התקשרות לא בטוחה - 3 הסוגים השונים

ישנם אנשים רבים שרק מסוגלים ליצור התקשרויות לא בטוחות. במונחים בסיסיים, התקשרות לא בטוחה היא סגנון יחסים שבו הקשר מזוהם מפחד. זה מתבטא בעיקר בחוסר רצון בזוגיות וברגשות מעורבים אחרים, כמו תלות ודחייה.

רוב הפסיכולוגים מאמינים שהתקשרות לא בטוחה נוצרת בילדות המוקדמת. רואים בזה תוצאה של מערכות היחסים שאנו מפתחים עם האנשים שאנו סומכים עליהם בילדותנו. הקשרים הראשונים הללו הם הבסיס לסוג הקשרים שאנו יוצרים בהמשך החיים.

כאשר ילד מפתח התקשרות בטוחה, הוא מופיע כקשר בריא. במילים אחרות, הם לומדים לצפות לטוב מהאדם האחר ומאמינים שיש לו לב טוב. אצל אנשים עם התקשרות לא בטוחה, לעומת זאת, הציפייה היא הפוכה לחלוטין. הם מצפים מהאדם השני לנטוש אותם או לפגוע בהם בדרך כלשהי. סגנון התקשרות זה לובש שלוש צורות שונות: לא מאורגן/לא התמצאות, חרד-אמביוולנטי וחרד-נמנע.

3 סוגי התקשרות לא בטוחה

התקשרות לא מאורגנת/חסרת התמצאות

התקשרות לא מאורגנת היא קשר שאופייני לאנשים שסבלו מהתעללות בילדותם. זה נפוץ שהם נשארו לבד וללא תמיכה ברגעי מצוקה, והמטפלים שלהם השתמשו בענישה פיזית כדי להפחיד אותם. זה גם נפוץ שלמטפלים שלהם הייתה גישה אמביוולנטית כלפיהם. האנשים האלה מעולם לא ידעו למה לצפות מהאנשים שהיו אמורים להגן עליהם. לפעמים הם היו מלאי חיבה, ולפעמים הם פתאום הופכים לתוקפניים או רשלניים, והם לא ידעו למה.

אנשים שהיו להם הורים כאלה נוטים לחזור על אותו דפוס התנהגות כמו מבוגרים. הם אינם מסוגלים לשמור על עקביות בין הפעולות שהם מבצעים לבין המחשבות והרגשות המתבטאים. הם עוברים מכניעה לתוקפנות, או מקרבה לריחוק, בקלות מדאיגה. אפילו הם לא מבינים מה קורה להם.

אם מערכת היחסים שלהם עם אחרים או עם מישהו מסוים היא מקור לחרדה, זה נפוץ שאנשים אלה מגיבים בצורה בלתי צפויה - הם מתנתקים רגשית ומתחילים להתנהג כמו רובוט. אבל זה לא יעזור להם להתמודד עם החרדה שלהם.

התקשרות חרדתית-אמביוולנטית

המאפיין העיקרי של התקשרות חרדה-אמביוולנטית הוא סתירות עזות במערכת היחסים. כמו בכל המקרים של התקשרות לא בטוחה, השורש של סגנון התקשרות זה הוא הורים סותרים. הם מעולם לא ידעו למה לצפות בילדותם.

כאשר סוג זה של ילדים הופכים למבוגרים, הם מראים צורך עז מאוד בקרבה וחיבה. היחסים שלהם עם אנשים אחרים מאוד אינטנסיביים. הם מראים תלות, צורך באישור ורגישות יתר לדחייה.

כשהם מקימים מערכת יחסים, קשה להם להפסיק לחשוד שמשהו ישתבש. הם מתמקדים יותר מדי בבעיות היחסים שלהם ולא באף אחד מההיבטים החיוביים. כל מערכות היחסים שלהם מעוררות בהם חרדה, מה שמוביל להתנהגות אסקפיסטית ונמנעת, כמו שימוש בחומרים ופגיעה עצמית.

התקשרות חרדה-נמנעת

בהתקשרות חרדה-נמנעת, המאפיין הבולט ביותר הוא קושי ביצירת קשרים קרובים, וכתוצאה מכך כאב רגשי עמוק. אנשים אלה נוטים לפתח אוטונומיה מזויפת. הם עצמאיים, אך יחד עם זאת, הם נכנסים למצב של חרדה קיצונית כאשר הם מרגישים שמישהו מתקרב אליהם רגשית.

קשה להם מאוד לזהות את הרגשות שלהם. לפעמים הם אומרים שהם מתעניינים במשהו, אבל הגישה שלהם מראה חוסר רצון. או לפעמים זה הפוך - הם מציינים שהם לא מעוניינים במישהו או משהו, אבל ההתנהגות שלהם מגלה את ההיפך. הם לא עושים זאת בכוונה, הם פשוט נאבקים לזהות את הרגשות שלהם.

בדרך כלל, לאנשים עם התקשרות חרדה-נמנעת הייתה חינוך המאופיין במטפלים מרוחקים רגשית. הם לא קיבלו תמיכה מהמטפלים שלהם כשהם זקוקים לה. מקובל שהורים אלו מצדיקים את התנהגותם עם הרעיון שהמרחק שלהם ידחוף את הילד להיות אחראי, או משהו דומה. אבל האמת היא שכשאנשים גדלים ככה, הם לומדים לא לסמוך על אחרים. הם לא חושבים שמישהו יכול לתמוך או לעזור להם.

כל הצורות הללו של התקשרות לא בטוחה מצביעות על מגבלות בהמשך החיים, במיוחד מבחינה רגשית. אבל אפשר לשנות דפוסי מערכות יחסים באמצעות מודעות להתנהגות של האדם עצמו, לסיבותיה ולהשלכותיה. כך, אנשים אלה יכולים להתגבר על בעיות ההתקשרות שלהם ולחיות חיים רגשיים מספקים יותר.