כתום הוא השחור החדש - המציאות העומדת בפני הנשים של היום
זה נפוץ יותר ויותר שפמיניזם מופיע בתקשורת בימינו. זה גם נהיה נפוץ יותר לכלול ספציפית קבוצות חברתיות שעד לפני זמן לא רב היו מודרות לשוליים. Orange is the new black היא אחת מהסדרות האלה. למרות שהוא לא ממש מצליח להזדמן, הוא מצליח לתפוס די טוב את השינויים שאנו חווים.
הסדרה הזו עושה עבודה טובה בפירוק כמה מיתוסים על בתי כלא. כלולים בזה כמה מהרעיונות הקדומים שיש לנו לגבי אסירות, במקרה הזה אסירות.
לפעמים נראה שאנחנו שוכחים שבכלא יש לא רק רוצחים. יש גם אנשים שבגלל הנסיבות שהחיים זורקים בהם, ביצעו עבירה ובסופו של דבר בכלא. כמובן שהסדרה לא מושלמת ואסור לשכוח שזו סדרה בדיונית שאנחנו מדברים עליה. עם זאת, היא כן מצליחה לקרב אותנו קצת יותר לעולם שבמובנים רבים שכחנו ממנו.
הסדרה מציגה את תהליך ההסתגלות לכלא, הקבוצות השונות שמתחילות להיווצר בו, איך מתמודדות הנשים, סמכות השומרים ועוד . הסדרה עלתה לראשונה ב-2013 בנטפליקס. ההשראה שלו היא ספרה הנושא את השם של פייפר קרמן, המבוסס על חוויותיה שלה כשהייתה בכלא לנשים במשך שנה.
כשנסגור את ההקדמה הזו, צד מעניין הוא שהתמונות שאנו רואים במהלך נקודות הפתיחה (ראה להלן) הן של אסירים בפועל בכלא.
כתום זה השחור החדש - בתוך הכלא
הסדרה מתחילה בכך שהיא מציגה לנו את פייפר צ'פמן, בחורה נורמלית לחלוטין עם תואר אוניברסיטאי. יש לה מעמד חברתי טוב, חבר שהיא מתכננת להתחתן איתו ועסק שהיא הקימה עם החברה הכי טובה שלה.
נראה שהחיים מחייכים לפייפר, אבל כל זה הולך להתנפץ. יום אחד היא מקבלת הודעה על פשע שביצעה כעשר שנים קודם לכן. הפשע שלה היה הובלה של כספי סחר בסמים כשהייתה עדיין צעירה מאוד. באותה תקופה היא הייתה במערכת יחסים לסבית עם סוחר סמים בשם אלכס ווס. כשהסדרה מתפרקת אנו רואים אותה פנים אל פנים שוב עם אלכס באותו כלא ממש.
פייפר צריכה להתמודד עם חומרת החיים בכלא, לשים את הנוחות שלה בצד ולנסות להשתלב. מלכתחילה, קשה לה מאוד. היא מרגישה שאין לה שום דבר במשותף עם שאר האסירים. עם זאת, עם הזמן, היא מתחילה לראות איך כמה מהם לא כל כך שונים ממנה אחרי הכל.
גזענות והפרדה
כדי למצוא את מקומה היא צריכה להצטרף לקבוצה משלה, הקבוצה ה"לבנה". בכלא אנו רואים כיצד האנשים התחלקו לקבוצות וההיררכיות השונות שלהם, הקשורות לצבע עור, גיל או לאום. בין אלה ניתן למצוא את הדברים הבאים:
אנשים שחורים
אנשים לבנים
אירופאים לטיניים
קשישים
שאר הנשים, שאינן משתייכות לאף אחת מהקבוצות הללו, כמו המיעוט האסייתי, חייבות ליצור קבוצות משלהן או לנסות להשתלב בכל אחת מהאמור לעיל.
סצנות חדר האוכל מציגות את החלוקה הללו בבהירות הגדולה ביותר, וכמעט מזכירות חדר אוכל בית ספרי שבו כל אחד צריך לבחור את מקומו וקבוצתו. ההבחנות בין הקבוצות באות לידי ביטוי באופנים שונים, אך בעיקר בדיבור. אנחנו רואים איך השחורים לא מדברים כמו הלבנים. האירופים הלטיניים מדברים בספרדית או תערובת של אנגלית וספרדית וכו'.
למען האמת, עדיף לראות את הסדרה בגרסתה המקורית, כי עם הדיבוב אנחנו מאבדים משהו מהמהות של חלק מהדמויות.
כתום זה השחור החדש מראה לנו בצורה ברורה מאוד את הגזענות וההפרדה הנפוצים בבתי כלא לנשים.
הדמויות המגוונות בכתום הוא השחור החדש
הסדרה חוקרת נושאים רבים מהם סובלות נשים בימינו. אחד מהם הוא ניצול לרעה של כוח ומאצ'יסמו שהפגינו חלק מצוות הכלא. הסדרה מציגה גיוון רב בדמויות בכל חלק בכלא.
