ספורט ונשים: תקרת זכוכית בולטת מתמיד
את המונח "תקרת זכוכית" ניתן ליישם רבות על תחום הספורט והנשים. זהו מונח שהוול סטריט ג'ורנל טבע ב-1986. הוא מרמז על המחסומים הבלתי נראים שבהם נתקלות נשים וקבוצות מיעוטים כדי להתקדם בקריירה המקצועית שלהן ולהגיע לעמדות אחריות.
למרות שניתן לה שם באמצע שנות ה-80, למרבה הצער, זה היה מציאות קבועה בהיסטוריה של האישה העובדת.
בתחום הספורט התקרה הזו עבה עוד יותר, שכן אין אפילו נקודות התייחסות ספציפיות.
ניקח את ספרד כדוגמה. השנה, הכדורגלניות הספרדיות הבכירות חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון שלהן לאחר חודשים רבים של משא ומתן ומחאות. עם זאת, הם לא השיגו מעמד מקצועי ברמה רגולטורית. בנוסף לכך, יש להם קשיים ברורים בתנאי עבודתם.
ישנם קולות רבים ברמה הלאומית והבינלאומית הדורשים צעדים ספציפיים שיסייעו לשבור את המכשולים הללו. במדינות כמו נורבגיה, אנשים נקטו כמה צעדים שנויים במחלוקת. הם הכניסו את חוק המכסות. כתוצאה מכך, יש כמה תוצאות מבטיחות מאוד. אחוז הנשים בדירקטוריונים של חברות לאומיות עלה מ-7% ב-2002 ל-44% ב-2010.
בקיצור, אם נשים חיות מספורט ועוסקות בספורט, למה הן לא יכולות לנהל את זה, ולמה ספורט ונשים לא יכולות ללכת יד ביד?
"אני לא יוסיין בולט או מייקל פלפס הבא. אני סימון בילס הראשונה".
-סיימון בילס-
ספורט ונשים: האנשים הנשכחים
שילובן של נשים באימונים פיזיים ובעולם הספורט מושפע ישירות מההתפתחות החברתית שלהן. קבלת נשים בתחומים חדשים שהיו אסורים עד לאחרונה מרמזת גם על שילוב במגרש הספורט.
הרשו לנו לקחת שוב את ספרד כדוגמה. ההתקדמות וההתפתחות של החברה הספרדית בעשורים האחרונים היו מסחררות. חלו שינויים בתפיסות החברתיות השורשיות ביותר. עם זאת, היבטים מסוימים עדיין משקפים את המשטר הישן בספרד ואת האידיאלים שלו לגבי נשים.
ביטול אותן גישות סקסיסטיות ושמרנות המעכבות את האבולוציה הפך לחלק מסביבת בית הספר, כאשר השתתפות פעילה של מורים נחוצה כדי שהחינוך הפורמלי לא ישחזר אי-שוויון חברתי, ובכך יבטיח את איכות החינוך המוגנת הרבה (García, 2006)).
תמונה גרועה בעיתונות
ההתייחסויות לספורט ולנשים בכתבי עת מידע בנושא ספורט הן מועטות, ובמקרים רבים, לא מאוד מדויקות. העיתונות, הרדיו והטלוויזיה ממשיכים לשמור מקום בולט ומונופול להישגי ספורט גברים.
עיתונות הספורט ומדורי הספורט בעיתונים מתעלמים באופן שיטתי מספורטאיות. הדבר יוצר עבורם השלכות חמורות בכל הרמות, החל מכמות ואיכות חוזי הפרסום.
אזורים מסוימים בתקשורת מציגים מודל של אישה שרחוקה מספורטאית מקצועית, לעתים קרובות בלבוש דל או אפילו עירומה לחלוטין. ככל הנראה, זוהי מדיניות שנועדה למשוך סוג של קורא שמתעניין יותר בפרסומים בעלי תוכן מאצ'ואיסטי גלוי מאשר במידע ספורטיבי רציני (Ibáñez, 2001).
"לצערי נכון שיש הרבה מקום בעולם לגברים בינוניים, אבל אין מקום לנשים בינוניות".
-מדליין אולברייט-
הסביבה הפסיכו-סוציאלית בספורט נשים
חוסר הפעילות הגופנית משפיע לעיתים קרובות יותר על נשים. יחד עם זאת, במובנים רבים, הם יכלו ליהנות מיתרונות ספציפיים יותר מעיסוק בספורט מאשר גברים. כל זה הופך את זה לחשוב במיוחד להכיר את הגורמים הקשורים, או שמעדיפים, פעילות ספורטיבית אצל נשים.
שתיקת התקשורת בנוגע לספורט הנשי והיחס הלא הולם שהיא נותנת לו משפיעה קשות על בנות והתפתחותן. גרסת הספורט שמקודמת בבתי הספר ושאנחנו רואים בתקשורת נשלטת ביסודה על ידי גברים.
לבנות, ולנשים בכלל, יש פרשנות מעוותת להשתתפותן בעולם הזה. אין אגדות ספורט לעקוב אחריהם. אין גם הפניות, מידע או ספורטאים עם כריזמה שהם יכולים לחקות כשהם עוסקים בספורט.
עתיד בספורט לנשים?
ספורט ונשים לא הוכיחו את עצמם כשילוב אטרקטיבי עבור החברה, למעט מקרים נדירים. טניס הוא ספורט אחד שבו לנשים יש בולטות מסוימת וכמה דמויות כריזמטיות בולטות.
מסיבות אלו ועוד, הגיוני שהופך יותר ויותר קשה לבנות לראות את עתידן בספורט. קשה להם יותר ויותר לראות איך הם יכולים להתפרנס מזה, מבטיחים ככל שיהיו. וכך, למרבה הצער, במקרים רבים, כל המאמץ שלהם באימונים ובתחרות מובחנים רק על ידי חברותיהם לקבוצה וחברות הספורט.
לסיום בנימה חיובית, לאחרונה נחשף כי ההתאחדות לכדורגל משלמת לכדורגלנים ולכדורגלנים שלהם שכר זהה מאז ינואר 2020. זה סימן טוב, אבל הדרך עוד ארוכה. גם אוסטרליה, נורבגיה, ניו זילנד וברזיל הלכו בעקבותיה.
