ההשלכות של נטישת הורים
ילדות היא שלב מרכזי בהתפתחות הפסיכולוגית והרגשית. האופן שבו ילד מקיים אינטראקציה עם הוריו משפיע על נקודת המבט שלו על עצמו ועל העולם הסובב אותו. פעמים רבות, אנחנו לא באמת מודעים לנזק שנגרם בשנותינו הראשונות. עם זאת, חוויות מסוימות, כמו נטישת הורים, יכולות להשאיר צלקות עמוקות.
אנשים רבים שחוו מצב זה עשויים לומר שההשפעה שהייתה לו עליהם הייתה קלה או אפילו לא קיימת. עם זאת, די והותר להתבונן בעמדות, מחשבות והתנהגויות שלהם כדי לראות כיצד נטישה כזו ממשיכה לרדוף אותם. כדי להיות מודעים למתרחש, נדבר על ההשלכות העיקריות של נטישת הורים.
מהי נטישת הורים?
לפני פירוט ההשלכות של נטישת הורים, עלינו להסביר למה היא מתייחסת. בעצם, זה היעדר הורה שמעולם לא היה שם. לדוגמה, אינך יכול לשקול נטישת הורים במקרה של נשים או גברים שהם הורים יחידים מבחירה. באופן דומה, במשפחה המורכבת משני אבות או שתי אמהות, אי אפשר לומר שיש סוג כלשהו של נטישה למרות שאין דמות הורית מהמין השני.
לאמיתו של דבר, מחקרים הראו שגידול במשפחה מסוג זה אינו כרוך בשום חיסרון עבור הילד בהשוואה לאלו שגדלים במשפחות הטרו-הוריות.
יתרה מכך, נטישת הורים מתרחשת כאשר הורה (גבר או אישה), שבשלב מסוים היה חלק מחייו של הילד, עוזב. כעת, אנו יכולים לדבר על נטישת הורים גם אם ההורה נמצא שם פיזית עם הילד. בסופו של יום, להיות הורה זה יותר מסתם לקבל את התואר הזה, זה אומר לבנות קשרים רגשיים עם הילד. כשזה לא קורה, סוג זה של נטישה מתרחש גם כן.
ההשלכות של נטישת הורים
ההשלכות שיכולות לבוא מנטישה כזו, בין אם הן אמיתיות או סמליות, יכולות להיות חמורות ולהשפיע רבות על הפרט ברמה הרגשית. יתר על כן, אלה בדרך כלל מתחילים לעלות במהלך הילדות, ולעתים קרובות יותר, נמשכים בבגרות, לפעמים ברמה לא מודעת. בואו נראה כמה מהם.
אשמה ודימוי עצמי נמוך
קטינים מאשימים את עצמם לעתים קרובות בנטישת הוריהם. הם עשויים להרגיש שהם לא מספיק חשובים כדי שההורה שלהם יגלה בהם עניין. אולי הם מרגישים שהם לא ראויים לקבל אותם בחייהם. יכול לקרות גם שהם חושבים שהם עשו משהו לא בסדר, מה שגרר את הנטישה.
לפיכך, הם גדלים עם תחושת אשמה עצומה ודימוי עצמי נמוך. "אם האדם שצריך לאהוב אותי הכי הרבה בעולם בחר שלא להיות לצידי, אני חייב להיות אדם רע", יש מי שיחשוב. זה אולי נשמע לך לא הגיוני, אבל זה בהחלט נשמע להם הגיוני. אין ספק שזה מצב קשה מאוד לתיקון.
חוסר יכולת להתחבר עם אחרים
אלה שסבלו מנטישה הורית נוטים להיות בלתי פנויים רגשית. במילים אחרות, זה עשוי להיות קשה מאוד עבורם ליצור קשר רגשי עם אנשים אחרים.
ראשית, נטישת ההורה היא בדיוק מה שמעמיד את חוסר האמון והחשדנות של הילד. בנוסף, סביר להניח שרגשות אלו יתורגמו למערכות יחסים אחרות (משפחה, חברות או רומנטיות). זה, כמובן, מונע מהאדם להתפתח כרגיל.
פחד נטישה
זו ללא ספק התוצאה העיקרית שהבעיה הזו מביאה. הילד הנטוש גדל במחשבה שכולם ינטשו גם אותם. זה גורם להם להיות כל כך מפוחדים עד לנקודה שבה, רוב הזמן, הם בוחרים לא להתקרב לאף אחד. עצם המחשבה שמישהו ינטוש אותם שוב יוצרת ייסורים קיצוניים. הפחד הזה יכול להפוך אותם לנמנעים או לכנועים מאוד ותלויים באחרים, כמו גם לשאננים ביותר.
השלכות אחרות של נטישת הורים
בנוסף לאמור לעיל, זה נפוץ שבעיות בבית הספר מתרחשות, הן מבחינה אקדמית והן מבחינה התנהגותית. לאנשים אלו יהיה גם סיכון מוגבר לפתח התמכרויות והפרעות פסיכולוגיות אחרות. כמו כן, כנראה תהיה להם גישה נוקשה ויחוו קשיים בהסתגלות לשינויים בחיים.
אם הם לא ימצאו בסביבתם הקרובה את ההכלה, התמיכה והביטחון הדרושים לעיבוד הנטישה, זה בוודאות יכביד על האבולוציה הבוגרת שלהם. אנשים שנרתעים מלהתקשר רגשית, חרדים יתר על המידה, חוששים לאבד את חיבתם של אחרים ובעלי הערכה עצמית נמוכה פגיעים במיוחד לתוצאות של נטישה זו.
לפיכך, טיפול פסיכולוגי שמטרתו לבטל את החוויה יכול להיות לעזר רב. בדרך זו, הם יוכלו להשאיר מאחור את כובד העבר ולבסוף להתחיל להמשיך הלאה.
