מבחנים פסיכולוגיים: מאפיינים ותפקוד

בדיוק כפי שאנו משתמשים בסולמות כדי למדוד את המשקל שלנו, פסיכולוגים פונים למבחנים פסיכולוגיים כדי ללמוד יותר על חרדה, רגשות ואישיות, בין היתר. כעת, חשוב להזכיר שהבדיקות הללו שימושיות רק אם הן עומדות בתקני איכות.

כל מכשיר מבוסס על הנוסחה X = V + E. בה, X מייצג את הסכום של V (הניקוד בפועל) ו-E (שגיאת המדידה). נוסחה פשוטה זו היא דרך לחקור את איכות המבחנים הפסיכולוגיים. כמו כן, באמצעות נוסחה זו, אנו יכולים ליצור מכשירים שבהם X ו-V דומים ככל האפשר בכל הפרטים. עובדה חשובה שעלינו לציין היא שהלימוד של מדידת מבנים פסיכולוגיים נקרא פסיכומטרי.

מה עלינו לעשות כדי ליצור כלי טוב? מהם המדדים שאומרים לנו אם מבחן פסיכולוגי הוא טוב או רע? כדי לענות על שאלות אלו, נדבר על ההיבטים שיש לקחת בחשבון כאשר מדובר בייצור מכשיר. בנוסף, נסביר גם את מושגי התוקף ומהימנות.

איך עושים מבחן פסיכולוגי

ביצוע מבחן פסיכולוגי מכביד כי זה תהליך ארוך ויסודי שדורש הרבה עבודה ומחקר. כצעד ראשוני לתהליך זה, חיוני לענות על שלוש שאלות חיוניות:

• מה אנחנו רוצים למדוד?
• את מי אנחנו רוצים למדוד?
• בשביל מה אנחנו הולכים להשתמש בכלי הזה?

השאלה הראשונה מאפשרת לנו להכיר את מושא המחקר. למרות שאנשים מאמינים שמיותר להגדיר מה אנחנו רוצים למדוד, זה חיוני אם אנחנו רוצים שהבדיקה תיעשה כמו שצריך. דוגמה היסטורית לכך היא מודיעין. אנשים התחילו לייצר מכשירים שונים כדי למדוד את זה, אבל אף אחד לא הגדיר בעצם מהי אינטליגנציה. נכון לעכשיו, אנשים עדיין לא מסכימים על מהי אינטליגנציה ומבחנים רבים מודדים דברים שונים.

היבט מרכזי בהגדרת המבנה שאנו רוצים למדוד הוא לדעת כיצד אנו יכולים למדוד אותו. אנחנו לא יכולים לצפות ישירות במבנים פסיכולוגיים (כמו חרדה, למשל), אבל אנחנו יכולים למדוד אותם באמצעות ההתנהגויות שהם מייצרים.

השאלה השנייה עוזרת להתאים את המבחן לאוכלוסייה אותה אנו רוצים למדוד. ברור שאנחנו לא יכולים לעשות מבחנים פסיכולוגיים לכל הגילאים והתנאים. לכן, חיוני לדעת מהי אוכלוסיית היעד כדי שנוכל להתאים את המכשיר לצרכי הנבדקים ולאופיים.

כל המבחנים הפסיכולוגיים בנויים עם מטרה אחת או יותר, כמו אבחון הפרעה, בחירת נושאים, מחקר וכו'. השאלה השלישית עוזרת לנו למקד את המכשיר לשימושיות שלו. גם כאשר שני מבחנים מבקשים למדוד את אותו משתנה, הם יכולים להיות שונים מאוד אם המטרה שלהם שונה. למשל, נניח שאנו רוצים למדוד אינטליגנציה. נוכל לכוון את המבחנים לאיתור ילדים מחוננים או ליקויים בילדות. כפי שאתה יכול לראות, המשתנה זהה, אבל המטרה שונה.

התשובות לשלוש השאלות הללו מבססות את היסודות של מבחנים פסיכולוגיים. אם ברצוננו ליצור מכשיר תקף ואמין, עלינו להרהר בזהירות בתשובותינו לשאלות אלו.

איכות המבחנים הפסיכולוגיים

בפסיכומטרי, ישנם שני אינדיקטורים בסיסיים הקובעים האם מבחן ממלא את תפקידו או לא. אינדיקטורים אלה הם תוקף ומהימנות. נוסחאות סטטיסטיות רבות תוכננו לחישובן ולקביעת איכות הבדיקה.

תוקף המבחן

התוקף של מבחן הוא היכולת שלו למדוד את מה שהוא מבקש למדוד. לדוגמה, אם נרצה למדוד דיכאון, הבדיקה תהיה תקפה אם היא מודדת דיכאון בלבד. למרות שזה אולי נראה אבסורדי שמבחן יכול למדוד משהו שאנחנו לא רוצים, מכשיר מוגדר בצורה גרועה בהחלט יכול להניב רמות תקפות גרועות.

ישנם מספר משאבים סטטיסטיים למדידת תקפותו של מבחן. הנפוצים שבהם הם מתאם בין המבחן שאנו רוצים למדוד עם אחר שכבר הוכח כתקף והגשתו להערכה של שופטים מומחים שונים ולראות אם הם מסכימים.

בדיקת אמינות

מהימנות מעידה על דיוק הבדיקה. בדיקה אמינה אם אנו משתמשים באותו מכשיר פעמיים על אותו אדם ומקבלים את אותן תוצאות. אם התוצאות שונות בכל פעם, אז שגיאת המדידה כל כך גבוהה שהיא מעוותת אותן.

ישנן גם אסטרטגיות סטטיסטיות שונות למדידת מהימנות. הפופולרי ביותר הוא לגרום לקבוצה של אנשים לעבור את אותו מבחן פעמיים ולראות את המתאם בין התוצאה הראשונה והשנייה. מתאם גבוה יראה לנו מהימנות גבוהה, כלומר המבחן ממלא את תפקידו.

לסיום, עלינו להזכיר שמבחנים פסיכולוגיים משמשים בכל ענפי הפסיכולוגיה. לכן, יש ליצור אותם בדרכים מבוקרות כדי להבטיח שהתוצאות שלהם תקפות ומהימנות.