כשאהבה למרחקים היא בחירה?
ישנן דרכים רבות לראות אהבה, דרכים רבות לאהוב ולהרגיש נאהבים, אך חלקן נשפטות לרעה על ידי האנשים שאינם מבינים אותן. דרך לא מסורתית כזו לחוות אהבה היא הבחירה להיות במערכת יחסים למרחקים ארוכים. אנחנו לא מדברים על אותם זוגות שמחויבים נסיבתית להיפרד פיזית, בין אם זה מסיבות עבודה או משפחתיות. במקום זאת, אנחנו מדברים על אנשים שבוחרים מרצונם שלא לחיות תחת קורת גג אחת.
מערכות יחסים למרחקים כרוכים בהיותו זוג מבלי לחיות כמו זוג. זה כמו אירוסין קבוע שבו האינטימיות של החיים המשותפים נדחית. הם עושים את כל הפעילויות האחרות כמו כל זוג אחר, אבל הם פשוט לא רוצים לחיות ביחד.
הבנה זו של אהבה נתפסת בתדהמה ובחוסר רצון על ידי שאר החברה, במיוחד על ידי זוגות שרוצים לחיות יחד אך אינם יכולים. הם לא מבינים איך יכולה להיות מערכת יחסים שמוותרת במפורש על האינטימיות המשותפת שמתלווה לחיים תחת אותה קורת גג. הם משערים שמאחורי ההחלטה הזו מסתתר פחד עצום ממחויבות.
לאהבה יש אלפי צורות. זה מסתגל לכל זוג כמו עור שני. לכן, לאהבה יש אלפי משמעויות ודרכי הבנה, אך רק מעטות, אלו שחווינו, נגישות לנו.
אהבה למרחקים או אהבה מיותרת?
על פי תיאוריית האהבה המשולשת של שטרנברג, על מנת שתתקיים אהבה שלמה ובוגרת, שלושת המרכיבים הללו צריכים להיות נוכחים:
- אינטימיות, הכוללת קרבה, קשר וחיבור אחד לשני בליבת הקשר. כמו כן מעורב באינטימיות העמקת הידע אחד על השני ובניית אמון.
- תשוקה, המתוארת כרצון העז להיות עם האדם האחר.
- מחויבות, שקשורה בנאמנות להבטחות שסיכמתם עליהן כזוג, במפורש ובמרומז. זה כרוך בשמירה על נאמנות זה לזה, גם בזמנים הטובים וגם בזמנים הרעים.
אהבה למרחקים ארוכים חסרה אינטימיות, כלומר, על פי שטרנברג, היא דומה יותר לאהבה מרושעת. באהבה מופרכת, התשוקה היא זו שגורמת למערכת היחסים לעבוד ושומרת על בני הזוג ביחד. שום דבר אחר לא מאחד אותם מלבד השמחה שהם מקבלים מלהיות אחד עם השני. לפיכך, הם מבטיחים לבלות כמה שיותר זמן ביחד, אבל בלי להכיר אחד את השני באמת שכן האינטימיות לא שם.
אהבה מושחתת מתקיימת על ידי תשוקה ומחויבות, אך לא פיתחה סוג של אינטימיות שמולידה אמון. אינטימיות היא משהו שנבנה בהדרגה במערכת יחסים ומתפתח מאוחר יותר ממרכיבים אחרים של מערכת יחסים כמו תשוקה, שנוטים להופיע כבר בהתחלה.
אהבה למרחקים או פחד מסבל?
אנו נוטים לשוות אהבה למרחקים ארוכים עם הפחד לשבור לב. כמו שאומר פרננדו אלברקה, ניתן לראות את הפחד ממחויבות אצל אנשים שנשארים בשלב ירח הדבש ואינם מסוגלים להיכנס לשלב הבא, שהוא אהבה. זה קורה כי כדי להיכנס לשלב הזה, אתה צריך להיות פגיע.
להיפתח ולהראות את האני האמיתי שלך לאדם האחר כרוך בפגיעות. זו הסיבה שאנשים שחוששים להיפגע נמנעים מאינטימיות שתאלץ אותם להיות פגיעים.
"לא לאהוב מפחד מסבל זה כמו לא לחיות מפחד למות."
-ארנסטו מאלו-
כמו כן, להיות במערכת יחסים למרחקים ארוכים פירושו לא לחיות יחד, כך שאם הם נפרדים, הכאב לא יהיה עז כל כך מכיוון שהם היו יוצרים פחות קשרים אחד עם השני. הסיבה לכך היא שהבית אינו חלל משותף במקרה זה, אלא מקלט בטוח שהם יכולים להגיע אליו בעצמם. עם זאת, זה גם מונע מהם לאהוב את האחר בכל רמה, עם כל הגוף והנשמה. הפחד מסבל, מלהיות שבורי לב, מונע מהם לחוות היבטים רבים של אהבה שמגיע להם ליהנות. אז תפסיקו לפחד, קחו סיכון, ואל תאהבו מרחוק, אלא מכל הלב.
