הקצנה אידיאולוגית ומטה-קוגניציה
הסכסוכים הפוליטיים והחברתיים הנוכחיים אילצו מדענים להסיט את תשומת לבם לא רק למה שקורה אלא גם לאופן שבו פועל המוח של קיצונים. עד עכשיו לא ידענו אם מי שמגבה הקצנה אידיאולוגית עושה זאת רק כשמדובר ברעיונות ודעות בנושאים מאוד ספציפיים או שמדובר במשהו רחב ומורכב יותר.
מחקרים אחרונים מראים שסביר להניח שהם לא עושים זאת רק בנושאים ספציפיים. קיצוניים יכולים להיות רדיקלים כמעט בכל היבט של חייהם, מה שמעלה עוד יותר שאלות. האם תכונת אישיות קשורה לסוג זה של התנהגות? ומה בעצם מסתירה הקיצוניות אידיאולוגית?
המחקר שאנו מדברים עליו היום התמקד באנשים המסכימים עם סוג כלשהו של קיצוניות אידיאולוגית והקשר שיש לה עם המטא-קוגניציה שלהם. אבל ראשית, מהי בעצם מטא-קוגניציה? זה תהליך שדרכו אנשים לומדים להגיב. זה דורש רפלקציה מתמדת והוא הידע שיש לאדם על הידע עצמו, על מה שהוא עושה ומה לא יודע.
הניסוי על הקצנה אידיאולוגית
מדען המוח סטיב פלמינג וצוותו באוניברסיטת קולג' בלונדון ביצעו מחקר כדי למדוד את יכולתה של קבוצת מדגם לזהות פגם.
המטרה הייתה לראות האם האנשים שהחזיקו בדעות פוליטיות רדיקליות פיתחו אמונות דוגמטיות בגלל שהם בטוחים בדעותיהם, או אם, להיפך, דעותיהם היו תוצר של בעיות מטא-קוגניציה (מחשבותיהם על דרך החשיבה שלהם).
המשתתפים השיבו על סקרים שמדדו את אמונותיהם ואידיאולוגיות פוליטיות לגבי השקפות עולם חלופיות. מתוצאות הסקר זיהו החוקרים את אלו שנקודות המבט שלהם היו קיצוניות לחלוטין.
מדידת מטא-קוגניציה
לאחר סיווג, המשתתפים התבקשו לצפות בשתי תמונות עם נקודות קטנות ולקבוע למי מהשתיים יש יותר נקודות.
לאחר מכן, הם התבקשו להעריך את הביטחון שלהם בתשובה שלהם. למעשה, החוקרים שילמו להם במזומן כדי לתמרץ תשובות מדויקות מאוד.
לאחר מכן, הם אמרו למשתתפים באיזו תמונה יש הכי הרבה נקודות. האנשים הרדיקליים ביותר התקשו להודות שהם לא צודקים, גם כשהם מתמודדים עם ראיות שסותרות אותם.
"מצאנו שלאנשים המחזיקים באמונות פוליטיות רדיקליות יש מטא-קוגניציה גרועה יותר מאלה עם דעות מתונות יותר".
-ד"ר. סטיב פלמינג-
יכולת מופחתת לקבל ראיות חדשות
תוצאות המחקר של ד"ר פלמינג הראו שלאנשים רדיקליים יש יכולת מופחתת להטיל ספק ברעיונות שלדעתם בטוחים.
לתומכים בקיצוניות אידיאולוגית חזקה יש התנגדות עצומה לשינוי אמונתם מול ראיות הסותרות אותן. לפיכך, היכולת לשקף את עצמך ואת מה שאתה חושב קשורה ישירות ליכולת להוסיף ראיות חדשות לאמונה שנקבעה מראש כדי לקבל החלטות מדויקות יותר.
"לעתים קרובות יש להם ודאות לא במקום כשהם למעשה טועים לגבי משהו, והם עמידים בפני שינוי אמונותיהם מול ראיות שמוכיחות שהם טועים".
-ד"ר. סטיב פלמינג-
הנטל הכבד של מוח נוקשה
תוצאות המחקר הזה מאוד מעניינות. קבלת החלטות על סמך נקודות אינה משהו משכנע מדי; אנשים לא מרגישים שזה "אישי". למרות זאת, האנשים הרדיקליים ביותר הגנו על תשובותיהם השגויות, תוך התעלמות מוחלטת מהראיות.
זה מזמין את כולנו להרהר. סוג זה של מטא-קוגניציה לקויה הוא נטל קוגניטיבי המשתרע לתחומים מעבר לפוליטיקה. נראה כי מחקרים אחרים על אותו נושא מאשרים כי אלו שיש להם קשיים קוגניטיביים בעת הסתגלות לשינוי נוטים יותר להיות סמכותיים ולאומנים. נראה שזה מתורגם לתחושת עליונות של האידיאולוגיה שלהם.
חוסה מנואל סבוקדו, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה, הקדיש שנים רבות מחייו האקדמיים ללימוד סמכותיות. הוא קובע שעמדות אוטוריטריות קשורות ישירות למושג הריאליזם הנאיבי: כאשר אנשים מאמינים באופן עיוור שהמציאות היא בדיוק כפי שהם תופסים אותה.
"ההבנה, כמו העין, בזמן שהיא גורמת לנו לראות ולתפוס את כל הדברים האחרים, לא שמה לב לעצמה; והיא דורשת אמנות ומכאובים להרחיק אותה ולהפוך אותה לאובייקט שלה."
-ג'ון לוק-
