מכתב תודה לאמי, על אהבתה
אתה לא יודע כמה אני אוהב אותך ואוהב אותך. כמובן, אתה צריך להיות מסוגל לדמיין את זה טוב מאוד כי אין אדם בעולם הזה שמסוגל לאהוב בצורה כל כך עצומה כמוך.
אני מנסה, אני מבטיח לך, אבל אני לא מסוגל להביע את כל מה שעולה לליבי כשאני חושב עליך. אתה כל כך חזק, נלחם נגד כל דבר שייצור אומללות עבור אלה שאתה הכי אוהב.
בתור ילד, שזה היה לפני הרבה זמן, חשבתי שאתה סוג של גיבור על...והיום אני משוכנע לגמרי שכן. אמן אהבה, תמיד טיפלת בפצעים שלי, בין אם על ברכי ובין אם בליבי, הנשיקות שלך מרפאות את כל מכאובי.
השמש עלולה להיות מעוננת לנצח;
הים עלול להתייבש ברגע;
ציר כדור הארץ עלול להישבר
כמו גביש חלש.הכל עלול לקרות! המוות עשוי
לכסות אותי בתכריכים שלו; אבל לעולם לא תכבה בי
להבת אהבתך.
גוסטבו אדולפו בקקר
המטפלת שלי, האחות שלי, המתוודה שלי, המורה שלי לחיים, המלווה הנצחית שלי. תמיד ידעת איך להקל על חוסר השינה והדאגות שלי, יום אחד תספר לי איך רכשת את המיומנות הנהדרת הזו. להיות הבת שלך זו זכות גדולה ואני רוצה שהילדים שלי ירגישו אותו דבר.
למרות שלפעמים אתה מרגיש מובס, אני רואה בעיניך שקרבות חיי היומיום מעולם לא ניצחו אותך. אני גם יודע עכשיו שהם לעולם לא יצליחו, כי האומץ והכוח שלך שימשו להקמת משפחה, שיש לה כוח עצום.
למה אני כל כך בטוח? מסיבות רבות אבל, בין היתר, בגלל שאחרי השנים שהקדשת למען כל המשפחה, יש לך עכשיו צבא גדול שתמיד יגן על הלב שלך.
האהבה שלך היא הסיבה שאני לא מסתפק בשום דבר, הסיבה שאני תמיד רוצה עוד. דרך דוגמה, לימדת אותי את הערכים הכי חשובים שלי: לאהוב בכל ליבי, יד אחת לתת ויד שניה לקבל, להיות צנוע ולהרגיש גאה בעצמי ובמשפחתי.
נלחמת נגד כל הסיכויים, הרגעת את הסערות המרושעות ביותר ולמרות שלפעמים פגעתי בך באדישות שלי או בחוסר המחשבה שלי, תמיד היה לי מקום לתפוס מחסה באמצע הדרך בין הלב שלך לזרועותיך.
בזכותך אני יודע היום שההישגים שלי שייכים לי ולחלומות שלי אין תאריך תפוגה. וככל שהרגשתי קטן יותר, כך קיננת אותי יותר, ומילאת את החלל שנגרם מהייאוש שלי בנשיקותיך. תודה על הסבלנות שלך בזמן שעשיתי טעויות ועל כך שיש לך את הכוח העל אנושי להוריד לי תמיד את העומס מהגב כדי שלא אסבול.
אתה הזכות הכי גדולה שלי והמתנה הכי גדולה שלי. כי למדת לעשות הכל ביד אחת, כי "שכבת" בעין אחת פקוחה עד ששמעת אותי חוזר הביתה אחרי בילוי לילי, כי נתת לי את חתיכת העוגה שלך, כי למדת שמות של מאות של בובות, כי הייתה לך סבלנות להכיר מי אני עד כדי לדעת מה אני חושב ומרגיש.
תודה שהיית המורה של חיי, שהפכת למלאך השומר שלי, שהפכת את העומס שלי להרבה יותר קל, שנתת לי את הלב שלך מלא באהבת אמת ונתת לי את הדחף להשיג את הבלתי אפשרי.