השלבים הקוגניטיביים לפי פיאז'ה

השלבים הקוגניטיביים של פיאז'ה מהווים מסגרת תיאורטית בתוך הפסיכולוגיה ההתפתחותית. פיאז'ה חקר את התפתחות הילד על סמך מדגם קטן מאוד של שלושה ילדים, ילדיו לורן, לוסיין וג'קלין. הוא עקב אחר התקדמותם בריכוז מלידה ועד סוף ילדותם.

עם זאת, המסקנות שאליו הגיע לגבי התפתחות מאוחרת יותר הוסקו מחקר אלפי ילדים.

פיאז'ה הקדיש את עצמו להתבוננות בילדיו עם אשתו ולנטיין. הם שילבו את שיטת ההתבוננות הנטורופתית עם מניפולציה ניסיונית.

מדגם מוגבל

אנשים רבים ציינו כי הדגימה בה משתמש המחבר מהווה מגבלה משמעותית של שיטתו. אנו מבינים שמדגם של שלושה נבדקים בלבד אינו מייצג מספיק כדי להסיק מסקנות שניתן ליישם על כל ההתפתחות האנושית.

זה הוביל לצורך לשכפל את הממצאים עם מדגמים גדולים ומייצגים יותר. תוצאות המחקרים הללו הראו שהמסקנות של פיאז'ה היו די מדויקות.

מהתצפיות שערך, פיאז'ה ניסח את התיאוריה שלו על התפתחות אינטלקטואלית בתקופה הסנסומוטורית ובשלבים הקוגניטיביים השונים. עלינו להדגיש שלושה ספרים שהוא כתב בנושא: מקור האינטליגנציה בילד, בניית המציאות בילד ופסיכולוגיה של הילד.

השלבים הקוגניטיביים לפי פיאז'ה

פיאז'ה תיאר את ההתפתחות האנושית תוך שימוש בשני מושגים עיקריים:

תפקודים קוגניטיביים

אלו הם תהליכים ביולוגיים מולדים הנפוצים ובלתי משתנים לאורך מחזור החיים. מטרתם לבנות מבנים קוגניטיביים פנימיים. שני התפקידים העיקריים שתיאר פיאז'ה היו ארגון והתאמה.

ארגון מאפשר לסכמות לרכוש מורכבות רבה יותר על ידי שילוב מידע.

הסתגלות כרוכה באינטראקציה של הגוף עם סביבתו - ושניהם משתנים על מנת להשיג איזון להישרדות. זה, בתורו, כרוך בשני תהליכים: הטמעה והתאמה. בהטמעה, הילד לוקח חוויות חדשות עם תוכניות קודמות ומשלב אותן.

בהתאמות, לעומת זאת, הילד צריך לשנות את המבנים הקוגניטיביים שלו כדי לכלול את הידע החדש.

מבנים קוגניטיביים

הם משתנים עם הצמיחה של התפתחות הילד. דוגמה לכך תהיה המושג סכמה. סכמות הן בעצם דפוסי התנהגות מאורגנים שניתן לחזור על עצמם במצבים דומים. זהו תהליך מתמשך של ארגון וארגון מחדש של מבנים בודדים. פיאז'ה תיאר שלוש סכמות: פעולה, סימבולית ואופרנטית .

שלבי התפתחות קוגניטיביים

פיאז'ה תיאר שלושה שלבי התפתחות קוגניטיביים כלליים.

השלב הראשון או השלב הסנסומוטורי

זה מתרחש במהלך השנתיים הראשונות לחיים. ילדים חווים את הופעת מיומנויות סנסו-מוטוריות כדרך להכיר את העולם, אך הדבר מוגבל לאינטראקציה פיזית עם חפצים ואנשים.

