האם פסיכולוגיה היא מדע?
אנשים רבים שואלים אם פסיכולוגיה היא מדע. אומרים שזה סובייקטיבי מדי. באופן דומה, הם אומרים דברים כמו "יש לי כישרון בפסיכולוגיה. אני יכול להסתכל על כל אדם ולספר איך הוא". הצהרות כאלה מראות לנו עד כמה אנשים מבולבלים לגבי המשמעת הזו. למעשה, רוב האוכלוסייה לא יודעת מה זה אומר ללמוד פסיכולוגיה.
כדי להסיק אם פסיכולוגיה היא מדע או לא, עלינו להבין תחילה מהו מדע. אנשים רבים מאמינים שהמדע הוא נושא האמת הבלתי מעורער מאחר שהוא מתבונן במציאות ומתאר אותה. עם זאת, הגדרה זו אינה נכונה.
מהו מדע?
מדע הוא ענף ידע המבקש לתאר, להסביר, לחזות ולשנות תחום כלשהו של המציאות. במקרה של פסיכולוגיה, הוא עוסק בהתנהגות אנושית ובתהליכים קוגניטיביים. למדע יש מטרה מעשית. הוא מנסה להבין אירועים מסוימים כדי להיות מסוגל להשתמש בהם לטובתנו. למטרה זו יש לה מתודולוגיה משלה הנקראת השיטה המדעית.
השיטה המדעית היא אסטרטגיה היפותטית -דדוקטיבית המשמשת להסקת מסקנות. זה מורכב מסדרה של שלבים:
הצהרת בעיה
זה השלב הראשון בשיטה המדעית. זה מורכב מחיפוש אחר בעיה שהסיבה או הסיבה שלה עדיין לא ידועים. דוגמה לכך עשויה להיות לשאול מדוע כל הדברים נופלים לקרקע או כיצד בני אדם לומדים.
השערה
באמצעות תצפית, דדוקציה וסקירה ביבליוגרפית, נוכל לפתח סדרה של השערות. זה מורכב מתיאוריות כיצד נוצרת הבעיה. השערות אינן נכונות או שגויות. אלו אפשרויות שמחכות להיבדק.
בדיקה
ברגע שיש לנו את ההשערות, השלב הבא הוא לבדוק אותן כדי להוכיח אותן. יש לתכנן ניסוי כדי לאמת את ההשערות. ניסוי זה יכול להתבצע בדרכים רבות. למשל, באמצעות סקרים, תצפית ישירה ומניפולציה ניסיונית.
ניתוח נתונים
לאחר הניסוי, אנו ממשיכים לניתוח הסטטיסטי של הנתונים. אם הנתונים הללו מוכיחים שההשערות שגויות, נפטר מהן. אבל אם לא הצלחנו להפריך אותם, הם נחשבים מוכחים.
עם זאת, חשוב להבין שלעולם לא נוכל להוכיח השערה במלואה מכיוון שאין לנו גישה לכל הנתונים. המונח 'מוכח' רק מצביע על כך שעדיין לא הצלחנו להפריך אותו.
תקשורת של התוצאות
זה החלק החשוב ביותר בשיטה המדעית. זה לא הגיוני לגלות משהו ולא לשתף אותו. על ידי העברת התוצאות, אנו הופכים אנשים לבעלי ידע רב יותר. בנוסף, זה מאפשר לנו לפתור בעיות חדשות. יתר על כן, שיתוף התוצאות של ניסוי מאפשר לחוקרים אחרים לשכפל אותו ולגלות ראיות נוספות.
ההיבט המרכזי של תהליך זה הוא ההבנה שהמדע תוקף את ההשערות שלו כדי לצמצם שגיאות ולהימנע מאישוש דוגמות. המדע נמצא באימות מתמיד מכיוון שהוא תמיד משאיר מקום לפקפק בהשערות שנבדקו. לפיכך, מדובר בשיטה דינמית שמסתגלת לנתונים חדשים שעולים.
נושא חשוב נוסף הוא ההבחנה שיש אנשים שעושים בין 'מדעים קשים' ל'מדעים רכים'. ביולוגיה, פיזיקה וכימיה נופלים תחת 'מדעים קשים', שהם מדעים שנראים אובייקטיביים יותר וניתנים לצפייה בקלות. עם זאת, זו טעות לחשוב כך. לדוגמה, בדיוק כמו שאנחנו מסיקים דרך אירועים ניתנים לצפייה שכוח הכבידה קיים בפיזיקה, אנחנו עושים את אותו הדבר עם חרדה, רגשות או תהליכי למידה בפסיכולוגיה.
בכל מקרה, המדע לא מסיק מה קורה, אלא למה זה קורה. ולשם כך, 'מדעים רכים' ו'מדעים קשים' משתמשים באותה שיטה.
