אם אהבה חותכת לך את הכנפיים, זו תלות לא אהבה
"אני לא יכול לחיות בלעדייך" הוא משפט שאנו נתקלים בו כל הזמן בשירים, בשירים או בשיחות יומיומיות, שלא לומר ברדיו ובטלוויזיה עם הדרמות והרומנים שלהם. באופן כללי, אנחנו לא שמים לב שזו הצהרה חזקה של תלות ולא אהבה.
מדברים גם על ה"חצי כתום" שלך, על "להיות כלום בלעדייך" או על "להיות איתך עד סוף העולם". המציאות הקשה של זה היא, עם זאת, שמאחורי סימנים דומים ואולי תמימים של מחויבות המיוצגים במילים, ייתכן שיש משהו אחר. אולי יש אויב אורב: תלות.
הוא אמר לה שאהבה היא תחושה נגד הטבע, שדינה שני זרים לתלות קטנה ולא בריאה. ככל שארע יותר, יותר אינטנסיבי.
-גבריאל גרסיה מרקז-
כפי שאנו רואים, החברה עצמה היא זו שחוזרת על המסרים הללו, בניגון של רומנטיקה, ומזינה את התלות הרגשית הזו. דווקא באותם מסרים האהבה מאבדת את משמעותה והופכת למאבק שקט שבסופו של דבר, לאט לאט, הורס את הזוגיות. זה אף פעם לא מוביל למשהו טוב.
האם אנו יודעים מתי אנו עוברים מאהבה לתלות? קשה לדעת, במיוחד כי הגאווה והפחד מלהיות לבד אחראים ללבישה של תחבושת שמכסה את המציאות. אבל יש היבט בלתי תקף שהוא איתות אזהרה בטוח: אם אתה סובל במערכת היחסים שלך, אבל אתה לא יכול לעזוב אותו, ייתכן שזה הפך לתלות.
צורך לשלוט ולהיות נשלט: סימפטום תלות
הם חיים מחוברים לטלפונים שלהם כדי לראות מתי בן הזוג שלהם מתחבר. ואם הוא או היא כן אבל לא מברך אותם מיד, הם מתחילים לחוש ספק, פחד וכעס. בינתיים, הוא או היא לא יכולים לטפל בך כי הוא או היא באמצע פגישה, שיעור וכו'. יש גם אפשרות שהם לא רצו לשוחח באותו זמן, וזה לא אינדיקציה שהם אוהבים אותך פחות מ.
מערכות יחסים רבות הסתיימו או התמודדו עם בעיות איומות מסיבה זו. לדעת היכן הם נמצאים, מה הם עושים או מה הם חושבים או לא חושבים עליך הוא סימן ברור לתלות רגשית. רשתות חברתיות הופכות למקומות לאי הבנות. האור שמודיע על נוכחותם בפייסבוק או בווטסאפ הופך לאצבע מאשימה.
כמו כן, הרגשה שאינך חשובה לאדם האחר היא סימן נוסף. "מה קורה איתך? למה אתה אפילו לא מרגיש יותר קנאה? לא אכפת לך עם מי אני?" כנראה שהוא או היא חוטאים במחדל. במקום להילקח כהזדמנות לצמוח יחד, האהבה מראה את אחד מהפנים הגרועות ביותר שלה וחושפת חוסר ביטחון.
מניפולציה ותלות
אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להציל את מערכת היחסים בכל מחיר. זה כמו להיאחז בקרש האחרון שצף בים לאחר ספינה טרופה. זה לא משנה שהכאב מתרבה. הדבר היחיד שחשוב הוא לא לאפשר לאדם להתרחק מכל סיבה שהיא, ולגרום לנו להיסחף.
אנחנו כבר לא אוכלים ולא ישנים. ההגנות שלנו יורדות ואנחנו חולים. באותו זמן, אנו משתמשים במניפולציה. הם אשמים בחוסר המזל. אם הוא או היא עוזבים, אין טעם להילחם: "אני צריך אותך לצידי כי אני כלום בלעדייך".
בן הזוג מרגיש לחוץ ואפילו אשמה על המצב הזה. למרות שהם לא מרגישים אהבה יותר, הם נשארים בכל מקרה. הם לא רוצים להכביד על כל חייהם באחריות אם יגיע נזק חמור לאדם האחר. הם לא היו סולחים לעצמם. הם לא יכולים לדבר על אהבה יותר. למרות שהקשר נשמר, הוא הפך כעת למקור לכאב.
מה אני יכול לעשות אם אני סובל מתלות?
כמו כל דבר בחיים, הצעד הראשון הוא להכיר בכך שאתה מתמודד עם בעיה. קבל שרק מחויבות שאולי אנו שומרים עליה באמצעות הרגל או פחד היא מה שנותר מאותה מערכת יחסים נפלאה לשעבר. אתה צריך להתמודד עם המציאות בנחישות ובאומץ
מקובל להתחיל לעשות אידיאליזציה של האדם האחר. זה אופייני בשלבים הראשונים של ההתאהבות ולפעמים לא מתגברים על זה. לכן קשה מאוד להקים מערכות יחסים חדשות, כי אנחנו מחויבים להשוות בין כל הגברים או הנשים שניגשים אלינו לבן הזוג הקודם שלנו. התלות טומנת בחובה דחייה של כל מה שאינו אידיאליזציה.
דיבור ישיר וללא מעקפים הוא קריטי. זה לא קשור לכפיית נקודת המבט שלנו או ליפול למניפולציות. הדבר הטוב ביותר הוא להיות כנה, לומר את האמת ולשחרר את האדם האחר מאהבה שאינה נותנת עוד חיים, אלא רעל.
פרידה מאדם שאנחנו עדיין רוצים יוצר בהכרח מהומה. זוהי תחושה דומה לזו שאנו חווים כאשר אדם אהוב מת. ראשית אנו מסרבים לקבל שהאדם כבר לא יהיה לצידנו. מיד, אנו שוקעים בעצב על אותם זיכרונות שמייסרים אותנו. לאחר סבל, אנו מטמיעים את האובדן: משהו מקליק בתוכנו ואנחנו מוכנים להתחיל מחדש.
