למידה משמעותית: הגדרה ומאפיינים
לא כל למידה זהה. זה נעשה ברור כאשר אנו משווים למידה עמוקה, שהיא למידה על נושא שאנו מתעניינים בו, עם שינון של משהו משעמם בצורה מילולית. בשל כך, דיוויד אוסובל חקר את ההבדלים בין שני סוגי הלמידה הללו ופיתח מהם את התיאוריה שלו לגבי למידה משמעותית.
דרכים שונות ללמידה
פסיכולוגים חינוכיים רבים מיקדו את מאמציהם בניסיון לפתח מודלים המתארים את הדרך בה אנו רוכשים ידע. המודל של אוסובל ללמידה משמעותית הוא אחד המודלים שהסבירו בצורה המוצלחת ביותר כיצד מתרחשת למידה משמעותית. סוג זה של למידה מורכב מקישור מידע חדש לידע קודם. בלמידה משמעותית, לנושא יש תפקיד פעיל שכן עליו לבנות מחדש ולארגן מידע.
לתיאוריה זו יש השפעות קונסטרוקטיביסטיות חזקות. עבור דיוויד אוסובל, ידע אמיתי נבנה על ידי הסובייקט באמצעות פרשנויות משלו. בשל כך, כל ידע המבוסס על זיכרון מילולי אינו אלא חזרה. אין לזה כמעט שום משמעות או שום משמעות. בסוג זה של ידע, הנושא אינו מפרש דבר. לכן, לידע הזה קשה להשפיע באופן משמעותי על חיי הנבדק.
"הגורם היחיד החשוב ביותר המשפיע על הלמידה הוא מה שהלומד כבר יודע."
-דיוויד אוסובל-
מהי למידה משמעותית?
למידה משמעותית היא להרגיש שכל חלקי המושג, הרעיון, התיאוריה, הנוסחה או הטיעון משתלבים זה בזה. רובנו הרגשנו את התחושה הזו בעבר. כנראה הרגשנו שמה שאנחנו לומדים קשור במוח שלנו והגיוני.
סטיוארט טי היינס, פרופסור בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת מרילנד, ערך מחקר עם תלמידיו שלו כדי לגלות כיצד הם שילבו מידע ובאילו שיטות השתמשו.
סטודנטים לרוקחות צריכים לשנן ישויות מולקולריות רבות ושמות פרמצבטיים. הוא הוכיח משהו חשוב מאוד במחקר שלו. כאשר העובדות היו משמעותיות והגיוניות לתלמידים, הם הצליחו לשמור את המידע הרבה יותר טוב. לא רק זה, אלא שהם גם יכלו "להעביר" את העובדות לזיכרון לטווח ארוך הרבה יותר בקלות.
- למידה משמעותית היא פעילה, בונה ועמידה.
- זה מרמז על הבנה. עלינו להרגיש שהמידע שימושי ולא להגביל את עצמנו רק לשינון אותו.
- זה דורש טכניקות למידה אקטיביות.
- זה גם מרמז על קישור מידע חדש לידע קיים.
שינוי במודל החינוכי
כדי להבין את טבעה של למידה משמעותית, עלינו להבין שהתאוריה של אוסובל היא תיאוריה המיועדת ליישום ישיר. אוסובל לא רצה פשוט לתאר את סוגי הלמידה השונים. הוא התעניין ביצירת שינויים חינוכיים.
כפי שציינו קודם לכן, קשה ללמידה מילולית או שטחית לשנות תלמידים. אנחנו אפילו לא יודעים אם הם מהווים למידה אמיתית. זו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים להבין טוב יותר כמה רעיונות מפתח בנושא זה.
- למידה משמעותית היא למידה יחסית. זה קשור לידע ולניסיון קודם. זה משנה את נקודות המבט הקודמות שלנו ועוזר לנו להשיג למידה עמוקה. למידה משמעותית אינה רק שינון עובדות. במקום זאת, למידה משמעותית היא בניית מסגרת מושגית לגבי האופן שבו אנו רואים ומפרשים את המציאות שלנו.
