גדל עם הורה עם הפרעה פסיכולוגית
יותר ממיליארד אנשים בעולם סובלים מהפרעה נפשית כלשהי. למעשה, ההערכה היא כי נתון זה עשוי להיות גבוה בהרבה מכיוון שמקרים רבים נותרו לא מאובחנים. כתוצאה מכך, ישנם ילדים רבים הסובלים מההשלכות של גדילה עם הורה עם הפרעה פסיכולוגית. זה משהו שבמקרים רבים מסמן את אופיים, אישיותם ותפקודם הפנימי.
ברור שהתנאים הנפשיים מאוד מגוונים. לכן, אי אפשר להכליל. עם זאת, לגדול בבית המושפע מהפרעה פסיכולוגית כלשהי יש השפעה עצומה. בואו נראה כיצד מצב זה יכול להשפיע על התפתחות הילד.
מהן ההשלכות של לגדול עם הורה עם הפרעה פסיכולוגית?
קשר ההתקשרות
קשר ההתקשרות הוא קשר החיבה העיקרי שנוצר בין הילד לדמויות ההתייחסות העיקריות שלו. הקשר מתגבש בהתאם למידת היענות של מבוגרים לדרישות הילד וסיפוק צרכיו. אם הם מספקים חיבה וביטחון כראוי, נוצר קשר בטוח. זה עוזר לילד לפתח אישיות בריאה.
עם זאת, כאשר אחד ההורים סובל מהפרעה פסיכולוגית, ייתכן שהוא לא יוכל לטפל בתינוק כראוי. הסיבה לכך היא שהם אולי לא יוכלו לזהות את הצרכים של ילדם או להיות מסוגלים להגיב אליהם כראוי. כאשר הורה מזניח פיזית, רגשית או פסיכולוגית את ילדו (או אם הם מטפלים בהם בצורה לא עקבית), הילד מפתח התקשרות לא בטוחה. לפיכך, הם גדלים בתחושת חסר אונים ותחת איום.
סגנון הורות
ככל שהילד גדל, סגנון ההורות משחק תפקיד חשוב בגיבוש האישיות שלו. הוכח כי הורות דמוקרטית היא המתאימה ביותר להתפתחות תקינה. אף על פי כן, ההורה עם הפרעה נפשית עשוי למצוא הורות מסוג זה כמעט בלתי אפשרי ליישם.
לעתים קרובות, מבוגרים הסובלים מהפרעות חרדה מגנים יתר על המידה על ילדיהם. הדבר מגביל את התפתחות האוטונומיה שלהם ומונע מהם לפתח אמון ביכולות ובאפשרויות שלהם. ייתכן גם שהם יפתחו התנהגות אוטוריטרית בעצמם, תוך שמירה על רמת ביקוש גבוהה מדי.
מצד שני, הורים הסובלים מדיכאון חמור או מצבים אחרים עשויים שלא להיות זמינים רגשית להורה פעיל. זה יכול להוביל לכך שילדים גדלים לא יקבלו את הנוכחות, החיבה והגבולות שהם צריכים.
גידול ילדים הוא משימה מורכבת הדורשת מודעות ומסירות. לכן, כשהורים צריכים להתמודד עם בעיותיהם בעצמם, קשה להם לפעול בצורה מיטבית.
למידה חברתית
בשלב הלמידה, למידה שילוחית (למידה תצפיתית) היא אחד מהסוגים הרלוונטיים ביותר. המשמעות היא שקטינים רוכשים עמדות, אסטרטגיות וכלים על ידי התבוננות כיצד מתנהגים הוריהם. זה מסוכן מכיוון שרבים מדפוסי החשיבה הלא מתפקדים של ההורים עלולים להיות מועברים לילדים.
הם עשויים לרכוש השקפה פסימית, הרגשה של קורבן, הצטברות של פחדים וחוסר ביטחון ואסטרטגיות לא מתאימות להתמודדות עם מכשולים. ואכן, התבגרות בהתבוננות בחרדה, פסיביות, כעס בלתי נשלט או כל אלמנט לא תפקודי אחר מעלה את הסיכוי שאלו ישולבו באישיותו של הילד.
השלכות נוספות של לגדול עם הורה עם הפרעה פסיכולוגית
עם זאת, לגדול עם הורה עם הפרעה פסיכולוגית אינו מכריע. לדוגמה, במקרים מסוימים, ההורה, מודע לבעייתו, ינסה באופן פעיל להתנגד לנטיות שעלולות להתברר שליליות עבור ילדיו. במילים אחרות, הם עושים מאמץ לא להעביר אליהם את דפוסי החשיבה הלא מתפקדים שלהם. אחרי הכל, אין מישהו יותר טוב מהם שיבין למה הילדים שלהם לא צריכים לחזור על ההתנהגויות שלהם.
יתר על כן, לגדול עם הורה עם הפרעה פסיכולוגית יכול להגביר את האמפתיה והסובלנות של הילדים. זה בגלל שהם גדלו כשהם מתבוננים במציאות כואבת ולא כל כך שכיחה, והחוויה הזו הגבירה משמעותית את הרגישות שלהם.
לבסוף, אם ההורה עם ההפרעה יחליט לפנות לטיפול המתאים, הוא יהווה דוגמה בריאה. זה עוזר לנרמל את הבריאות הנפשית כמו גם להדגיש את חשיבותה. יתר על כן, לקיחת אחריות על קשייהם וגיוס לעזרה מקצועית יהוו דוגמה לשיפור עצמי ואומץ לילדיהם. כי כל חוויה מספקת למידה בעלת ערך.