יש מפקחי בתי הסוהר שמבזבזים כספים ומקצצים תקציבים לטובתם האישית. אנו רואים גם שומרים שסוחרים בחומרים ומנצלים את כוחם לרעה על האסירים. התעללות מינית מכוסה גם, כמו גם עובדים שאיבדו את ייעודם ואיבדו את היכולת לעזור ולהבין את האסירים. עם זאת, יש כאלה שמפגינים אנושיות וחמלה.
אחד הדברים המעניינים בסדרה הוא שבכל פרק, בנוסף לעלילה הראשית, הם מספרים את סיפורו של אחד האסירים. אפילו הדמויות המשניות ביותר שעלולות להיעלם מעיניהן יש להן מקומן בכתום הוא השחור החדש.
הסדרה חוקרת את החיים הקודמים של הדמויות הללו לעומק, ומראה לנו איך ולמה הן הגיעו לכלא. במקרים רבים הם עושים זאת על ידי כך שהם מראים לנו איך הם סבלו, איך היה להם חסר מזל או קיבלו החלטות רעות בשלב מסוים בחייהם.
זה מבטל את הרעיון שרק הרעים הולכים לכלא. ברור שיש דמויות שלא מגלות חרטה, ושממש פגעו או רצחו. אבל רוב הדמויות הן אנשים אמיתיים שאנחנו יכולים לזהות ולהזדהות איתם די בקלות.
קבוצות שוליות חברתית
כתום זה השחור החדש מדגיש קבוצות שוליות חברתית. יש גברת בשם סוזן, המכונה "עיניים משוגעות", שיש לה בעיות חברתיות מסוימות. יש עדויות לפגיעה עצמית, היא מתנהגת כמו ילדה ויש לה היבטים מסוימים של הפרעת אישיות גבולית. אבל יש לה גם את המרחב שלה, והפרק שלה מראה לנו איזה סוג של חיים היו לה. אנו רואים, למשל, שהיא אומצה כילדה ונאלצה להתמודד עם מכשולים רבים בחייה.
גם הומוסקסואליות היא נושא מרכזי. עד לאחרונה, לסביות היו דמויות מיעוטים או משניות בטלוויזיה ובקולנוע. עם זאת, לעתים רחוקות הם היו כל כך רלוונטיים. בכתום זה השחור החדש, רוב האסירים הם לסביות. אחרים בסדרה, למרות שהם לא, חוו סוג של מערכת יחסים לסבית או התעסקו במהלך מאסרם.
יש גם דמות בשם סופיה, מתבודדת טרנסקסואלית, בגילומה של השחקן האפריקאי-אירופי והטרנסג'נדר אקטיביסט לאברן קוקס. גם לדמות הזו יש עבר, לפני שעושים את הצעד למצוא את האני האמיתי שלה. הוא היה גבר נשוי, ואב לילד. צד מעניין הוא שהשחקן שגילם את סופיה לפני המעבר היה אחיו התאום של השחקן.
הסדרה גם חוקרת את הבעיות הקשורות לשימוש בסמים ועושה זאת בצורה מאוד מפרכת עם דמותה של טרישה. היא אישה צעירה שגרה ברחוב וגנבה כדי לשרוד. בסופו של דבר היא התמכרה לסמים ולא עבר זמן רב עד שהיא הייתה בכלא.
נלחם למען שוויון
גם לקשישים יש את הקבוצה שלהם, ויש ביניהם אפילו נזירה. הדמויות האסיאתיות הן מיעוט, אבל יש להן גם נוכחות. כולם שייכים וכולם חשובים בכתום זה השחור החדש. זו סדרה שנותנת לנו תובנה חדשה לגבי בתי כלא לנשים. צוות השחקנים הוא בעיקר נשי, וכך גם רבים מהתסריטאים. אפילו ג'ודי פוסטר באה לביים פרק. זה גם נותן לנו תובנה אמיתית על החיים של כל אחד ואחד מהאסירים.
מחסומים לשוניים, גזענות, הומופוביה, מאצ'יסמו, אלימות...הכל עולה על פני השטח כאשר החיים השונים הללו באים במגע זה עם זה לאורך כל הפרקים. אנחנו כבר לא רואים בהם אנשים רחוקים, שיש להם מעט או כלום לעשות איתנו, אלא כאנשים רגילים, בדיוק כמו כל אחד מאיתנו. וכל זה בחברה הטרוגנית ופתוחה יותר ויותר. כזו שבה עלינו, כאזרחים, מוטלת האחריות להמשיך ולהיאבק למען שוויון.
"הייתי מעז לחשוב שהאלמוני, שכתב כל כך הרבה שירים בלי לחתום עליהם, היה לעתים קרובות אישה".
-וירג'יניה וולף-