דוח היסטוריה חברתית הוא כלי מרכזי עבור עובדים סוציאליים
עובדים סוציאליים משתמשים במספר כלים במקצועם. דוח ההיסטוריה החברתית הוא אחד מהם. זה חיוני להבנת קהילות, מכיוון שהוא משקף את התנאים החברתיים של אנשים. בנוסף, זהו מכשיר להערכה והנחיית התערבויות.
משאבים נוספים בעבודה סוציאלית חשובים גם הם מלבד הדו"ח החברתי, כגון:
- כרטיס חברתי. כלי זה עוזר לסנתז את המידע החשוב ביותר על המשתמש מנקודת מבט בירוקרטית.
- היסטוריה חברתית. זהו המסמך שבו עובד סוציאלי רושם באופן ממצה את הנתונים האישיים, המשפחתיים, הבריאותיים, הדיור, הכלכליים, התעסוקתיים והחינוכיים של משתמש. גם הדרישה, האבחנה וההתערבות שלאחר מכן, כמו גם האבולוציה של מצב כזה. במילים אחרות, ההיסטוריה החברתית כוללת גם את העבר וגם את ההווה המיידי ביותר.
- סולמות הערכה חברתית. זה דורש שימוש בכלים מדעיים כדי לזהות מצבים חברתיים בזמן נתון. זה מאפשר אבחון חברתי.
- פרויקט התערבות חברתית. זהו כלי הכולל הערכה-אבחון של מצב ועם האנשים לעשות איתו פעולה. זה גם לצורך קביעת יעדים תפעוליים, פעילויות, משימות, שימוש במשאבים, תזמון וקריטריונים להערכה.
חמשת המסמכים הללו הם בעצם הציר דרכו מנהלים עובדים סוציאליים את העבודה כי הם מכילים את המידע הרלוונטי ביותר.
"כולנו צריכים לדעת שגיוון מייצר שטיח עשיר, ועלינו להבין שכל החוטים של השטיח שווים בערכם, לא משנה מה צבעם."
מאיה אנג'לו-
דוח ההיסטוריה החברתית ומטרותיו
לפי פרז (2000), הדוח החברתי הוא סינתזה מסבירה לגבי מצב נתון. עובד סוציאלי מנפק אותו כתוצאה מהמחקר, ההערכה והחוות דעת להשגת יעד נתון.
זוהי חוות דעת טכנית המשמשת כמכשיר תיעודי שהוכן ונחתם באופן בלעדי על ידי איש המקצוע בעבודה סוציאלית. תוכנו הוא תוצאה של המחקר ונעשה באמצעות תצפית וראיון. הוא מסנתז את מושא המצב, הערכה, חוות דעת טכנית והצעה להתערבות מקצועית. מטרות הדוח החברתי הן:
- ראשית, ללימוד, ידע והערכה של אדם או קבוצה במצב חברתי על מנת לטפל בו ולשנות או להפחית את המצב.
- לספק מידע על מנת לגבש תוכנית התערבות.
- להנחות עבודה רב תחומית ובינתחומית.
- לבסוף, לאפשר למשתמשים לגשת למשאבים.
כל הדוחות צריכים לאסוף נתונים המאפשרים לך לזהות את המציאות החברתית של אדם נתון. ישנם סוגים רבים של דוחות, אם כי כמעט כולם בעלי אותו תוכן.
מבנה
כפי שהזכרנו לעיל, כל דוחות ההיסטוריה החברתית צריכים להכיל, במידה רבה או פחותה, את אותו הדבר:
- ראשית, נתוני זיהוי.
- מאפיינים אישיים ונתונים ממצב הבריאות, בעיות ורקע וכו'.
- נתוני משפחה וחיים משותפים. מבנה המשפחה, תמיכה פורמלית ובלתי פורמלית, יחסים בתוך המשפחה וכו'.
- נתונים כלכליים ותעסוקתיים.
- מאפייני הבית והסביבה הפיזית. במילים אחרות, חלוקת הדירה, קיומם או לא של מחסומים אדריכליים, משאבי האזור (מרכז בריאות, מקומות בילוי ופנוי, חנויות וכו').
- אחר. כל מידע שבעל המקצוע רואה רלוונטי להזכיר ואינו מתאים לסעיפים המוצעים.
- אבחון חברתי ו/או שיקול דעת מקצועי. נקודה זו כוללת הן את ה"בעיות" שהתגלו במהלך ההערכה והן את אלו שהובעו על ידי המשתמש. בנוסף, איש המקצוע עשוי לשקף את החוזקות והחולשות שהוא מבחין בו.
- לבסוף, טיפול ו/או אוריינטציה חברתית. אלו יהיו הפתרונות האפשריים שלדעת העובד הסוציאלי יוכלו לפתור את הבעיות הללו שנקבעו באבחון.
חשוב להזכיר שדוח חברתי תמיד צריך להיות מתוארך וחתום על ידי איש המקצוע שמגבה אותו.
שימושים בדוח ההיסטוריה החברתית
לבסוף, לדוח החברתי יש הגדרות שונות. לפיכך, מדובר בכלי המשמש במרכזי בריאות ובתי חולים, במעונות ובמעונות יום, בתחום הכליאה, בשירותים חברתיים, בעמותות ובעמותות וכו'.
מעבר לכך, עובד סוציאלי יכול לפרט בעצמו או עם שאר הצוות המשמעתי (פסיכולוג, מטפל, רופאים...). זאת על מנת להפנות את המשתמש לאיש מקצוע אחר או להתערבות אחרת ואף לפי מנדט מוסדי (דרישת שופטים, מומחים וכו').
לסיכום, ישנם מכשירים שונים המקלים על פיתוח מקצוע העובד הסוציאלי אך הדו"ח הסוציאלי הוא מהשימושים והרלוונטיים ביותר.