תיאוריית ההגדרה העצמית ומוטיבציה אנושית

תיאוריית ההגדרה העצמית (SDT) היא לרוב חלק מההקשר הדיפלומטי והפוליטי המתאר את התהליך שעוברת מדינה על מנת לוודא את עצמאותה. עם זאת, להגדרה עצמית יש גם משמעות אישית ורלוונטית הרבה יותר בפסיכולוגיה: זהו תהליך קבלת החלטות משלו ושליטה בחייו. למעשה, הגדרה עצמית היא חלק חיוני מהרווחה הפסיכולוגית.

תיאוריית ההגדרה העצמית מציעה שהמוטיבציה של אנשים לצמוח ולשנות נובעת מצרכים פסיכולוגיים מולדים גרידא. יתר על כן, תיאוריה זו מזהה שלושה צרכים פסיכולוגיים מולדים ואוניברסליים:

• יכולת
• קשר
• אוטונומיה

כמו כן, מוטיבציה פנימית משחקת תפקיד חשוב בתיאוריה זו.

המשמעות של תיאוריית ההגדרה העצמית

תיאוריית ההגדרה העצמית מקשרת בין אישיות, מוטיבציה אנושית ותפקוד מיטבי. זה מצביע על כך שקיימים שני סוגים עיקריים של מוטיבציה: פנימית וחיצונית וששניהם משפיעים מאוד על מי אנחנו ועל איך אנחנו מתנהגים.

תיאוריה זו עלתה ממחקר המוטיבציה של אדוארד ל. דצ'י וריצ'רד ריאן בשנות ה-70 וה-80. למרות שהתיאוריה גדלה במידה ניכרת, העקרונות הבסיסיים שלה נובעים מהספר הנ"ל שפורסם ב-1985 בנושא זה.

תיאוריית ההגדרה העצמית מניחה שפעילויות של אנשים מכוונות תמיד לצמיחה. שליטה באתגרים והטמעת חוויות חדשות חיוניים לבניית תחושת העצמי. בהקשר זה, התיאוריה של דסי וריאן מציעה שפעולותיהם של אנשים תמיד מונעות מהצורך שלהם לצמוח ולקבל סיפוק.

אנשים פועלים עקב הבטחה לתגמולים חיצוניים, כגון כסף, פרסים או הכרה חברתית (מוטיבציה חיצונית). עם זאת, תיאוריית ההגדרה העצמית מתמקדת בעיקר במקורות מוטיבציה פנימיים, כמו הצורך לרכוש ידע או עצמאות (מוטיבציה פנימית).

צמיחה פסיכולוגית

על פי תיאוריית ההגדרה העצמית, אנשים צריכים להרגיש את הדברים הבאים כדי להשיג צמיחה פסיכולוגית:

• כשירות. אנשים צריכים לשלוט במשימות וללמוד מיומנויות שונות.
• קשר. אנשים צריכים לחוות תחושת שייכות והתקשרות לאנשים או לקבוצות אחרות.
• אוטונומיה. אנשים צריכים להרגיש שהם שולטים בהתנהגות שלהם ואחראים על המטרות שלהם.

דצ'י וריאן הציעו שכאשר אנשים חווים את שלושת הדברים האלה, הם הופכים להגדרה עצמית. יתר על כן, הם מרגישים מוטיבציה מהותית לחפש את מה שמעניין אותם.

חשוב לזכור שהצמיחה הפסיכולוגית המתוארת על ידי תיאוריית ההגדרה העצמית אינה מתרחשת אוטומטית. ובכל זאת, אנשים מכוונים לצמיחה וזה דורש פרנסה מתמשכת.

לדברי דסי וריאן, תמיכה חברתית היא המפתח. באמצעות מערכות היחסים והאינטראקציות שלנו עם אחרים, אנו יכולים לעודד או לפגוע ברווחה ובצמיחה אישית.

מוטיבציה והגדרה עצמית

לפי דצי וריאן, מוטיבציה חיצונית נובעת מעניין בגירויים חיצוניים. מקורות נפוצים כוללים מערכות דירוג, הערכות עובדים, פרסים ומחמאות, וכבוד ו/או הערצה של אחרים.

מצד שני, מוטיבציה פנימית מגיעה מבפנים והיא קשורה קשר הדוק למשימה עצמה. ישנם דחפים פנימיים המניעים אותך להתנהג בדרכים מסוימות, כולל ערכי הליבה, תחומי העניין ותחושת המוסר האישית שלך.

אולי נראה שמוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית הם מושגים הפוכים. עם זאת, עם התנהגות נהיגה פנימית שתואמת את האידיאל שלך ואת הצד החיצוני שמוביל אותך להתאים את עצמך לסטנדרטים של אחרים. לאחר מכן, יש הבחנה חשובה נוספת המשמשת להבדיל בין מוטיבציות.

מוטיבציה אוטונומית לעומת מבוקרת

זו הסיבה שתיאוריית ההגדרה העצמית עושה הבחנה בין מוטיבציה אוטונומית למוטיבציה מבוקרת:

• מוטיבציה אוטונומית מגיעה ממקורות פנימיים אך היא כוללת גם מוטיבציה של מקורות חיצוניים אם הפרט מזדהה עם ערך הפעילות וחושב שהיא מתאימה או תואמת את התמונה שהוא רוצה להקרין.
• מוטיבציה מבוקרת מורכבת מרגולציה חיצונית וויסות מוכנס. ויסות חיצוני הוא סוג של מוטיבציה שבה התנהגותו של הפרט מכוונת על ידי תגמולים ועונשים חיצוניים. ויסות מופנם הוא מוטיבציה הנובעת מפעילויות, ערכים וסיבות המופנמות חלקית כמו הימנעות מבושה, חיפוש אישור והגנה על האגו.

על פי תיאוריית ההגדרה העצמית, כאשר אדם מונע על ידי מוטיבציה אוטונומית, הוא ירגיש מכוון עצמי ואוטונומי. וכאשר הפרט מונע על ידי מוטיבציה מבוקרת, אז הם ירגישו לחוצים להתנהג בצורה מסוימת ולחוות מעט אוטונומיה.