- לפיכך, עלינו לעזור לתלמידים להפעיל את מה שהם כבר יודעים כדי להציג בפניהם מידע חדש. כך אנו עוזרים להם לשלב עובדות חדשניות במסגרות הידע הקיימות שלהם (במקום לבקש מהם ליצור חדשות).
- מורים צריכים גם להראות לתלמידים דברים שהם לא יודעים. בדרך זו, אנו יוצרים חוסר איזון קוגניטיבי קטן כדי לעורר את המוטיבציה הפנימית שלהם או את הרצון שלהם ללמוד.
השלכות חינוכיות
לתיאוריה זו יש השלכות חזקות לגבי שיטות הוראה. אם נסתכל על המודלים החינוכיים הנוכחיים, נוכל לראות שיש להם הרבה בעיות. מערכת החינוך הנוכחית מעדיפה למידה מילולית, גורמת לתלמידים ללמוד עובדות, נוסחאות ושמות שאינם בעלי משמעות כלל.
יתרה מכך, הודות לשיטת הציונים הנוכחית המבוססת על מבחנים אובייקטיביים, מערכת החינוך הנוכחית מעדיפה למידה שטחית. הסיבה לכך היא שאין צורך בלמידה משמעותית כדי לעבור מבחנים. אם אתה רוצה לקבל ציונים טובים, שינון ישיג לך תוצאות טובות יותר בפחות מאמץ.
עם זאת, יש צורך בשינוי. בהקשר זה, תלמידי תיכון ומכללות קצרו תוצאות נהדרות מיישום למידה משמעותית. לדוגמה, האוניברסיטה הפוליטכנית של הונג קונג השיקה תוכנית בכיתותיה כדי לטפח סוג זה של למידה. זה הניב תוצאות חיוביות מאוד. הם גילו שלמידה משמעותית מגבירה את המסוגלות העצמית אצל תלמידים.
המפתחות של אוסובל
דיוויד אוסובל הציע את המפתחות הבאים להשגת למידה משמעותית:
- זכור ידע קודם. למידה משמעותית היא יחסי ותלויה בקשר בין מידע חדש לידע קודם.
- לספק פעילויות שעוזרות לעורר עניין של התלמידים. ככל שהעניין של התלמידים גדול יותר, כך הם יהיו נכונים יותר לשלב למידה חדשה במסגרות המושגיות שלהם.
- צור סביבה הרמונית שבה התלמידים מרגישים שהם יכולים לסמוך על המורה שלהם. חשוב לתלמידים לראות את המורים שלהם כדמויות בטוחות שהם יכולים לסמוך עליהם.
- ספק פעילויות המאפשרות לתלמידים להביע את דעותיהם, להחליף רעיונות ולהתווכח. התלמידים אחראים ללמידה שלהם. הם אלה שצריכים לפרש את המציאות שלהם דרך המסגרות המושגיות שלהם.
- הסבר באמצעות דוגמאות. דוגמאות עוזרות לאנשים להבין את מורכבות המציאות ולהשיג למידה בהקשר.
- להנחות את התהליך הקוגניטיבי של הלמידה. תלמידים יכולים לעשות טעויות שכן למידה משמעותית היא כולה חופש לבנות את הידע שלהם. על המורה לפקח על התהליך ולהנחות את התלמידים.
- צור למידה ממוקמת בהקשר החברתי-תרבותי. לכל למידה יש הקשר חברתי ותרבותי. חשוב שהתלמידים יבינו שלידע יש אופי בונה ופרשני. הבנת ה'למה' של פרשנויות שונות תעזור לבנות למידה משמעותית.
מודל חינוכי המתמקד בלמידה משמעותית דורש משאבים. הסיבה לכך היא שלמידה משמעותית יקרה הרבה יותר מלמידה מילולית או שטחית, שהיא הרבה יותר נפוצה בבתי ספר. עם זאת, השאלה האמיתית כאן היא איזה סוג של למידה אנחנו באמת רוצים. מי מהם יעלה יותר בסופו של דבר?
