דו"ח הפסיכולוגיה המשפטית - איך לעשות

דוח הפסיכולוגיה המשפטית הוא מסמך מדעי ואובייקטיבי המשקף את התוצאות והמסקנות של עד מומחה. לפיכך, זה מסמך משפטי. בנוסף, היא כרוכה באחריות ספציפית ומי שינסח אותה עשוי להגן על מסקנותיו בפני בית משפט, במידת הצורך.

עם זאת, הגנה זו אינה מעידה על כך שדוח עשוי להיות פגום. בעיקר, שמישהו הקים אותו במסגרת איזשהו הליך שיפוטי. המשך לקרוא כדי לגלות עוד על דוחות פסיכולוגיים משפטיים כדי שתוכל להבין אותם קצת יותר טוב.

דו"ח הפסיכולוגיה המשפטית - מבנה

1. מידע כללי

ניסוח הנימוק לחוות דעת המומחה חייב להגיע מהגוף השיפוטי המבקש זאת בצורה ברורה, מדויקת וקונקרטית. תקופת האספקה לא נכנסת לדוח. עם זאת, למטרות מעשיות, עליך לציין זאת מכיוון שכל ההליך תלוי בזמן הפנוי, באדם או באנשים המוערכים ובנסיבות.

לדוגמה:

2. נתוני זיהוי משתמש

דוח מסוג זה צריך לכלול גם נתוני משתמש בסיסיים. למעשה, חוות דעת מומחה סובבת בדרך כלל סביב אדם. עם זאת, הזמן הדרוש לראיון מי שיכול לספק מידע רלוונטי כדי לענות על הבקשה (הסיבה לעד המומחה) משתנה. לפיכך, הדבר יהיה תלוי בשיקול דעת מקצועי ולעיתים בהיגיון הטהור והפשוט של מקרה נתון.

דוח הפסיכולוגיה המשפטית צריך לכלול את הנתונים הבאים:

בדוגמה זו, משתמש ושני אנשים נוספים יוערכו:

• ג'ו דו, בן 9.
• ג'יין דו, אמו של ג'יי דו.
• ג'ון דו, אביו של ג'יי דו.

3. המתודולוגיה של דוח הפסיכולוגיה המשפטית

להלן רשימה של כמה מהמרכיבים העיקריים של מתודולוגיה זו:

מקורות

• מקורות הם משאבים או אמצעים להשגת המידע הדרוש לפיתוח חוות דעת המומחה. לפיכך, הם אינם חלק מהדו"ח הפסיכולוגי המשפטי.
• על העד המומחה לטפל בשתי השערות או יותר לגבי מקרה נתון, על כל היקפו ומורכבותו. הבסיס של ההשערות הוא הספרות, העדויות המדעיות על חוות דעת דומות של מומחים קודמות, והניסיון המקצועי וכו'. כל אלה מועילים לעיצוב מתודולוגיה זו. עם זאת, הם לא מופיעים בדוח.
• כמה דוגמאות למקורות הן קובץ, תצפית התנהגותית, ראיון, כלי הערכה פסיכולוגיים וכו'.

טכניקות וכלים

• ראשית, עליך לתאר כל אחת מהטכניקות והמכשירים המשמשים להשגת מידע. התועלת שלו במומחיות ובמחבר או מחבריה. כך, כל קורא מתעניין יכול להתייעץ עם המקורות המצוטטים.
• לראיון הפתוח אין מחבר. לכן, אם איש המקצוע עיצב ראיון חצי מובנה לאירוע, עליו לשקף כ"ראיון חצי מובנה מעוצב אד-הוק ".
• העיקרון הוא שעליהם להסביר ולהצדיק את השימוש בכל כלי, מה שמאפשר לאחרים לבחון את הקריטריונים של העד המומחה בבחירת הכלים והמכשירים המתאימים ביותר.

4. רקע התיק

זהו תמצית המידע המניע את הצורך בעד מומחה. נקודה זו חיונית כדי להבין את מהות ה"בעיה", את הרלוונטיות של המומחיות והיקפה האפשרי. המידע הזה מגיע בעיקר מהקובץ. היסטוריה משפחתית נכללת בראיונות כי הם חלק מהתוצאות.

5. תוצאות

ראשית, מסמך זה מפרט את הטכניקות והמכשירים המיושמים, בהתאם לסדר הכרונולוגי ומציין את התאריך והשעה של היישום. כמו כן, משך המפגש והתוצאות המתקבלות ללא פרשנות, בעיקר לצורך שילוב התוצאות.

