כעס נפיץ הוא סימן למשהו רציני

כולנו איבדנו את העשתונות לפחות פעם אחת בחיינו. אתה מכיר את ההרגשה. הכעס משתלט על המחשבות שלך, הדיבור שלך והמעשים שלך. אתה מרגיש חסר שליטה. האם ידעת שיש סיבה פיזיולוגית להרגיש כך? ברגעים של כעס מתפרץ, אתה למעשה חווה אובדן הכרה זמני. המוח שלך נהיה מקובע ביציאה להתקפה. אתה מרגיש רצון עצום לעשות קצת נזק.

כאשר אתה מאבד את העשתונות, המוח שלך בעצם נכבה והחיה שבתוכך מתעוררת. זה צד פרוע שבני אדם מעולם לא ויתרו עליו לחלוטין. אנשים רבים מצליחים למתן את האינסטינקטים הללו והם יוצאים רק בתנאים הקיצוניים ביותר. אנשים אחרים מאבדים את קור רוחם לחלוטין בכל פעם שמישהו לא מסכים איתם.

אם אתה מאבד את העשתונות שלך הרבה, האם זה רק חלק מהאישיות שלך? האם לחלק מהאנשים פשוט קשה יותר לשלוט בכעס שלהם? כולנו יודעים שיש אנשים שהם יותר רגשיים מאחרים. אבל עד איזה נקודה היא התנהגות כזו נורמלית? באיזה שלב זה הופך לתסמין של הפרעה כלשהי?

כעס נפיץ

הכעס מגיע משני מקורות בסיסיים. האחד הוא פחד בכל צורה (פחד פשוט, חרדה, חרדה ופאניקה, בין היתר). השני הוא תסכול. אולי אתה לא מרגיש בנוח עם עצמך, אתה לא משיג את המטרות שלך, או שדברים לא מסתדרים כמו שרצית.

אם אתה כועס לעתים קרובות, ייתכן שאתה נאחז בכמה אמונות שווא שגורמות לך לפרש את המציאות בצורה מפחידה ומתסכלת. הנה כמה מהאמונות הללו:

• קל לאחרים לפגוע בי: זה מוביל אותך להגיב בכעס לכל סימן קל של אי הסכמה או דחייה.
• אחרים צריכים לעשות את הטוב ביותר לרווחתי ולצרכים שלי: כשאחרים עושים דברים שמנוגדים למה שאתם חושבים, מרגישים או רוצים, אתם הופכים לא סובלניים.
• שום מכשול לא יפריע למה שאני רוצה: אם אתה נתקל בכל סוג של מחסום, אתה עף מהידית.
• אנשים אחרים צריכים לקרוא את המחשבות שלי ולהיות מודעים לרגשות שלי: אם אחרים לא מבינים אותך מיד או לוקחים בחשבון את הרגשות שלך, זה מרגיש כמו התקפה.
• אני לא יכול להודות שאני מרגיש מתוסכל, וגם לא צריך: רק אנשים חלשים עושים את זה. אני תמיד צריך להיות חזק, גם אם זה גורם לי לחרדות יתר.

מעגל הזעם

כעס נפיץ הוא תוצאה של חרדה או פחד מובנה. הם מתחילים להיחלץ אם לא מתמודדים עם מטרדים קטנים שהופכים תכופים יותר ויותר עם הזמן. הכל מתחיל באי נוחות קלה. זה יכול להיות כלפי עצמך, כלפי מישהו אחר, או כלפי העולם באופן כללי. אתה לא לוקח את הזמן לעבד את הכעס שלך, אתה פשוט נותן לו לעבור.

עם הזמן, אתה מזהה את אי הנוחות אך לא מבטא אותה או מנהל אותה. אולי אתה חושב שהזמן ישקה את זה או שאתה פשוט צריך להמשיך הלאה. עם זאת, דברים לא משתנים, אז אתה מתחיל להרגיש כועס. אתה עלול להעיר הערות קשות או סרקסטיות או לדחות דברים.

למרות כל זה, ייתכן שעדיין לא תשים לב יותר מדי למצב הלא נוח. אתה מנסה להתעלם מזה או להרחיק את עצמך. אבל זה לא עובד. ברגע שמשהו מפעיל אותך, אתה עף מהידית. אתה מאבד שליטה על הכעס שלך וזה מוביל למחזורים חדשים של קונפליקט וזעם.

הפרעת נפץ לסירוגין

הפרעת נפץ לסירוגין היא מצב נפשי המאופיין בביטויים תכופים של כעס נפיץ. לאדם עם IED יש תגובות אינטנסיביות שאינן מתאימות למצבים הנידונים. מנקודת מבט פסיכיאטרית, זה מסווג כהפרעת שליטה בדחפים. קבוצה זו כוללת בין היתר קלפטומניה, התמכרות להימורים ופירומניה.

לאנשים הסובלים מהפרעה זו יש פרצי זעם קצרים. במהלך אותם התפרצויות, הם מרגישים משוחררים ו/או מאושרים. עם זאת, הם יחושו חרטה כעבור מספר דקות. מישהו עם IED בדרך כלל ישמיד חפצים או יהפוך לתוקפנות פיזית כלפי אנשים אחרים. הגורם המפעיל עצמו אינו חשוב במיוחד. לאנשים אלו יש בדרך כלל רמות חרדה גבוהות.

אם נחזור לשאלה המקורית, אם מישהו מאבד את העשתונות שלו בגלל דברים טריוויאליים והופך לאלים, ברור שהוא זקוק לעזרה מקצועית. זו לא שאלה של אישיות. זו בעיה חמורה יותר שצריך לטפל בה כדי שלא תוביל לתוצאות חמורות.