השדים מילדותנו
ילדות היא השלב החשוב ביותר בחיים מבחינת הפנמת ערכים, לקחים והתנהגויות. פסיכולוגים רבים המתמחים בחקר שלבי הילדות והתינוקות מדגישים את החשיבות של התבגרות הדרגתית ופעולת התגברות על שלבים שונים בצורה מספקת על מנת לא להיתקע באף אחד מהם.
אם היינו צריכים להצביע על האנשים שהכי השפיעו על ילד, אלה היו צריכים להיות הוריו או האפוטרופוס הראשי שלו. רוב ההורים והאפוטרופוסים אוהבים אותנו, רוצים בטובתנו ויודעים שלגדל ילד זו משימה קשה. עם זאת, לרצות לא תמיד זהה לעשייה.
חוויות ילדות משפיעות עלינו בבגרות
לא כל הורות מתרחשת בהקשר אידיאלי. יתכן חוסר איזון בחלוקת המטלות, חוסר בשלות רגשית, משבר בזוגיות עצמה. או שהאחריות החדשה הזו יכולה פשוט להתברר כיותר מדי או קשה מדי עבור אנשים מסוימים.
במאמר זה אנחנו לא הולכים לשפוט, וגם לא רוצים שמישהו יחשוב שאנחנו. אבל אין ספק, חלק מהחינוך השפיע לרעה על חייהם של כמה ילדים שכיום הם מבוגרים. אנו הולכים למנות כמה מהפרקטיקות הללו ולשייך אותן להתנהגויות שיכולות להופיע בבגרות. כי לפעמים ידע והתבוננות פנימית הם הנשק הטוב ביותר שיש לנו נגד השדים שלנו.
עמדות הורים המעכבות את ילדיהם במהלך הילדות
במקרים רבים, החוויות שלנו במהלך הילדות הן גורמים מכריעים לחיינו הבוגרים. יש סדרה של גישות שיש להורים כלפי ילדיהם, המונעות מהם לחיות באופן מלא בעתיד:
- הגנת יתר: הורים תמיד רוצים למנוע דברים רעים לקרות לילדיהם, והם מאמינים שעיכוב החופש שלהם הוא המפתח. הפחד שלהם כל כך עז שהם צריכים לשמור עליהם בשליטה, ב"אזור בטוח". ההשלכות שעלולות להיווצר הן ביישנות, חוסר יוזמה, ספק פתולוגי בתחילת כל פעילות פרטנית וחיפוש מתמשך אחר אישור.
למרות ששנים רבות חולפות וכל מה שחיית נראה מאוד רחוק ונשכח, לפעמים אתה שומרת זכרונות ברורים מאוד מכל המצבים האלה שגרמו לך להרגיש רע ולא הבנת. עכשיו אתה אולי מבין אותם, אבל עם קצת חרטה והרבה השלמה.
