שיפור ההערכה העצמית שלנו על ידי מציאות
שיפור ההערכה העצמית שלנו היא אחת המטרות המובילות בהתערבויות טיפוליות רבות, זהו אחד המרכיבים הבסיסיים שעוזרים לנו לבנות את הדרך הנכונה. הסיבה לכך היא שהערכה עצמית גבוהה מחזקת את החסינות הרגשית שלנו ושומרת על יכולת החוסן שלנו. מתוך ידיעת חשיבותו, השאלה היא: כיצד נוכל לשפר את ההערכה העצמית שלנו?
השגת זאת, בדיוק כמו התמודדות עם אתגרים פסיכולוגיים אחרים, מחייבת אותנו להשתמש במספר כלים ואסטרטגיות. הסיבה לכך היא לשקיעת ההערכה העצמית שלנו עשויה להיות שורשים בגורמים שונים. אחד הגורמים החשובים ביותר הוא מערכת הייחוס שלנו ומידת ההשפעה שאנו חושבים שיש לנו על מה שקורה לנו.
"הערכה עצמית נמוכה היא כמו לנהוג בחיים עם שבירה ביד."
-מקסוול מאלץ-
מהו ייחוס סיבתי וכיצד הוא יכול לפגוע בהערכה העצמית שלנו?
בדרך כלל כאשר ההערכה העצמית נמוכה, אנו חושבים שמה שקורה לנו הוא תוצאה של גורמים אישיים, פנימיים, שאיננו יכולים לשנות. אנו מייחסים לעצמנו את הסיבה לאותו "אסון". לדוגמא: מה חושב אדם עם הערכה עצמית נמוכה כשהוא עובר שברון לב? הם חושבים שזו הייתה אשמתם שהקשר הסתיים.
כך מתחילות להופיע מחשבות שליליות כמו "אני לא מספיק טוב בשבילן", "לא מגיע לי אותן", "זה הכל באשמתי". במציאות, כאשר מערכת יחסים מסתיימת, שני הצדדים חולקים את האחריות. לעתים קרובות אין רק אדם אחד להאשים, גם אם שניהם מרגישים כך.
לכן, כשיש פרידה, זה נורמלי שמחשבות אשמה מתחילות לעלות. ברגע שמחשבות אלו מופיעות, הערכה עצמית גבוהה תקל את הנטל וימנע התמוטטות, כלומר נהיה יותר מציאותיים לגבי הייחוסים הסיבתיים שאנו מבצעים. אותו דבר קורה בכל המצבים בחיינו.
ולא רק זה, הם גם נוטים לייחוס חיצוניים לדברים הטובים שקורים להם. למשל, הם עלולים לחשוב שקודמו בעבודה בגלל שהבוס שלהם נחמד ולא בגלל שהם מוסמכים. מה שקורה אחר כך הוא שהם אף פעם לא מרגישים טוב עם עצמם בכל פעם שהם מתוגמלים או מרגיעים אותם.
"עד שלא תעריך את עצמך, לא תעריך את הזמן שלך. עד שלא תעריך את הזמן שלך, לא תעשה איתו כלום".
-M. סקוט פק-
ללמוד לשנות את הייחוס הסיבתי: שיפור ההערכה העצמית שלנו
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את הייחוס הסיבתי שלנו ובכך לשפר את ההערכה העצמית שלנו? בואו נתחיל בכך שלקחת צעד אחורה ותעמיד את הדברים בפרספקטיבה. כך ניתן לערוך בדיקה כללית, כזו שמותאמת למציאות ולא מתרכזת בטעויות שלנו. בדיוק כמו כאשר משווים את חיינו לאלו של האנשים שאנו רואים במדיה החברתית: זה לא עובד כשהייחוס הסיבתי הופך לאופטימי מדי, כי בסופו של דבר אנו מתמודדים עם המציאות, מה שמחמיר את הכל.
לכן עלינו לשאול באיזו מידה יש לנו השפעה על מה שקורה לנו ואילו מרכיבים אחרים עשויים להתערב כדי לגרום לתוצאה נחושה. עלינו ללמוד לייחס את הטוב לעצמנו אם זה באמת מה שקרה. נלמד וההערכה העצמית שלנו תשתפר.
אנחנו גם צריכים לשקול אם הדברים הרעים מיוחסים לנו או לא, להפסיק להאשים את עצמנו במצבים שבהם ההשפעה שלנו הייתה מינימלית או לא קיימת. יתרה מכך, אם אנחנו אחראים בעיקר למשהו רע, זה לא יעזור להעניש את עצמנו לאחר ניתוח ולמדנו ממנו. בסופו של דבר, על ידי למידה מהטעויות שלנו, יהיה קשה יותר לחזור עליהן בעתיד ואנו נמנעים מפגיעה בהערכה העצמית שלנו.
"כשאתה מתאושש או מגלה משהו שמזין את נשמתך ומביא שמחה, תדאג מספיק לעצמך כדי לפנות לזה מקום בחייך."
-ז'אן שינודה בולן-
בעקבות השלבים האלה, נוכל להמשיך להתפתח ולהשתפר. היכולת לנתח את עצמנו בצורה מציאותית תעזור לנו לקבל ראייה מותאמת יותר של החוזקות והחולשות שלנו. זה ישפר את ההערכה העצמית שלנו ויקל על העצמה העצמית שלנו. נוכל לבחור טוב יותר את המטרות בהן נשקיע את המשאבים שלנו.
