שבע השלכות פסיכולוגיות של משבר הקורונה
מוסדות בריאות וארגונים ממשלתיים מודיעים לנו כל הזמן על אמצעים להגנה מפני התקדמות COVID-19. עם זאת, דבר אחד שלא מדברים עליו הרבה הוא ההשלכות הפסיכולוגיות של נגיף הקורונה. גורמים כמו בידוד חברתי, כליאה בבית ואי ודאות בהחלט יכולים להשפיע על הבריאות הנפשית שלנו.
בנוסף, יש עוד גורם קריטי שאנחנו לא לוקחים בחשבון. אלפי אנשים עם דיכאון או הפרעות חרדה רואים במצב זה גורם שעלול להחמיר עוד יותר את מצבם.
לכן, חיוני להציע אסטרטגיות עזרה ותמיכה כדי שבזמן הבידוד שלהם, הם ירגישו נתמכים ומטופלים.
ברור שמעולם לא התמודדנו עם מצב כזה בעבר. עם זאת, זה לא אומר שאנחנו נתפרק. להפך, למעשה. עלינו להמשיך להיות פעילים בהגנה על עצמנו הן מפני נגיף הקורונה והן מפני "תופעות הלוואי" שלו (התנהגות לא הגיונית, פחדים מופרכים וכו').
אתה מחויב להגיב וליצור גשרים וקשרי עזרה כדי שבתוך כל משפחה, בדממה של כל בית או חדר, המוח שלך לא יבגוד בך ולא יעצים את הסבל.
לפיכך, אנו ממליצים לך להכיר את ההשפעה הפסיכולוגית שיכולה להיות למשבר מסוג זה.
שבע השלכות פסיכולוגיות של נגיף הקורונה שכדאי לדעת
כתב העת המדעי The lancet פרסם לאחרונה מחקר על ההשלכות הפסיכולוגיות של נגיף הקורונה. לשם ביצועו, המומחים לקחו בחשבון מצבים דומים אחרים (לא באותה השפעה, כמובן). אחד מהם היה, למשל, ההסגר שבוצע במספר ערים בקנדה כתוצאה מהתפרצות ה-SARS ב-2003.
האוכלוסייה הייתה מוגבלת למשך 10 ימים ופסיכולוגים ניצלו את ההזדמנות כדי לנתח את ההשפעות של מצב מסוג זה. ממידע זה, ומהתצפיות מהמצב הנוכחי שלנו, אנו יכולים לחזות שההשלכות הפסיכולוגיות של נגיף הקורונה עשויות להיות הבאות:
1. כליאה של יותר מ-10 ימים מייצרת מתח
אחד הצעדים שאנו נוקטים למניעת נגיף הקורונה ואף לעבור את המחלה עצמה (כאשר התסמינים קלים) הוא ביצוע הסגר.
תקופת הבידוד הנוכחית במדינות רבות היא למשך 15 ימים. ובכן, דבר אחד שהחוקרים במחקר הזה, הרופאות סמנתה ברוקס ורבקה וובסטר מקינג'ס קולג' בלונדון, הצליחו לראות הוא שאחרי 10 ימים, הבריאות הנפשית שלנו מתחילה לסבול.
מהיום ה-11 מתעוררים מתח, עצבנות וחרדה. לפיכך, אם תוטל הגבלה של יותר מ-15 יום, ההשפעות יהיו הרבה יותר מורכבות וקשות לניהול עבור רוב האנשים.
2. הפחד מזיהום הופך ללא הגיוני
אחת ההשלכות הפסיכולוגיות הברורות ביותר של נגיף הקורונה היא הפחד מזיהום. כאשר מגיפה או מגפה נמשכת, המוח האנושי נוטה לפתח פחדים לא הגיוניים.
זה לא משנה שיש לנו מידע מהימן. זה לא רלוונטי שמזהירים אותנו לגבי אמצעי בטיחות (רחיצת ידיים, מרחק של יותר משלושה רגל...). בהדרגה, אנו מפתחים פחדים יותר ויותר מופרכים.
יכול להיות חשש לא הגיוני שהזיהום עלול להגיע גם מהמזון שאנו אוכלים או שחיות המחמד שלנו עשויות להיות משדרים. אלו מצבים קיצוניים שאסור לנו לחשוב עליהם.
