העולם צריך יותר חמלה ופחות רחמים

העולם זקוק ליותר חמלה
העולם זקוק ליותר חמלה.
רחמים הם רגש שכיח, אך לא פרודוקטיבי. למרות שקל לרחם על מישהו, הרבה יותר קשה להרגיש חמלה. תחושת חמלה מרמזת על פעולה. המשך לקרוא כדי לראות מדוע חמלה כל כך חשובה בחברה של היום.

העולם זקוק ליותר חמלה. עם זאת, רוב האנשים מגבילים את עצמם לרחמים על העניים, על המהגרים ועל חברי החברה המודחים ביותר. רחמים הם רגש פסיבי ואינו דורש שום פעולה. חמלה, לעומת זאת, מורכבת יותר והיא הרגש היחיד שמניע אותך לנסות ולמתן את הסבל של אחרים.

בימינו, המילה "חמלה" גורמת לאנשים לאי נוחות. אף אחד לא רוצה שאנשים אחרים ירגישו כלפיהם חמלה כי אם מישהו מראה להם חמלה, זה מעין רומז שהם לא באותה רמה שלהם.

"רחמים לא עולים כלום, וזה לא שווה כלום."

-ג'וש בילינגס-

חמלה היא כלי יוצא דופן שעוזר לך להשיג מספר דברים. זה עוזר לך לראות את העולם דרך עדשה אנושית יותר, חיבה והגיונית יותר. לא רק זה, אלא גם תחושת חמלה גורמת לך להרגיש מחויב באמת להקל על הכאב ולעשות כל שביכולתך לתקן עוולות. גם חמלה עצמית חשובה. אתה צריך להיות פרואקטיבי לגבי הרצונות והצרכים שלך.

בקיצור, רחמים זה לא מספיק. זה לא מספיק לראות מישהו סובל ולהכניס את עצמך לנעליו רק לכמה שניות. אתה לא יכול פשוט לשכוח את האנשים שאתה רואה. אתה צריך לפעול ולהיות מחויב לאחרים ולעצמך.

יותר מחויבות וחמלה

לעתים קרובות אנשים שוכחים את ההשלכה הפסיכולוגית של מונחים מסוימים. המילה "רחמים", למשל, מעניינת מאוד. יש אנשים שאומרים שכשאתה חווה רחמים, אתה מרגיש את הסוג הבסיסי ביותר של אמפתיה. אתה מסוגל להתחבר לסבל של אחרים ולהבין את מצבם האישי.

עם זאת, לרחם על מישהו לא אומר רק הזדהות איתו. בדרך כלל, אתה גם מרגיש תחושת עליונות. ישנן עדויות למה שהופך אותך ל"טוב יותר" מהאדם האחר, כמו מצבך החברתי, מצבך הכלכלי, או אפילו המרחק הפיזי של המין האנושי עצמו כאשר אתה מרחם על בעל חיים.

מצד שני, החמלה מגיעה מלטינית, 'cum passio' ואפשר לתרגם את זה כ"לסבול ביחד" או "להתמודד יחד עם רגשות". כפי שאתה יכול לראות, עם חמלה יש מערכת יחסים שווה בין עמיתים. המטרה היא לא רק להבין ולהרגיש את הכאב של אדם אחר, אלא גם להתחייב לעזור לו לשפר את מצבו.

הרבה יותר קשה להרגיש חמלה
למרות שקל לרחם על מישהו, הרבה יותר קשה להרגיש חמלה.

לפיכך, אנו יכולים להסיק שחמלה מגיבה למפגש של שלושה מרכיבים בסיסיים:

  • רגשי. אתה מתחבר באופן פעיל לסבל של אחרים כאשר אתה חווה את המוטיבציה שלהם: הרצון לרווחה.
  • קוגניטיבי. כאשר אתה חווה כאב של אחרים, אתה מעריך אותו כדי לנסות ולהבין תוכנית פעולה.
  • התנהגותי. ההחלטה לבצע שורה של צעדים לפתרון מצבו המסובך של אדם אחר.

אמפתיה וחמלה זה לא אותו דבר. למרות שרובנו מזדהים עם רגשות של אנשים אחרים, הקשר הזה לא תמיד מוביל לפעולה. חמלה מחייבת פעולה הנובעת מרגשות אך גם מחפשת מטרה ספציפית: לשפר את מצבו של אדם אחר.

אינסטינקט שכדאי לגלות מחדש

העולם זקוק ליותר חמלה. הוא זקוק לעוד אנשים שלא רק חושבים על הסבל של אחרים אלא עוזרים להם לעבור אותו.

עם זאת, כפי שדיברנו בהתחלה, חמלה היא מורכבת ולפעמים לא נוחה. אתה כנראה לא אוהב את זה כשאנשים אחרים מגלים סימפטיה. למעשה, רוב האנשים אפילו קצת נרתעים מלקבל עזרה.

אף על פי כן, קבוצת מדענים מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי מאמינה שאנו מסוגלים לשחזר את ה"אינסטינקט הקמאי" הזה. חמלה יכולה להיות מנגנון ההתמודדות הטבעי והאוטומטי שאפשר לנו לשרוד כמין.

מחקרים אחרים מראים שילדים בני שנתיים עד שלוש מגלים התנהגות חמלה כלפי ילדים אחרים. התנהגות חיובית מסוג זה נעלמה במהלך השנים האחרונות בגלל המצב החברתי שלנו.

באופן מעניין, ד"ר דכנר קלטנר, אחד מחוקרי המחקר, שיתף עובדה מעניינת מאוד. המשפט המפורסם על הישרדות החזקים המיוחס לצ'רלס דרווין לא היה למעשה משהו שהוא אמר או כתב. הביטוי נטבע למעשה על ידי הרברט ספנסר ודרוויניסטים חברתיים אחרים שרצו להצדיק את העליונות המעמדית והגזעית שלהם.

צ'ארלס דרווין הדגיש משהו אחר לגמרי. למעשה, הוא הסביר שככל שחברות חומלות יותר הן בסבירות גבוהה יותר להתפתח. לדבריו, "הקהילות האלה שכללו את המספר הגדול ביותר של החברים הכי סימפטיים ישגשגו בצורה הטובה ביותר, ויגדלו את המספר הגדול ביותר של צאצאים."