוצאה מכך. לכן, כשמישהו סובל מטראומה פסיכולוגית, זה גם קרע. הפגיעה הנפשית הזו לא מאפשרת לאותו אדם לחזור להיות מי שהיה פעם. הסובל מהטראומה "פצוע פסיכולוגית" ופציעות אלו יכולות להיות מוסריות או רגשיות.
4. אם אתה חזק, אתה יכול להתמודד לבד עם טראומה
אנו חיים בחברה המאמינה שרק החלשים מבקשים עזרה. מי שמקבל סיוע רפואי הוא משוגע ואנשים חזקים יכולים להתמודד עם הכל מבלי להישבר. טראומות שוברות אותנו פנימה. אף אחד, לא משנה כמה הוא "חזק", לא יכול להמשיך לחיות את חייו עם נשמה שבורה, מוח מקוטע או לב נשחק.
זו ללא ספק רק עוד תפיסה שגויה לגבי טראומה: האמונה שהזמן מרפא הכל. עדיף לשכוח מאשר להתמודד. גישה חזקה תעלים כל כאב. בואו לא נאמין לרעיונות האלה. הם מובילים לרחוב נואש ללא מוצא.
לסיום, אנחנו לא יכולים לתת לטראומה להשתלט על חיינו. יש לנו את היכולת להשתחרר מהטראומה, ומגיע לנו קיום מכובד וחופשי יותר. אנחנו צריכים לחיות את החיים בלי שהמשקל מאתמול יושב על הכתפיים שלנו. ההווה והעתיד שלנו צריכים להיות ברורים, ולא מטושטשים ומבולבלים. אם אתם מתמודדים עם טראומה, פנו לעזרה ועבדו באופן פעיל על כך שהמציאות הפנימית שלכם פגועה. יש לנו את היכולת לשנות ולרפא את עצמנו כדי לחיות חיים מלאים.
