3 תפיסות שגויות לגבי טיפול בדיכאון

ישנן לא מעט תפיסות שגויות בחוץ לגבי טיפול בדיכאון. פעם זה היה שרעיונות שגויים פשוט התפשטו מפה לאוזן. אבל עכשיו תפיסות שגויות מגיעות אפילו ממקורות מומחים כביכול מדויקים באינטרנט.

האינטרסים של תעשיית התרופות אחראים חלקית. הם מפיצים רעיונות על ידי הסתמכות על הבורות של החברה. אנשים לוקחים את הרעיונות כאמת, מבלי להטיל ספק במסר של דמויות סמכות מסוימות.

בהקשר זה, רעיונות וטיעונים לא נכונים ללא בסיס מדעי אינם מזיקים. בגלל תפיסות שגויות אלה, אנשים לא מחפשים טיפול פסיכולוגי.

זה גם יוצר מצב שבו רופאים ופסיכיאטרים לא מציעים טיפול. הם לא מפנים מטופלים לפסיכולוגים מוכשרים ומיומנים.

בואו נסתכל על 3 התפיסות השגויות העיקריות לגבי טיפול בדיכאון.

3 תפיסות שגויות לגבי טיפול בדיכאון

1. פסיכותרפיה לא יכולה לרפא דיכאון

באתר Dmedicine, חלק מהעיתון El Mundo, נאמר (הציטוט מתורגם), "אין מחקר שמראה כי טכניקות פסיכולוגיות יכולות לרפא דיכאון חמור. [...] במקרים של דיכאון חמור, הטיפול התרופתי הוא היחיד הוכח כיעיל".

מעניין שעם קצת חיפוש נמצא הרבה מחקרים רציניים וקפדניים שסותרים את האמירה הקודמת.

מה שכן, אנחנו אפילו לא מדברים על לימודים פרטניים. אנחנו מדברים על מטא-אנליזות. מדובר במחקרים האוספים נתונים ממחקרים בודדים שונים. לאחר מכן הם משתמשים בטכניקות סטטיסטיות כדי לנתח את התוצאה של השוואת מחקרים מרובים.

מטה-אנליזה על טיפול בדיכאון

מחקרים מסוג זה הם בעלי ערך רב כדי להגיע למסקנות כלליות. הם כוללים דגימות משנה רבות ושונות במקום מדגם אחד גדול בלבד.

דוגמאות לסוג זה של מטא-אנליזה המדגימות את היעילות של פסיכותרפיה לטיפול בדיכאון כוללות את זו של Cuijpers וברקינג ואחרים. (2013) או המחקר העדכני יותר של ג'ונסן ופריבורג (2015).

באחרון, חוקרים ניתחו יותר מ-43 מחקרים שונים. הם מצאו כי 57% מהמטופלים יכולים להיחשב "נרפאים" מהדיכאון שלהם לאחר השלמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

נכון שטיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הנפוץ ביותר. זה גם סוג הטיפול שמדענים למדו הכי הרבה. זו הסיבה שיש לזה משקל כזה במטא-אנליזות.

עם זאת, מחקרים מראים שטיפולים אחרים יעילים לטיפול בדיכאון. איגוד הפסיכולוגיה האירופית (APA) מאשר כי הטיפולים הבאים יעילים:

• טיפול הפעלה התנהגותי (או טיפול התנהגותי).
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי
• טיפול בפתרון בעיות
• מערכת פסיכותרפיה לניתוח קוגניטיבי התנהגותי של McCullough
• טיפול בשליטה עצמית של רם

טיפול בדיכאון: חומרה

טעות נפוצה נוספת לגבי טיפול בדיכאון היא שפסיכותרפיה יעילה רק לדיכאון קל או בינוני. לא לדיכאון רציני.

עם זאת, Driessen, Cuijpers, Hollon, and Dekler (2010) מפריכים רעיון זה בניתוח שלהם של 132 מחקרים. הם לא מצאו שלמשתנה חומרת הדיכאון הייתה השפעה על ההבדלים בין אנשים שקיבלו טיפול לאלו של קבוצת הביקורת.

