אמהות של אומץ ומורשתן הרגשית הבלתי ניתנת למדידה
אמהות אומץ הן אלו שחרגו מגבולות האתגרים, שהכל נגדם אבל לא נתנו לרוח לשבור את ענפיהן, שחזרו לכוחותיהם כדי להגן על הקן, שהחזירו את עצמן וחזרו לדרך עם הגוזלים..
כולן האמהות שהתמודדו עם חיים קשים, שבנו מחדש את עולמן למרות שננטשו ונדחקו לרקע על ידי החברה, או אולי על ידי אותם אנשים שהיו צריכים להיות לצידן אבל שאכזבו אותם.
הם ניסו להבטיח את ההגנה והחינוך הטובים ביותר עבור ילדיהם. הם הלכו בלי כדי שילדיהם לא ישארו רעבים, לא בבטן ולא בנפש. לאט לאט הם עשו חיבוקים מלאי אהבה ומלאי תקווה.
מורים לשיפור עצמי ואהבה
זו הסיבה שהם מאסטרים של לחימה ושיפור עצמי. הם יודעים בדיוק מה זה אומר להתקדם כשהם נושאים את משקלם של הקשיים והעוולות, נלחמים כדי שילדיהם לעולם לא ילכו בלעדיהם ולעולם לא ייפגעו מאיש או משהו.
מסיבה זו, כאשר אנו מדברים על אמהות אומץ, עלינו לקחת רגע של שקט, לשים יד על הלב ולזכור את החוכמה שקיבלנו בחיק הפנים של כל אחת ואחת מהן.
כי הם אלה שאחראים להיותנו מבוגרים גמורים היום, לעובדה שאנו יכולים לנשום היום ולהרגיש בגאווה כאילו כל אחת מההרפתקאות והמצוקות הללו התגברה בצמיחה על ידי נשים שמטרתן היחידה הייתה שלילדיהן יהיה מישהו לצידן כשהם הלכו בדרך האהבה.
עם המוטיבציה הזו, הם יצרו יקום שבו הם ידעו שילדיהם תמיד ימצאו חיבה, הגנה וכל מה שהם עשויים להזדקק להם. ממקומם בעולם הם ניסו להגן על ילדיהם מפני עוולות, אובדן ורוע.
וכך הם בילו את השנים בזמן שההכרה הטובה ביותר שלהם הייתה בחיוך של ילדיהם, בהישגיהם, בנחישותם, באושרם, בגדילתם. ומזה הם שאבו את כוחם, בכך שהם למדו להוציא מעצמם את המיטב ולהגדיר מי הם.
"הפגם הגרוע ביותר של אמהות הוא שהן מתות לפני שהצלחנו להחזיר חלק ממה שהן עשו עבורנו.
הם משאירים אותנו חסרי הגנה, אשמים ויתומים ללא תקנה. למרבה המזל, יש לנו רק אחד. כי אף אחד לא יכול היה לשאת את הכאב של איבוד שלה פעמיים".
-איזבל אלנדה-
המורשת הטובה ביותר של אמא עבור ילדיה היא השלמה עם עצמה כאישה
אמא שנרפאה היא זו שמראה לילדיה כיצד לסדר את סדרי העדיפויות האלה שמתחברים בתפקידים של אישה, אם, בת, אחות, אישה, חברה או חברה. בתהליך זה, הם מלמדים את ילדיהם את ערכי הכבוד כלפי העולם הנשי.
שכן אמא של אומץ היא לא בהכרח כזו שמקריבה את עצמה רק לעצם היותה אישה, אלא כזו שלמרות שנאלצה לשאת בנטל כה גדול אינה מוותרת על מימושה העצמי, ואינה משנה את מי שהיא, אלא מגבש אותו.
הצעד הזה הוא זה שמשנה אותן לנשים בעלות כוח המספקות את הדוגמה הטובה ביותר לילדיהן כשמגיע הזמן לקבוע גבולות רגשיים לחיים.
אמא בעלת אומץ נושאת בתוכה את כל חייה, נוכחת תמיד, מרשה לעצמה להקשיב להם, למלא את עצמה בציפיות בריאות, להתגבר על המטלות, ולדחוף את ילדיה קדימה בכוח שהאהבה מספקת.
ואמא של אומץ היא קודם כל אישה מלאת כוח. זו הסיבה שעלינו לראות בנשים אלו קשר אוניברסלי המאחד את כולנו, כי בסופו של יום, הן מעיין החיים.
לכן, אם נעז להיכנס לשושלת הנשית שלנו, בוודאי חלק גדול מאיתנו ייתקל בנשים בעלות אומץ שהחליטו ששווה את הטרחה לצעוד באוקיינוס העמוק של המצוקות שהן נועדו לחוות.
וכך, מבלי לדעת זאת, בזכות האומץ שלהם, הם הותירו לנו מורשת רגשית גדולה, מורשת שאנו ניזונים ממנה היום ועליה אנו מוקירים להם כבוד. על היותם נשים ראויות להכל, על ליבן האוניברסלי ועל מסירותן האינסופית.