שמועות: מה הם וכיצד הם יכולים להיות מסוכנים?

מהן שמועות?

• סודיות: המקור לא ידוע. ישנה גם תופעה מוכחת שבני אדם בדרך כלל שוכחים את מקור המסר לפני שהם שוכחים את תוכנו.
• ודאות: אנחנו כמעט לא מפקפקים בשמועות רק בגלל המאמץ המנטלי הכרוך בכך. מצד שני, אף אחד לא אוהב לפקפק באדם שמבטיח לנו שהמידע שהוא מעביר נכון.
• סקרנות: השמועה מעוררת את סקרנותנו, בין אם משום שהיא מערבת אותנו בצורה כלשהי או משום שהיא על נושא שערורייתי.
• מהירות: יכולת ההפצה והרבייה שלו הופכת אותו לבלתי ניתן לעצירה.
• קרבה: זה מועבר דרך מערכות יחסים.
• שינוי: הוא מתנהג כמו עץ. שמועות חדשות מסתעפות כדי להשלים את החסר שהותירה השמועה הראשונית.

מאפיין נוסף של שמועות הוא שהן נוטות להפוך לוויראליות. כל מקלט הוא בו זמנית משדר פוטנציאלי של המידע. לעתים קרובות המקבל מוסיף דעה משלו. האופן והטון שלהם לשדר אותו גם משנים אותו.

איך נוכל לסיים את השמועות?

התשובה היא פשוטה כמו שהיא בלתי אפשרית: למנוע מאנשים לתקשר. תגובה מציאותית יותר קשה באותה מידה, אם כי פחות מהראשונה. זה שעלינו להיות ביקורתיים כלפי המידע שאנו מקבלים.

עלינו לשאול את עצמנו אם המקור אמין. שאל (אם אפשר) את האדם ששמעת את זה ממנו אם הוא גם סומך על המידע. אנחנו צריכים גם לחשוב אם השמועה מועילה למישהו, ואם מישהו התחיל את השמועה.

שמועה אחת שיש להיזהר ממנה במיוחד היא שמועה על מיעוטים או קבוצות שאינן מסוגלות יחסית להגן על עצמן. זו הסיבה שאנו אומרים, " ההיסטוריה תמיד מסופרת על ידי המנצחים. " התשלום הראשון שעל המובס לבצע הוא לקבל את הגרסה של המנצח לסיפור. תחשוב על הדיקטטורות שהרסו את אירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20.

אנחנו לא צריכים לצאת לטיול במכונת זמן. כאן בהווה אנו יכולים לראות שסטריאוטיפים רבים לגבי קבוצות שוליים ניזונות באופן שיטתי משמועות. שמועות מזינות דעות קדומות ואפליה.