מחלת סייבר: כאשר הטכנולוגיה מציפה אותך

האם אי פעם הרגשת כאב ראש או מאמץ בעיניים לאחר שביליתם זמן רב מול המסך? אם זה קורה לך לעתים קרובות, סביר להניח שאתה סובל ממחלת סייבר. אולי לא שמעתם את המילה הזו בעבר, אבל זה מצב שכיח יותר ויותר בחברה כיום. מסיבה זו, חשוב לדעת כיצד לזהות את התסמינים.

למרות שזה עשוי להיראות כמו בעיה קלה, יש סבירות גבוהה שהיא עלולה להפוך לכרונית. בדרך זו, זה בסופו של דבר משפיע על היכולת שלך לתפקד כרגיל ואף יכול לגרום לתאונות. מסיבה זו, זהו תנאי שאין להתעלם ממנו.

מחלת סייבר

סחרחורת גורמת לך לאבד את שיווי המשקל וההתמצאות. תסמינים נוספים שכיחים יחסית הם בחילות ותחושת ספינינג. יתר על כן, ישנם סוגים שונים של סחרחורת. במקרה זה, אנו הולכים להתמקד במחלת תנועה.

מחלת תנועה מתרחשת כאשר יש חוסר התאמה בין המידע החושי שלך. לדוגמה, כאשר אתה על סירה, האוזן הפנימית שלך מסוגלת להרגיש את תנועת הגלים. עם זאת, העיניים שלך לא מזהות שום תנועה. חוסר הקוהרנטיות היא שגורמת לסחרחורת.

מחלת סייבר היא הפרעה הקשורה בשימוש בטכנולוגיות כמו סמארטפונים, מחשבים וכו'. התסמינים שהיא מייצרת דומים לאלו של מחלת תנועה נפוצה. אלו כוללים:

• עייפות חזותית
• כאבי ראש.
• מחלה.
• ראייה מטושטשת.
• קושי בהתמקדות.
• סחרחורת.

גורם ל

כל מי שנחשף למסכים יכול לחוות את התסמינים הללו. עם זאת, באיזו דרך הטכנולוגיה גורמת לך לסחרחורת?

כאשר אתה משתמש במכשיר, אתה נחשף לכמות גדולה של מידע חזותי שזז כל הזמן. לדוגמה, כאשר אתה מסתכל על גלריית תמונות שאתה גולש בהן. למעשה, העיניים שלך קולטות תנועה, אבל אתה לא זז. לכן, האוזן שלך והחושים האחרים שלך שולחים את האות למוח שלך שאתה דומם. בגלל חוסר העקביות הזה, נוצרת מחלת סייבר.

בדרך כלל מניחים שמחלת סייבר ומחלת סימולטור זהות. עם זאת, מחקר שבו נערכו שמונה ניסויים עם מערכות וירטואליות שונות הצביע על כך שהפרופילים הקליניים שונים. היא הגיעה למסקנה שבמחלת סייבר, חוסר התמצאות שולט כסימפטום, בעוד שבמחלת סימולטור מדובר במצבים אוקולומוטוריים (Stanney, Kennedy & Drexler, 1997).

גורמים התורמים למחלת הסייבר

אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מהם הגורמים שגורמים לאדם לסבול ממחלת סייבר. מהבחינה הזו, Weech, Varghese, ו-Barnett-Cowan (2018) פרסמו מחקר על המרכיבים התחושתיים-מוטוריים המעורבים במחלת סייבר. הם הגיעו למסקנה שמשתנים מסוימים, כמו רגישות למחלת נסיעה, מנבאים את הסיכון למחלת סייבר.

עם זאת, ישנם אמצעים אחרים שצריכים להילקח בחשבון שבהם יהיו הבדלים אישיים גדולים. מסיבה זו, המחברים טוענים כי יהיה צורך לפתח שיטות להערכת משתנים בודדים. לפיכך, יש להתאים מכשירי מציאות מדומה אלקטרוניים לצרכיו של כל משתמש כדי למנוע מחלת סייבר.

למען האמת, אוזניות VR כמו Oculus Rift כוללות התאמות שניתן לכייל לפי הצורך. אכן, חשוב לחברות טכנולוגיה לפתח שיטות להקלה על מחלת הסייבר כדי שיוכלו למכור את מוצריהן. עם זאת, יהיה צורך בכלים ספציפיים יותר כדי לשפר את החוויה.

סיכונים נלווים

זה נפוץ שאנשים נוטים לזלזל בסכנות הכרוכות בסימפטומים של מחלת סייבר. זה יכול להיות בגלל, ככלל, התסמינים נמשכים רק כמה דקות או שעות. עם זאת, ישנם מקרים חמורים שבהם מחלת הסייבר נמשכת עד 24 שעות. כתוצאה מכך, הוא מהווה סיכון בריאותי, מכיוון שהוא פוגע בתפקוד התקין.

לדוגמה, מישהו שחווה מחלת סייבר יכול לנסות לנהוג ברכב ולהיות מעורב בתאונה. כמו כן, טיפול בכלים מסוכנים כגון סכינים או כלים אחרים עלול להוביל לפציעה. ורטיגו עלול גם לגרום לנפילות ובליטות מסוכנות.

אם יש לך אחד מהתסמינים של מחלת סייבר, עדיף להימנע מכל פעילות מסוכנת ולבקש עזרה.

מה אפשר לעשות?

האסטרטגיה הטובה ביותר להתמודדות עם מחלת תנועה וירטואלית היא להשתמש בטכנולוגיה בצורה בריאה יותר. לדוגמה, אם אתם עובדים מהבית, חשוב לעשות הפסקות קבועות כדי שהעיניים שלכם יוכלו להירגע. זה לא רעיון טוב לחכות עד שתרגיש רע לעשות את זה.

לבסוף, זכרו שעבודה מרחוק פירושה שאנשים רבים מבלים כעת הרבה יותר שעות מול המסך. לפיכך, מחלת סייבר הופכת נפוצה יותר ויותר.

יתרה מכך, המציאות המדומה - והטכנולוגיה שמאפשרת אותה - עשתה צעדים גדולים בשנים האחרונות. זה אומר שאתה יכול להיות פיזית במקום אחד ונפשית במקום אחר. זהו מצב שמסייע לחוסר עקביות במידע שאתה מקבל מהחושים שלך.