3 סוגי אסטרטגיות למידה
למידה משמעותית תלויה בתהליך ההוראה באותה מידה שהיא תלויה באופן שבו התלמידים מעבדים את ההוראה. פסיכולוגים חינוכיים השקיעו זמן רב בחשיבה על שני ההיבטים והעלו תיאוריות כדי לשפר אותם. במאמר זה נדבר על החלק השני: אסטרטגיות למידה.
המטרה העיקרית של אסטרטגיות למידה היא לגרום לתלמידים להפוך ללומדים יעילים יותר. מחקר בנושא הראה לנו הרבה דרכים שונות לעשות זאת. אבל שלוש אסטרטגיות הלמידה המפורסמות ביותר הן מנמוניות, מבניות וגנרטיביות.
אסטרטגיות מנמוניות
אסטרטגיות למידה מנווניות עוזרות לתלמידים לשנן תוכן, כמו עובדות או מונחים. לדוגמה, הם שימושיים לזכירת ערי בירה, תאריכים חשובים, אוצר מילים וכו'. כאשר אתה צריך לשנן מידע "חסר משמעות", אסטרטגיות מנמוניות הן דרך מצוינת לתת לזה איזושהי משמעות.
על ערכם של מכשירי זיכרון יש הסכמה רחבה, וזו הסיבה שהם היו בשימוש במשך זמן כה רב. הפסיכולוג אלן פאיוויו הסביר שהמכשירים הללו פועלים משלוש סיבות:
- קידוד כפול: רבים כוללים שימוש בקודים לא מילוליים (תמונות) לצד מילוליים (מילים). המשמעות היא שאותו חלק של תוכן מקבל שני קודים שונים. על פי עקרונות החיבוריות, זה מקל על התלמידים לגשת למידע.
- ארגון: דרך נוספת שהאסטרטגיות הללו פועלות היא על ידי יצירת קופסה עקבית להכנסת המידע. זה עוזר לתלמידים לשמור את כל המידע הקשור יחד, במקום שהוא יפוצל. לדוגמה, קל לך יותר לזכור רשימה של מילים אם יוצרים איתן משפט.
- אסוציאציה: יצירת קשרים חזקים בין אלמנטים שונים היא גם אסטרטגיה ללמידה משמעותית. אסוציאציות חזקות מועילות כי כאשר אתה רואה אחד משני הדברים, אתה תזכור את השני בקלות.
דוגמה אחת לאסטרטגיית זכרון היא שיטת מילת המפתח. שיטה זו שימושית ביותר ללימוד אוצר מילים מבלבל בשפה זרה. זה כרוך בחיבור פונטי ותמונה, יחד עם הסבר מפורט.
אסטרטגיות מבניות
אסטרטגיות מבניות מעוררות למידה פעילה על ידי עידוד התלמידים לבחור מנטלית מידע חשוב ולחבר אותו למבנה אחד. זה המקום שבו תראה טכניקות כמו יצירת מפות מושגיות, תרשימי זרימה או קווי מתאר.
ברור שזה לא מספיק שהמורה יגיד לתלמידים שהם צריכים לעשות קווי מתאר וסיכומים. הדברים האלה יועילו רק אם התלמידים ידעו איך להכין אותם. החלק הקשה ביותר ללמד אותם כיצד לעשות זאת הוא להראות להם כיצד לבחור את החלקים החשובים או המשמעותיים ביותר של טקסט או מצגת.
לא ייקח הרבה זמן עד שתראה את ההשפעות שיש לטכניקות אלו על הלמידה. כאשר אתה מארגן את חומרי הקורס לרעיונות קטנים הקשורים, קל יותר לגשת אליו. וכשאתם יוצרים אסוציאציות חזקות בין הרעיונות הללו, קל יותר לגשת לשאר המידע בזיכרון שלכם.
מחקרים מראים שתלמידים המשתמשים בטכניקות אלו מתפקדים ברמות גבוהות יותר. הם גם עוזרים לתלמידים להבין באמת את התוכן, שלא כמו למידה שטחית שוטפת. אתה יכול לראות את הערך כעת בהבאת אסטרטגיות למידה אלו לכיתה!
אסטרטגיות גנרטיביות
בעזרת שתי האסטרטגיות האחרות, בדקנו כיצד הן עוזרות לתלמידים לזכור עובדות ספציפיות ולארגן אותן למבנים. כלומר, הן טכניקות לשימוש עם מידע חדש שצריך ללמוד. אבל חלק חשוב נוסף בלמידה הוא שילוב תוכן חדש בידע קיים. כאן נכנסות לתמונה אסטרטגיות גנרטיביות.
EZ Rothkpof כינה את הפעילויות הללו שבהן התלמידים צוברים ידע "פעילויות מתמטיות". כמה דוגמאות הן כתיבת הערות, הדגשות, שאילת ותשובות לשאלות, או אמירת דברים בקול רם. הם עוזרים לתלמידים להגיע להבנה עמוקה יותר מכיוון שהם מאלצים אותם לשלב את המידע החדש.
הרבה פסיכולוגים רואים בלמידה פעילה תלמידים יוצרים קשרים בין רעיונות. זו הסיבה שאסטרטגיות גנרטיביות הן כלי כל כך נהדר לגרום לתלמידים להשתמש בסוג כזה של למידה. מראה לתלמידים כיצד לרשום הערות או לשאול את עצמם שאלות יעזור להם מאוד להבין ולשלב מידע חדש.
במאמר זה חקרנו אסטרטגיות למידה שונות שיכולות להיות שימושיות ביותר בכיתה. מחקר מדעי על הוראה וחינוך יכול לעזור לך להשיג את סוג הלמידה הפעילה והעמוקה שאתה רוצה שתהיה לתלמידים שלך. זו תהיה טעות עצומה לא לפעול לפי ההנחיות והראיות שהפסיכולוגיה החינוכית סיפקה לנו.
