דיכאון כפול: מאפיינים וטיפול

דיכאון כפול הוא כאשר מישהו עם דיסתימיה בסופו של דבר סובל מדיכאון מז'ורי. חוסר שביעות הרצון מהחיים, הייאוש והעייפות שהמצב הראשון גורם יכולים להתעצם עד שתגיעו למצב פסיכולוגי אפל וחסר יכולת.

יתכן שמעולם לא שמעת על הפרעה זו. עם זאת, ב-10 השנים האחרונות, יותר ויותר חולים (כולל בני נוער) סבלו מהפרעת דיכאון מתמשכת (דיסטימיה) ומדיכאון מג'ורי.

מחקר מאוניברסיטת אילינוי שפורסם בכתב העת Journal of Psychiatric Research מראה שדיכאון כפול מתבטא כאשר דיסתימיה הופכת לכרונית. אנשים סובלים ממוטיבציה נמוכה, עצבות מתמדת, עייפות ודיכאון במשך שנים. במוקדם או במאוחר, הם יגיעו לנקודה שבה הם מרגישים שהם איבדו לחלוטין שליטה על חייהם.

כאשר הם מגיעים לנקודה זו וחווים את חוסר האונים הנובע מכך, הדיכאון המתון שלהם הופך להיות רציני. זה הזמן שבו הם עלולים לחוות אנהדוניה, רגשות אשמה ומחשבות אובדניות. כפי שאתה יכול לראות, זה מורכב ומאתגר עבור אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הטיפול בסימפטומים, הבנת הסיבות השורשיות וזיהוי הטיפול הטוב ביותר לצרכי המטופלים אינו קל. בואו נעמיק בזה קצת יותר.

דיכאון כפול: תסמינים וגורמים

הזכרנו שדיכאון כפול הוא סיבוך רציני של הפרעת דיכאון מתמשכת (דיסטימיה). ראוי לציין שהמונח הזה הופיע לראשונה בשנות ה-80. עם זאת, מומחים לא הבהירו או הגדירו זאת בצורה מדויקת יותר עד כעשר שנים מאוחר יותר. להלן כמה ממאפייניו על פי המהדורה החדשה של המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5):

• דיכאון כפול נובע מהפרעת דיכאון מתמשכת קיימת (דיסטימיה). במילים אחרות, המטופל בילה חלק גדול מחייו במצב מדוכדך. נראה כי חולים עם דיסתימיה מתפקדים כרגיל, אך ההפרעה שלהם היא כרונית וגורמת לאנרגיה נמוכה, עצב וקושי בקבלת החלטות.
• הפרעת דיכאון מתמשכת נוטה להיות קשה לזיהוי. לאנשים רבים יש את זה אבל הם מסוגלים לתפקד ואינם זקוקים לעזרה מקצועית. למרות זאת, בשלב מסוים בחייהם, הם מבינים שמצבם מחמיר.
• מטופלים יאבדו לפתע עניין בסביבתם. שום דבר לא מניע או חשוב להם.
• דיכאון כפול עלול לגרום להיפרסומניה או לנדודי שינה.
• תסמינים נוספים הם תנועות איטיות וקושי להסתובב או לבצע פעולות יומיומיות.
• לחולים מתחילות להיות מחשבות אובדניות (דבר שלא קורה עם דיסתימיה פשוטה).

מה גורם לדיכאון כפול?

מחקר משנת 2013 מאוניברסיטת בוסטון שפורסם ב- Molecular Pharmacology מראה כי 10% מהאוכלוסייה סובלים מדיסתימיה. מתוכם, כמעט 75% נמצאים בסיכון לפתח דיכאון כפול. הסיבות השכיחות ביותר הן:

• מצב כרוני של עצב וייאוש מוביל בסופו של דבר למצבים אחרים: תזונה לקויה, בידוד חברתי וחוסר מוטיבציה, בין היתר. כל זה אוכל אט אט את המציאות היומיומית של המטופל וגורם בסופו של דבר לבעיות בזוגיות, בעיות בעבודה וכו'.
• מצב רגשי ירוד זה מוביל לאיכות חיים ירודה. אם דיסתימיה לא מטופלת, היא עלולה להחמיר ולבסוף להוביל לדיכאון רציני.

טיפול בדיכאון כפול

באופן מעניין למדי, מומחים מאמינים שקל יותר לטפל בדיכאון רציני מאשר דיסתימיה. חשוב שאנשים יפנו לטיפול בהפרעת דיכאון מתמשכת כדי שזה לא יהפוך למשהו גרוע יותר.

ברגע שרופאים מאבחנים דיכאון כפול, מומחים ממליצים על דרך הפעולה הבאה:

• טיפול בתרופות. על פי מחקר של הלרשטיין, ינוביץ' ורוזנטל שפורסם בכתב העת Journal of Psychiatric Research, טיפול בתרופות נוגדות דיכאון סרוטונרגיות יכול להיות יעיל מאוד.
• טיפולים אקספרסיביים ורגשיים יכולים גם לעזור לשחרר, לתעל ולשנות רגשות.
• אסטרטגיה נוספת מומלצת מאוד היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי יחד עם פרקטיקות כגון ארגון מחדש קוגניטיבי. אלו עוזרים למטופלים לשנות אמונות לא מתפקדות ולהחליף אותן באחרות.

אחרון חביב, חשוב לך לפנות לעזרה מקצועית אם אתה חווה עצב כרוני שלא יעבור. חיים במצב זה של דיסתימיה חוזרת מעמידים אותך על קצה צוק מסוכן. אתה יכול להימנע מנפילה על ידי פנייה לעזרה מקצועית. אל תחכו עד שיהיה מאוחר מדי.