פסיכולוגיה אינטואיטיבית
כולנו יוצרים תיאוריות אינטואיטיביות של איך העולם עובד. זה עוזר לנו לשמור על שליטה ולחזות מה הולך לקרות. לכן, יש לנו פסיכולוגיה אינטואיטיבית שאומרת לנו איך אנחנו מאמינים שאחרים מתנהגים ומדוע הם עושים זאת. עם זאת, זו טעות חמורה לחשוב שהאמונות הללו נכונות.
פסיכולוגיה אינטואיטיבית מבוססת על קיצורי דרך נפשיים שנוצרו על ידי התנסויות קודמות. בהתאם להשכלה, לחוויות ולהיסטוריה האישית שלנו, יהיו לנו דרכים מסוימות לתפוס את המתרחש סביבנו. השיפוטים הללו הם סובייקטיביים לחלוטין. לכן, הם חלק מהחיים שלנו אבל אין להם שום קשר לדיסציפלינה המדעית של הפסיכולוגיה.
פסיכולוגיה מדעית
פסיכולוגיה מדעית היא ההפך הגמור מפסיכולוגיה אינטואיטיבית. באופן ספציפי, זה לא מסתמך על אמונות או שיפוטים כדי להסביר התנהגות אנושית. במקום זאת, הוא משתמש בשיטה המדעית ובניסויים כדי לאסוף נתונים אובייקטיביים ולפרש אותם. מושגים פסיכולוגיים נולדים כתוצאה מהחקירות שבוצעו.
הכרת ההבדל בין דעה לפרשנות תעזור לנו להבין שפסיכולוגיה היא מדע. דעות הן אמונות שיש לנו עקב החוויות שלנו. לדוגמה, אנו יכולים לומר שבני אדם הם טובים ושהחברה משחיתה אותם כי החוויות שלנו תואמות את הרעיון הזה.
להיפך, הפרשנות מורכבת מניתוח, פענוח והסבר של אירוע באמצעות נתונים שהושגו באופן מדעי. נמשיך עם הדוגמה הקודמת. אם הנתונים לא יכולים להוכיח שבני אדם הם טובים או רעים, נצטרך לפרש אותם מנקודת מבט אחרת המשלבת את כל המידע הזמין.
פסיכולוגיה מדעית היא לא עניין של דעות. אנחנו לא יכולים לדון בזה באותם מונחים כמו פסיכולוגיה אינטואיטיבית. הראשון מבוסס על פרשנות הראיות שהושגו. לכן, הכל עניין של מתן משמעות למידע זמין. הדרך היחידה להפריך תוצאות של חקירה מדעית בפסיכולוגיה היא באמצעות נתונים אובייקטיביים שמפריכים זאת.
למה אנשים מסוימים מאמינים שפסיכולוגיה היא לא מדע?
ראינו שהפסיכולוגיה משתמשת באותן שיטות ושיש לה תוקף ומהימנות כמו מדעים אחרים. אבל למה כל כך הרבה אנשים מפקפקים אם זה מדע או לא? לאחר מכן, נבחן שלוש מהסיבות העיקריות לכך שזה קורה.
קודם כל, המושג מדע עדיין מבלבל הרבה אנשים. לרוב האוכלוסייה יש הגדרה גרועה מאוד בראש. זה, יחד עם בורותם של אנשים בנוגע למכשירים המשמשים למדידת התנהגות ותהליכים נפשיים, מובילים אנשים לסווג את הפסיכולוגיה כסובייקטיבית ולא מדעית.
הסיבה השנייה היא הפרקטיקות הפסאודו - מדעיות הנובעות מהפסיכולוגיה. לרוע המזל, אנשים רבים משתמשים במונח 'פסיכולוגיה' כדי להתייחס לפרקטיקות שאינן משתמשות בשיטה המדעית. כתוצאה מכך, חלק גדול מהאוכלוסייה מתייחס באופן שגוי למדע פסבדו לפסיכולוגיה. עם זאת, במציאות, אין להם שום קשר אחד עם השני.
לבסוף, הפסיכולוגיה חוקרת בני אדם. בפיזיקה, בכימיה או במדעים אחרים, התוצאות בקושי 'מערבות' אנשים והן מתקבלות ללא כל התנגדות. עם זאת, לימוד בני אדם שונה. אם התוצאות נוגדות את האמונות האינטואיטיביות שלנו, אנחנו מנסים במהירות לפתור את הקונפליקט הקוגניטיבי הזה. קל יותר להתעלם מהראיות שהוצגו מאשר לבנות מחדש את האמונות שלנו לגביהן.
סיכום
אם מישהו שואל אותך אם פסיכולוגיה היא מדע, התשובה היא כן מהדהד. זוהי דיסציפלינה חשובה מאוד המאפשרת לנו להבין את עצמנו גם באופן אישי וגם כקבוצה.