הסכמות קשורות לפעולות. בשלב קוגניטיבי זה, שני ההישגים העיקריים הם התכוונות וקביעות אובייקט. אנחנו יכולים לחלק את זה לשישה שלבי משנה:

• תת שלב 1. תרגיל הרפלקסים שולט.
• תת-שלב 2. בשלב זה מופיעות סכמות והתגובה המעגלית הראשונית. הילד מבצע פעולות לא מכוונות הקשורות לגופו שלו. מופיעה ציפייה פסיבית, המורכבת מכך שהילד עוקב במבטו אחר חפץ נע.
• תת-שלב 3. בשלב זה מופיעות תגובות מעגליות משניות, שהן פעולות מקריות אך מכוונות כלפי חוץ. כך הילד יכול לחזור על אירועים מעניינים. יש גם תגובות מעגליות דחויות כי אם הילד מופרע במהלך משימה, אז הוא יכול לחזור אליה ולהמשיך בה.

שלבי המשנה האחרונים

• שלב משנה 4. זה כאשר הילד משיג התנהגות מכוונת. התינוק מסוגל לתפוס את המטרה שהוא רוצה להשיג ולדמיין כיצד לבצע אותה. לכן, הילד מסוגל להפריד בין האמצעים למטרות ובכך לתאם סכמות. כאן, אנו יכולים להיתקל בשגיאה של תת-שלב 4, או בשגיאה א-לא- B. לדוגמה, אם אנחנו מחביאים חפץ מתחת לכרית, אז הילד יכול לחפש אותו מתחתיו. אולם אם מניחים שתי כריות והחפץ מועבר מכרית אחת לאחרת לפניהן, אז ממשיכים לחפש אותו מלכתחילה.
• תת שלב 5. בשלב זה מופיעות תגובות מעגליות שלישוניות. הילד מתנסה מונע על ידי הנאה צרופה ובוחן אפשרויות חדשות על ידי חזרה על פעולות. כאן, אנו יכולים לקבל את שגיאת הטרנספוזיציה, שבה הילד אינו מסוגל לחפש את האובייקט כאשר מישהו מסתיר אותו מבלי שהוא יראה אותו.
• תת שלב 6. כעת הילד מסוגל להסתגל לעולם באמצעות התנהגות ישירה. ההבדל עם תת-שלב שישי הוא הופעת הפונקציה הסימבולית. זה כרוך ברכישת היכולת להשתמש בייצוגים או סמלים מנטליים. קביעות האובייקט הושלמה כעת. הילד יכול להבין שהאובייקט ממשיך להתקיים גם כשהוא מחוץ לשדה הראייה שלו.

תקופת קדם הפעלה וארגון פעולות ספציפיות

זה מורכב משני שלבי משנה:

• תת-שלב טרום מבצעי. זה מקיף את גילאי שנתיים עד שש וכולל את הופעתן של פונקציות סמליות שיתממשו בפעילויות כמו חיקוי, ציור, משחק ושפה. הילד מלא אגוצנטריות, בין אם פיזית, לוגית או חברתית. ישנן מספר הטיות בחייהם, כגון חוסר היכולת לסווג, לשמר או לציין. אין להם מושג של בלתי הפיך. לגבי רעיון הסיבתיות, הילד מבצע שגיאות כמו סופיות (הם חושבים שהכל הוא הגורם למשהו), מלאכותיות (הם מאמינים שכל מה שקיים נבנה על ידי בני אדם), או אנימיזם (שיוך חיים לכל האובייקטים).
• תת שלב תפעולי. זה מקיף את גילאי שבע עד 11. לילדים יש את היכולת לפעול מנטלית על ידי שימוש בידע וזה ניכר בפתרון בעיות שימור, סדרה וסיווג.

תקופת הפעילות הרשמית

מגיל 12 ועד לבגרות אנו רוכשים את היכולת לחשוב בצורה מופשטת והגיונית באמצעות ניסוח השערות, תוך התבוננות לא רק במה האמיתי אלא גם במה שאפשר.

בשלב זה, חברויות מתחילות להיווצר ולהיות חשובות יותר. גם זהות מתחילה להיווצר. בתהליך זה, מתבגרים צריכים לעבור כמה משברים עד שהם משיגים מחויבות זהות מוגדרת.