במילים אחרות, האינטראקציה בין חומרת משתנה המחלה לבין היתרונות של פסיכותרפיה לא הייתה שונה משמעותית מאפס.

לאור תוצאות אלו, ניתן לראות כי תפיסת היעילות של פסיכותרפיה לטיפול בדיכאון אינה נכונה לרוב. הרעיון שפסיכותרפיה היא חסרת תועלת עבור דיכאון רציני הוא גם שגוי.

נושא קשור נוסף הוא שאלת הטיפול התרופתי. זה יכול להיות שימושי במקרים של דיכאון רציני. זה יכול לעזור למטופל לנרמל מספיק כדי להיות מסוגל להתחיל טיפול במצב מאוזן יותר.

2. פסיכותרפיה פחות יעילה מתרופות

במחקר של Cuijpers, Berking, et al (2013) שציטטנו, יש אפילו יותר נתונים. המטה-אנליזה שלהם מכילה לפחות 20 מחקרים המשווים את היעילות של טיפול שונה בדיכאון. הם משווים תרופות עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

הם מצאו שההבדל ביעילות היה כמעט אפס (g=0,03). בנוסף, היעדר הבדל כלשהו היה בלתי תלוי בהליך ההערכה ובתרופות בשימוש. (האינטראקציה בין הגורמים לא הייתה שונה משמעותית מאפס.)

כעת, חשוב להבהיר את הנקודה הזו. מחקרים שהשוו את תוצאות הטיפול הבין אישי עם טיפול תרופתי אכן הראו הבדל. טיפולים תרופתיים יצאו מעט טוב יותר מטיפול בינאישי.

בכל מקרה, עלינו לקחת את המחקרים הללו עם גרגר מלח. יש הרבה פחות מחקרים על טיפול בין אישי מאשר טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

הרעיון שפסיכותרפיה פחות יעילה מטיפול תרופתי הוא תפיסה מוטעית.

3. טיפול בדיכאון לוקח זמן רב

מלכתחילה, "ארוך" או "קצר" תלוי היכן אנו מעריכים את האמצע. נכון לעכשיו, מסגרת הזמן של הטיפולים שהוזכרו לעיל היא 16-20 מפגשים על פני 3-4 חודשים. כמובן, תמיד יש מקרים שבהם טיפול פסיכולוגי עשוי לקחת פחות או יותר זמן.

בכל מקרה, אף אחד מהטיפולים שהזכרנו לא לוקח יותר מ-6 חודשים. אם המטופל לא משיג את מטרתו במהלך תקופה זו, על המטפל להעריך מחדש את המצב. לא כל הפסיכותרפיות פועלות עבור כל המטופלים בכל התנאים.

מצד שני, לא כל הפסיכולוגים נוצרו שווים. בדיוק כמו מנתחים וניתוחים, לא לכל הפסיכולוגים יש את אותן יכולות. הם לא יטפלו בהפרעות מאותה זווית בכל פעם.

ללא קשר, מחקרים אומרים לנו שהמשך הממוצע של טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוצלח הוא 15 מפגשים (cuijpers, berking, וכו').

אבל אנחנו צריכים להפריד בין הישנות מהמקרים האלה. הישנות עלולות לקרות מסיבות רבות שאינן קשורות תמיד להתערבות הפסיכותרפויטית. בין הגורמים השונים להישנות הישנות הם:

• אירועים טראומטיים
• דינמיקה משפחתית לא מסתגלת
• הרגלים המובילים לבידוד ולדחיקה חברתית

יש יותר תפיסות שגויות לגבי טיפול בדיכאון ממה שהזכרנו כאן. פסיכולוגים טובים במחקר ובפיתוח טיפולים יעילים. אבל אנחנו לא טובים בלהסביר אותם לציבור הרחב. יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות בחזית הזו.