5 שלבי השינה

שלבי השינה התגלו באמצעות מחקרים רבים במעבדות שינה
שלבי השינה התגלו באמצעות מחקרים רבים במעבדות שינה.

למה אנחנו ישנים? למה אנחנו מבלים לפחות שליש מחיינו במשהו שקורה כל כך מהר? מחקרים רבים על שלבי שינה נעשו כדי לשפוך אור על שתי שאלות אלו.

שינה היא התנהגות חשובה מאוד בחיינו. יש לנו צורך דחוף לישון שמאלץ אותנו לחפש מקום שקט, חם ונוח להיות בו למספר שעות. נראה כי תפקידו חשוב מאוד. כי אם אנחנו לא ישנים, הגוף שלנו מתחיל להתעקש שנישן.

מחקרים מראים לנו שאם אנחנו עושים הרבה פעילות גופנית, השינה שלנו לא משתנה. אבל לאחר פעילות מנטלית אינטנסיבית, הגוף שלנו זקוק ליותר שינה. הסיבה לכך היא שתפקידה העיקרי של השינה הוא לאפשר למוח לנוח ולהתאושש מפעילות נפשית במהלך היום.

כל כך חשוב שהמוח יקבל מנוחה שאם התהליך הזה לא יתרחש, אנחנו יודעים ממחקרים עם בעלי חיים שאנחנו נמות. כעת, השינה בנויה בסדרה של שלבים שנסביר בהמשך. בואו נעמיק בחמשת שלבי השינה.

שלבי שינה

השינה מחולקת לחמישה שלבים הכתובים כ-I עד IV, כמו גם שנת REM. הם הולכים לפי הסדר עד שמגיעים לשלב REM. מאוחר יותר, במהלך הלילה, תקופות של שנת REM מתחלפות בתקופות של שנת REM. כל אחד מהמחזורים הללו נמשך כ-90 דקות. לכן, אנו משלימים כארבעה או חמישה מחזורים בתקופת שינה של שמונה שעות.

שלבי השינה התגלו באמצעות מחקרים רבים במעבדות שינה. ניתן להבחין ביניהם על ידי הפעילות המנטלית המתועדת ב- EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה) ועל ידי מדידות גופניות שונות. להלן, נדבר בפירוט על מה שקורה בכל אחד משלבי השינה הללו.

שלב א' של שינה

זה כאשר אדם עוצם את עיניו ומבחין בתחושה הזו של הירדמות. כאן, אדם מודע ומסוגל להגיב לגירויים בסביבתו. זהו למעשה שלב מעבר בין ערות לשינה.

מבחינה פיזיולוגית, בשלב זה יש גלי מוח תטא. המשמעות היא שפעילות ה-EEG מתחילה להיות מסונכרנת. למרות שזה עדיין לא סדיר, זה לא סדיר כמו פעילות מוחית בזמן ערות. אם נתבונן בעיניו של אדם בשלב זה, נוכל לראות כיצד הן נפתחות ונסגרות מדי פעם, וכיצד הן נעות למעלה ולמטה.

שלב ב' של השינה

נדבר בפירוט על מה שקורה בכל אחד משלבי השינה הללו
להלן, נדבר בפירוט על מה שקורה בכל אחד משלבי השינה הללו.

לאחר 10 דקות בשלב I, האדם הישן נכנס לשלב II. עכשיו הם ישנים עמוק. אבל אם אדם מתעורר בשלב זה, הוא לא יזכור שישן. הם יתעקשו שהם היו ערים כל הזמן הזה. זהו שלב הכנה לשינה משקמת אמיתית של שלבים III ו-IV.

מבחינה פיזיולוגית, יש EEG לא סדיר עם אפיזודות של גלי תטא. אם אתה שומע משהו בשלב הזה, מופיע גל מוח שנקרא קומפלקס K. גל זה עשוי לעכב את הצליל, ולמנוע מהאדם להתעורר.

שינה בגלים איטיים (שלבים III ו-IV)

לאחר 15 דקות בשלב II, הפרט מתחיל בשלב III. זהו המצב שבו באמת מתרחשת מנוחה משקמת. שלב III ו-IV די דומים; יש פשוט שינוי בעומק השינה וביעילותה.

בשלב זה, אנו מוצאים EEG גל איטי. המשמעות היא שפעילות המוח מסונכרנת ונינוחה ביותר. יש הרבה פעילות נוירונית מעכבת, שנועדה למנוע מהנבדק להתעורר. שלב זה חשוב מאוד גם לתהליכי גיבוש של זיכרון ולמידה.

שלב REM (תנועת עיניים מהירה)

שלב ה-REM מגיע לאחר כ-45 דקות בשינה אטית של גלים. זה ההפך מהשלבים האחרים, בכך שהוא מצב ערני. הפעילות המוחית לא מסונכרנת ומואצת. למרות שקשה להעיר אדם בשלב זה, גירוי משמעותי (כגון אמירת שמו) יעיר אותו. הוא הרבה פחות עמוק משנת הגל האיטי.

בשלב זה אנו מגלים שעיניו של אדם נעות במהירות לכל הכיוונים (ומכאן שמו). ויש אובדן ניכר של טונוס השרירים; האדם משותק. שיתוק זה נובע מהעובדה שאנו חולמים בשלב ה-REM. השרירים מתנתקים כדי להימנע מהפעלת החלום.

עובדה מוזרה נוספת לגבי שלב ה-REM היא שפעילות איברי המין מופיעה בצורה של שימון נרתיק אצל נשים וזקיפה של הפין אצל גברים, ללא עוררות מינית. מאפיין זה של שנת REM שימש בתחום הקליני כדי להבחין אם הגורמים לאימפוטנציה מינית הם פסיכולוגיים או פיזיולוגיים.

תפקידו של שלב ה-REM עדיין לא ברור. זהו שלב חשוב, כי כאשר אנו מונעים מאדם לעבור את השלב הזה, הגוף מנסה לפצות על כך בשינה עתידית. מחקרים מצביעים על כך שהוא קשור לגיבוש הזיכרון והלמידה. אבל למרות זאת, עדיין יש הרבה מה לגלות על שלב השינה הפרדוקסלי הזה.