רגשות הם אנרגיה: הם יוצרים ומשנים אותנו
רגשות הם הקטע שמתזמר את חיי היומיום שלנו. לפעמים המוזיקה שמחה, תוססת ואינטנסיבית, אבל לאחר זמן מה היא עוטפת אותנו במנגינה, עצובה ומלאת אכזבה. התווים שלו הם אלה שמזינים אותנו, מציעים לנו את האנרגיה הדרושה כדי לשנות את המציאות שלנו...
יש פתגם ערבי ישן שאומר, " מי שלא מבין מבט, לעולם לא יבין הסבר." משפט מלא בחוכמה גדולה, כי ממנו נוכל לקחת את טבעם של הרגשות כשפה אוניברסלית.
הרגשות שלך יכולים להיות הכוח הגדול שלך או החלון שהערפילים מעלים את הקיום שלך עם צללים. אם תלמד להכיר ולנהל אותם, אתה תהיה יוצר גדול של המציאות שלך: של האושר שלך.
אולי נושא האינטליגנציה הרגשית מעניין אותך וקראת עליו רבות. עם זאת, היום אנו רוצים להזמין אתכם לראות רגשות בדרך אחרת: ככלי נשק רב עוצמה, כמו אנרגיה שתוכלו ללמוד עליה ולשלוט בה כדי להגדיר מחדש היבטים רבים של עצמכם ושל המציאות שלכם.
רגשות יוצרים את המציאות שלנו
על פי עבודה שפרסמה הפסיכולוגית החברתית ברברה פרדריקסון ב"סקירה של פסיכולוגיה כללית" (2008), רגשות חיוביים, בנוסף לסיפוק מיידי, פועלים כמנגנוני למידה. במילים אחרות, נדבר על מערכת היחסים הבאה: רגשות מספקים יותר, פירושם משאבים אישיים טובים יותר להתמודדות עם זמנים של משבר.
כבני האדם שאנחנו, כולנו רוצים להיות מאושרים. לשם כך, עלינו לזכור שלפעמים די בשלום פנימי, בהיותנו חופשיים מטינות עבר, שנאה או תסכול. מוח חופשי הוא שמיעה שיכול להרשות לעצמו לחייך...
אם רגשות מסוגלים לשנות את המציאות שלנו, זה לא רק בגלל קסם. משהו שעלינו לזכור הוא שרגש אינו רק מצב פנימי; זהו שילוב של אלמנטים רבי עוצמה שונים:
- קוגניציות, כלומר האופן שבו אנו מעבדים את כל מה שמקיף אותנו, את מה שאנו רואים, מרגישים וחווים. כל דבר מקבל עבורנו משמעות פנימית.
- הרגשות שלנו והדרך שבה אנחנו מגיבים. כדי להבין זאת, ניתן לך דוגמה פשוטה: אתה מאוהב במישהו ואינך מעז לספר לו. בסופו של דבר, זה מאוחר מדי והאדם הזה נעלם מהחיים שלך, לוקח איתו את ההזדמנות לפחות לנסות.
הרגש שתרגישו הוא עצב כי לא ידעתם איך להגיב בזמן כשהתחושה הזו הייתה חיובית ואינטנסיבית. לא קיבלת את התגובה הנכונה והמציאות שלך מטושטשת כעת בתנאי שלא תוכל לפתור: "אבל אם היה לי..."
המוח שלנו, ריקוד כימי מדהים
המוח שלנו הוא רשת מורכבת המעבדת כמויות גדולות של מידע בכל שנייה ביום. אנו מעבדים גירויים חושיים, אנו מאחסנים חוויות, חלומות, סצנות שאנו רואים... רוב האלמנטים הללו, בין אם תאמינו או לא, מאוחסנים במוח שלנו עם אסוציאציה לרגש מסוים.
העיניים שלי תמיד מחפשות דברים יפים סביבי, ואם אני לא רואה אותם, אני מספקת אותם. כי חיוך הוא חופשי, כי הוא לא מרמז על שום מאמץ לאפשר לעצמי לסמוך על דברים ולתת תקווה בדברים, לחשוב שמגיע לי להיות מאושר ושלזמן רע אין סיבה להרוס לי את היום.
המוח שלנו נתפס לעתים קרובות ככאוס ביוכימי קטן שבו אנו נקבעים על ידי השפעת הנוירוטרנסמיטורים שלנו. במציאות, הם היוצרים בפועל של הרגשות שלנו.
נוירוטרנסמיטורים עיקריים הקשורים לרגשות
הנוירוטרנסמיטורים העיקריים הפועלים כיוצרים של הרגשות שלנו הם:
- דופמין קשור להנאה ולחוויות תגמול בתהליך הלמידה שלנו. במילים אחרות, כשאנחנו עושים משהו טוב, אנחנו מרוצים מהפרשת הדופמין ומקבלים תחושה נעימה.
- סרוטונין, בתורו, הוא נוירוטרנסמיטר הקשור לזיכרון וללמידה. אז חשוב לדעת שחוסר איזון ברמות הסרוטונין עלול להגביר כעס, חרדה, דיכאון ותחושת הפאניקה.
- רמה נאותה של נוראדרנלין שומרת על מתח וחרדה בשליטה.
אנרגיה רגשית לשנות את חייך
ד"ר פרדריקסון מסביר שיש פרדוקס מוזר לגבי רגשות חיוביים: עוצמתם קצרה הרבה יותר מרגשות שליליים. לומר זאת בצורה פשוטה יותר: תחושת האושר העזה קצרה יותר ממצבי עצב.
בידיעה זו, ההמלצה הטובה ביותר תהיה "לצבור" חוויות חיוביות רבות שיכולות לנטרל בצורה יעילה יותר את אותם מצבים שליליים. נסביר זאת בפירוט רב יותר להלן.
התיאוריה להרחיב ולבנות של רגשות חיוביים
כפי שאמרנו בהקדמה, אם בני אדם מסוגלים לצבור רגשות חיוביים רבים, הם ירכשו כלים בסיסיים מוכשרים יותר להתמודדות עם זמנים קשים.
מומחים קוראים לזה "תיאוריית הרחבת ובנה" והיא מבוססת על הצורך להרחיב את החוויות החיוביות שלנו כדי לרכוש מיומנויות חדשות. בעוד שלרגשות שליליים יש את התגובה הרגילה של הימנעות, הכחשה או אי תנועה מול בעיות, רגשות חיוביים "בונים אותנו" ומעדיפים את הקשר בין "מחשבות ומעשים".
אז, לפי העיקרון של תיאוריה זו, עלינו למקד את ימינו בחיפוש אחר רגשות חיוביים. היבטים פשוטים כמו לתת לעצמנו ללמוד דברים חדשים, לנהל מערכות יחסים עם אחרים, ללכת, לגעת, להרגיש, לרקוד, ללכת או לקרוא הם "לבנים של חיוביות" קטנות שממשיכות לבנות דרך מתמשכת. תעז לנסות את זה.
רגשות הם לפעמים כמו כוכבים צפים שמתנדנדים ללא שליטה. רק כשאנחנו מכירים אותם ואת עצמנו, הם יקומו כמו כוכבים זוהרים המסוגלים להדריך את דרכנו.