איך להניע תלמידים?
כשהם מתפתחים חברתית, ילדים קולטים התנהגויות, ערכים וחוקים. זה גם אומר שהם מתחילים לקבל דרך משלהם לחשוב, להרגיש ולפעול. זה השלב שבו מרדנות, אדישות, חוסר פרספקטיבה, בידוד והימנעות הם סכנות גדולות להיזהר מהן. אבל מוטיבציה יכולה לעזור.
איזה סוג של מוטיבציה כדאי לעודד?
מוטיבציה היא המרכיב המיוחד בהשגת מטרות. זה גורם הכרחי שדוחף אותך לפעולה. אבל באופן מסורתי, מומחים הגדירו שני סוגים שונים של מוטיבציה:
- מוטיבציה פנימית היא מהסוג שגורם לך לרצות לעשות דברים שמעניינים אותך. רק לעשות אותם נותן לך סיפוק.
- מוטיבציה חיצונית היא הסוג השימושי ביותר. זה קשור לדברים שאתה עושה כדרך להגיע למטרות אחרות או להימנע מעונש. לדוגמה, מוטיבציה חיצונית תהיה כאשר ילד עושה שיעורי בית באנגלית כדי שיוכל לשחק כדורגל עם החברים שלו מאוחר יותר.
אז אם אתה יכול לגרום לתלמיד לקרוא כי הוא מתעניין במה שהוא לומד, וזה גורם לו להרגיש הגשמה עצמית, אז גרמת להם להיות מוטיבציה מהותית. הבעיה היא שסוג כזה של מוטיבציה לא עובד לכל דבר.
לכן ההפנמה היא חלק כל כך חשוב בה. המשמעות היא אימוץ התנהגויות, ערכים וכללים שבאים מבחוץ ובהמשך הופכים לתהליך עצמאי. כפי שאתה יכול לראות, מוטיבציה פנימית היא מטרת החינוך. זה כל כך חיוני שצריך להיות כיתה שלמה על זה!
ביצועים אקדמיים והנעת תלמידים
Good and brophy (1983) אמר שהמושג של מוטיבציה בבית הספר כרוך בשני דברים ספציפיים:
- רמת ההשתתפות של התלמיד בכיתה.
- המאמץ שהם משקיעים בשיעורי הבית, לא משנה מה הנושא או הפעילות.
הם גם אמרו שיש מתאם חיובי בינוני (0,34) בין מוטיבציה לביצועים. נוסף על כך, זו מערכת יחסים דו-צדדית כי שניהם בונים אחד מהשני. בעיקרון, לתלמידים בעלי מוטיבציה תהיה רמת ביצועים גבוהה. רמה גבוהה זו תניע את התלמידים לשמור על ביצועיהם.
ראוי להזכיר שבמשפחות מרובות ילדים, בדרך כלל יש הבדלים גדולים בין הביצועים הלימודיים של כל ילד. לאחד יכול להיות הרבה יותר מוטיבציה בלימודים מאשר לאחר.
תלמידים עם בעיות נוספות, כמו אתגרים לשוניים, עשויים לעבוד הרבה יותר קשה כדי להשיג את מטרותיהם. הם מניעים את עצמם דרך הרצון לעשות טוב יותר. יחד עם זאת, כמה תלמידים אינטליגנטיים מאוד מרגישים נוח עם ציונים נמוכים יותר.
אם קחו את זה בחשבון, יש סיכוי טוב שתלמידים עם יכולות ברמה גבוהה, שמסתדרים עם הציונים הבינוניים שלהם יתחילו להיכשל יותר כשהם מגיעים לחטיבת הביניים והתיכון. הבעיה היא שהם מעולם לא הפנימו את הערך של מאמץ.
עידוד המוטיבציה הפנימית של התלמיד
הבעיה גדלה עוד יותר אם למשפחתו של ילד לא אכפת להניע אותם. איך אפשר לגרום למתבגר לקבל מוטיבציה פנימית אם אף אחד לא לימד אותם איך?
ראשית, אתה צריך לוודא שהם מבינים מה המושג הזה כולל. אז הם יכולים להתחיל לשנות את הדרך שבה הם חושבים על דברים. אתה גם צריך לעזור ללמד אותם לדמיין את המטרות שלהם. כי למשל, אם הם אף פעם לא חושבים על לימודים וזה לא הרגל, עזרו להפוך את זה לכזה.
הורים צריכים גם ללמוד סגנונות הורות אחרים. חלק מהמומלצים מעודדים רגולציה עצמית ומעמידים אותם באחריות להחלטותיהם.
תיאוריית המוטיבציה האנושית של מקללנד
הפסיכולוג האמריקני דיוויד מקללנד הגה תיאוריית מוטיבציה בכיתה הכוללת את הדברים הבאים:
- טיפוח טעם לדברים חדשים.
- עידוד ילדים להיות סקרנים.
- עידוד אוטונומיה אישית על ידי שימוש בתוצאות הלימוד שלהם.
- ללמוד איך להעריך את עצמך.
- אחריות.
- הורים מתעקשים שיש להם ביצועים אקדמיים גבוהים ויקבלו הערכות ברורות.
- מתקדמים יותר לקראת עצמאות ככל שהם מתבגרים.
תיאוריות מוטיבציה אחרות אומרות גם שההערכה העצמית של תלמיד מושפעת ממשתני מוטיבציה שונים, כמו ביצועיו האקדמיים והאופן שבו הם תופסים את רמת המאמץ והיכולות שלו.
התיאוריה אומרת שתלמידים בעלי מוטיבציה רבה להגיע להישגים (המתאמצים להתבלט, להילחם על הצלחה ולהשיג את מטרותיהם) רואים את הניצחונות שלהם כתוצאה מהכישורים והמאמץ שלהם. בדרך כלל יש להם גם הערכה עצמית גבוהה יותר מאשר חסרי מוטיבציה תלמידים. זו עוד עדות למשהו שאנחנו לא יכולים להדגיש מספיק: החשיבות של עידוד התלמידים לקבל מוטיבציה בשלב מוקדם.