ניתן למזג את הקטע "תוצאות ושילוב תוצאות", ולתאר אותן בסדר זה. התוצאות הן המידע הספציפי והרלוונטי המגיב למטרה של חוות דעת המומחה. לפיכך, סוג התוצאות חייב להתאים למה שקובע הסעיף "כלים או פרוטוקול הערכה". לפיכך, עליו לכבד את סדר ההערכה הנבחר (ילד, אמא ואבא) ואת היישום של הטכניקות והמכשירים שנבחרו.

לבסוף, האדם שכותב דו"ח משפטי צריך להיזהר שלא לתת אופי של אמת או עובדה להערותיו או הצהרותיו שאין להם ערך רפואי, משפטי או מנהלי או שאינם מאומתים באופן מהימן. במקרים אלו, ביטויים כגון: "לדעת העלמה...", "כפי שמר....", "במסמך נכתב...", "בדברי גב'...", או "הילד אומר...".

6. שילוב התוצאות

הוא מורכב משילוב כל המידע הרלוונטי שהושג ומציאת ההיגיון שבו, שכן הוא יאפשר לפסיכולוג לכתוב מסקנות התואמות את המסקנות שהוזכרו לעיל.

בהזדמנויות רבות, המומחה צריך להשתמש באלמנטים תיאורטיים או בנתונים מדעיים כדי שהקורא יבין את הפרשנות שלו לתוצאות. לכן, אם אתה מוצא את עצמך במצב זה, זכור לשקף את הציטוטים המתאימים ולכלול את כל המקורות בסעיף "הפניות".

7. דו"ח פסיכולוגיה משפטית - מסקנות

ראשית, עליו להכיל תשובה ברורה ומדויקת לשאלות שהניעו את חוות דעת המומחה, תוך הכרה ברמת האובייקטיביות והיקפו של המידע. בכל מקרה, הדבר הטוב ביותר הוא שלכל הסקה בדו"ח תהיה שיקול דעת ודאות. זאת בעיקר כדי לחשוף את מרווח הטעות בו השתמש מי שכתב את הדוח.

במסקנות דו"ח פורנזי מצויים גם המשאבים בהם משתמש העד המומחה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים אלה קשורים למרווח הטעות שהוזכר לעיל. חלקם יכולים להיות זמן, מתקנים לוגיסטיים, גישה לאנשים הדרושים, שיתוף פעולה של המשתמשים שהשתתפו במומחיות, גילם או מצבם הנפשי של הנבדקים וכו'.

8. המלצות

המחבר כולל אותם רק אם רשות שיפוטית דורשת אותם או אם העד המומחה סבור שיש צורך שהרשות תכיר אותם בדו"ח הפסיכולוגי המשפטי.

עם זאת, אלו קשורים בדרך כלל להצעות טיפוליות, הערכות חדשות, קבלת מידע משלים להערכה טובה יותר של המקרה, מידע שימושי לאימוץ אמצעי הגנה וכו'.

9. הפניות

לבסוף, אסמכתאות נחוצות גם עבור כל דו"ח פסיכולוגי משפטי. בנוסף, הם חשובים מאוד שכן הם מאפשרים התייעצות עם המקורות התיאורטיים, הטכניים והמדעיים שבהם השתמש העד המומחה לפיתוח וכתיבת הדו"ח.

10. נספחים לדוח הפסיכולוגיה המשפטית

לפעמים, בהתאם לחשיבות התיק או למורכבות המידע שנאסף, כדאי לצרף סרטונים, מבחנים, שאלונים, שרטוטים או מסמכים. עם זאת, לא מקובל לצרף חומר הערכה. הסיבה לכך היא שהם ניתנים רק אם השופט או התובע מבקשים זאת באופן רשמי. לכן, אם הם משולבים בדוח, יש לרשום אותם כנספחים ולהסביר ממה מורכב כל אחד מהם.

לסיכום, השורות האחרונות מורכבות מסיכום הסעיפים המומלצים בדוח פסיכולוגי משפטי. לכן, אם אתה רוצה לכתוב אחד, אתה תמיד חייב לשקול לאן המידע צריך ללכת, מה לעשות איתו, וכמה רחוק אתה יכול להסיק. הסיבה לכך היא שמסקנות העד המומחה יכולות להטות את האיזון בתחום הפסיכולוגיה המשפטית. עם זאת, השופט תמיד יהיה בעל המילה האחרונה.