5 הטיות קוגניטיביות שמעדיפות את בעלי עמדות הכוח
חשיבה רציונלית דורשת מאמץ, הכנה ומקורות מידע אמינים. אנו נוטים לתת לפחדים, לאהבתנו ולדברים אחרים להנחות אותנו. לפעמים אנחנו לא מפקפקים ברעיונות שלנו (במיוחד אם הם קשורים למה שכבר חשבנו) ואנחנו פשוט מאשרים או לא מאשרים אותם, תלוי איך אנחנו מרגישים. זוהי דוגמה ברורה לאופן שבו עובדות הטיות קוגניטיביות.
במהלך בחירות פוליטיות ופעילויות אחרות שבהן אנשים בשלטון, אנשים נוטים לנצל הטיות קוגניטיביות כדי לתמרן את דעותיהם של אנשים אחרים. אנשים זוכים להאמין שמה שטוב למיעוט, טוב גם לרוב (או להיפך). בואו נראה חמישה ממנגנוני הבקרה האלה:
הטיית קארמה
זוהי אחת ההטיות הקוגניטיביות ההרסניות ביותר מכיוון שהיא מובילה לאי צדק. הוא מורכב מפרשנות מוטעית ופשטנית של עקרון הפעולה והתגובה. אחד מניח שמשהו לא יכול לקרות למישהו אם הוא לא עשה שום דבר כדי שזה יקרה.
אנחנו חושבים שאם מישהו נמצא במצב גרוע, זה בגלל שמגיע לו. העניים אשמים בעוני שלהם, הקורבנות אשמים בתוקפנות, והחולים אשמים בכאבם. למרות שאין נתונים שמגבים זאת, לעתים קרובות אנו חושבים שתמיד יש משהו "מאחורי" כל מצב רע.
זוהי הטיה נפוצה מכיוון שהיא נותנת לנו אשליה של להיות בעולם הניתן לשליטה. זה גורם לנו להאמין שתמיד יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לא לגמור כמוהם. הטיה זו נושאת בתוכו מחזק מהותי, המנציח אותה.
הטיית אישור
הטיית אישור מורכבת רק ממתן קרדיט לנתונים שאישרו את האמונות שכבר קבענו. במקרה זה, אנשים לא מעריכים את המקור של הנתונים האלה או מניבים אותו עם נתונים שונים, הם פשוט מאמינים בו בתוקף. אולי ההטיה הזו טומנת בחובה גם מחזק מהותי: היא מעדיפה את הכלכלה הקוגניטיבית שלנו, לפחות בהתחלה.
נוכל ליישם זאת במיוחד על דוגמה לבחירות פוליטיות או על בחירות דתיות. בדרך כלל, אמונות אלו עוברות בתורשה ולעולם לא מוטלות בספק. אנשים לא באמת מכירים צדדים אחרים, הם אוטומטית חושבים שהאמונות שלהם הן הנכונות. זו הסיבה שהנתונים היחידים שהם רואים כתקפים הוא זה שתומך בצורת החשיבה שלהם.
אפקט מסגור
הטיה קוגניטיבית זו קשורה ישירות לתקשורת. זה קשור לנטייה לקפוץ למסקנות שונות, תלוי איך אנחנו ניגשים למידע או איך הוא מוצג לנו.
זוהי דוגמה קלאסית: "יותר מ-30% לא מסכימים עם פאקו". במקום לומר ש-70% מהאוכלוסייה מסכימה עם פאקו, ההתמקדות היא באי ההסכמה, ונותנת לה קונוטציה שלילית במקום חיובית.
מתאם אשלייתי
זה מתייחס לנטייה ליצור קשרים בין שני משתנים, גם אם המתאם לא באמת קיים. כך, החיבור של שתי מציאויות מגיע ממרכיבים לא חוקיים. בדרך כלל הוא מנסה לכסות מצב או ליצור אשליה של אמת.
דוגמה שכיחה מאוד לכך היא כאשר עובדות מבניות קשורות לאירועים ספציפיים, לא קשורים. למשל, לומר שהעיירה שגשגה כשהמושל "X" היה אחראי מבלי לקחת בחשבון שבאותו זמן אנשים גילו שדה נפט. הסיבה להתקדמות לא הייתה המושל, אלא גילוי שדה הנפט. זה יכול לקרות גם הפוך.
הפסד בלתי ניתן להשבת
זוהי גם אחת ההטיות הקוגניטיביות המזיקות ביותר מכיוון שהיא טמונה בשורש חוסר הסובלנות. זה מורכב מחיבור לרעיונות שלנו כאילו הם חלק אמיתי מאיתנו כפרטים.
זו הסיבה שאנו רואים לשנות את דעתנו כמשימה קשה. מצד אחד, אנו חושבים שאולי נפטרים ממשהו שאנו מחשיבים כ"שלנו". אנחנו רואים בזה הפסד. מצד שני, זה מרמז על מאמץ גדול. להתנתק ממה שאנחנו מאמינים בו ולאמץ דרכי מחשבה אחרות זה לא דבר קל לעשות. זה אולי קשה, אבל זה גם יכול להיות מרתק.
חשוב להיות מודעים להטיות קוגניטיביות כדי שתוכל לזהות אותן ולווסת את השפעתן על המחשבות שלך. זה חיוני לעשות מחקר אם אתה רוצה להיות מעודכן. עם זאת, היזהר לסמוך רק על מקורות אמינים. בסופו של יום, אם אתה רוצה להיות נקי מהטיות קוגניטיביות, שים לב לדברים שאנשים מתעניינים עשויים לבטא (אנשים בעמדות כוח, במיוחד).