3. שעמום ותסכול
זה ברור. בהקשר שבו האינטראקציה החברתית מצטמצמת, שבו רק הדממה שוררת ברחובות ואנו נאלצים להסתגר בבתים שלנו, ניכר ששד השעמום לא ייקח הרבה זמן להגיע.
אתה יודע שיש הרבה דרכים להילחם בזה. אולם ככל שחולפים הימים ואי הוודאות גוברת, עוקץ התסכול כבר עולה על פני השטח. חוסר היכולת לשמור על אורח החיים וחופש התנועה יוצר רגשות מורכבים ובעייתיים יותר.
4. המחסור במוצרים בסיסיים וקניית פאניקה
בהקשר של מגיפה או מגפה, התודעה פועלת לעתים קרובות על פי דחף. השפעה אחת כזו היא קניית פאניקה.
האם שמעת על פירמידת הצרכים הבסיסיים הקלאסית של אברהם מאסלו? בבסיסו, צריך לספק לבן אדם מזון ומוצרים בסיסיים כדי להרגיש טוב.
בתרחיש של אי ודאות, המוח שלך ממקד את תשומת הלב שלו בסדר העדיפויות הזה: שלא ייגמר לך האספקה הבסיסית הזו.
זה לא משנה שלמרכולים אין בעיות אספקה. זה גם לא משנה שבבתי המרקחת לא נגמרות התרופות. המוח שלך עשוי לנסות לגרום לך להאמין שיגמרו לך מהדברים האלה ושאתה חייב למהר החוצה ולהשיג אותם.
5. חוסר אמון: הם לא נותנים לנו את כל המידע!
תוצאה פסיכולוגית נוספת של נגיף הקורונה היא חוסר אמון במקורות מורשים: מוסדות בריאות, פוליטיקאים, מדענים ומומחים אחרים. מגיע שלב באמצע המשברים וחוסר הוודאות הללו כאשר המוח האנושי מתנתק ואינו אמון.
זה משהו שהוכח במשבר הסארס של 2003. הסיבה? לפעמים הרשויות נתנו מידע סותר. פעמים אחרות, לא היה תיאום בין חברי ממשלה, בריאות ותחומי שיפוט אחרים.
עלינו לזכור כי מדובר באירוע חריג ומעולם לא התמודדנו עם דבר כזה בעבר.
אנחנו גם צריכים לקחת בחשבון שהיריב הזה, COVID-19, אינו ידוע, וכך גם ה-SARS בימיו. הרשויות מגיבות על בסיס אירועים וצרכים. חוסר האמון העממי הוא האויב הגרוע ביותר בהקשר הזה. תיאוריות קונספירציה מתחילות לעלות, והרבה מלהיות עוזרות, הופכות למכשול.
6. אנשים עם הפרעות פסיכולוגיות עלולים להחמיר
ציינו זאת בהתחלה. האוכלוסייה הפגיעה ביותר, אנשים עם דיכאון, פוביות, חרדה כללית והפרעות אובססיביות-קומפולסיביות עלולות לסבול הרבה יותר בהקשר זה. חשוב מאוד שהם ירגישו נתמכים ולא יבלו את הימים האלה בבדידות.
7. האויב הנורא מכולם: חשיבה שלילית
יש גורם אחד ברור ומסוכן מאוד בהשלכות הפסיכולוגיות של נגיף הקורונה: חשיבה שלילית. זה סוג החשיבה שתמיד חושש ומצפה לגרוע מכל. החשיבה שאומרת לך שתאבד את העבודה שלך, ששום דבר לא יהיה אותו הדבר, שבסופו של דבר תידבק, שמישהו שאתה אוהב ימות, ושהכלכלה תקרוס.
אל תיכנס לחשיבה כזו. רחוק מלעזור, זה מבלבל את המוח שלך ומוציא את הגרוע ממך. לפיכך, שמרו על בריאותכם, הקפידו על אמצעי המניעה ובעיקר, דאגו לבריאותכם הפסיכולוגית.
בעתות משבר, הישארו רגועים וצרו קשרים. כולנו נמצאים בזה ביחד - בואו נעזור אחד לשני להתגבר בהצלחה על המצב הזה שיעבור, עם הזמן.
