המאפיינים וההתפתחות של נוירואתיקה

התפתחות הנוירואתיקה היא השתקפות של האבולוציה של ארבעה תחומי מחקר ראשוניים
התפתחות הנוירואתיקה היא השתקפות של האבולוציה של ארבעה תחומי מחקר ראשוניים.
במאמר זה, למד על יסודות הנוירואתיקה וענפי המחקר העיקריים שלה. גלה את הסיבות לכך שיש לתחום הספציפי הזה פוטנציאל רב למחקר עתידי.

נוירואתיקה היא דיסציפלינה שמתקדמת בקהילה המדעית הבינלאומית בשל הגידול במחקר מדעי המוח של השנים האחרונות.

עם זאת, נוירואתיקה כתחום מחקר שעלתה למקום כבר בשנת 2002, כאשר קבוצת מומחים מתחומים שונים התכנסה לחקור את ההשלכות האתיות והחברתיות של חקר המוח. הם הרגישו שהביו-אתיקה הקלאסית היא כללית מכדי לטפל בסוגיות האתיות הספציפיות של מדעי המוח.

בשנת 2003, החברה למדעי המוח ארגנה את כנס הנוירו-אתיקה הראשון. האגודה הבינלאומית לנוירואתיקה נוסדה בשנת 2006. חברי הארגון הם אנשי מקצוע המודאגים מההשלכות החברתיות, המשפטיות, הפוליטיות והאתיות של התקדמות מדעי המוח.

כפי שאתה יכול לראות, נוירואתיקה היא עדכנית יחסית. במאמר זה, אנו הולכים לבחון את התפתחות הנוירואתיקה מתחילתה ועד היום. סקירה כללית זו של ההיסטוריה של הנוירואתיקה תעניק לך הבנה מעמיקה יותר של המדע המתפתח הזה.

מקורות הנוירואתיקה

כדי להבין כיצד נוירואתיקה הפכה למדע, עליך לזכור את האופי הבינתחומי של מדעי המוח. תחום הנוירואתיקה נבע ממספר רב של דיסציפלינות שחקרו את מערכת העצבים.

עם הזמן, הצורך בהבנה בין-תחומית גדל, וחוקרים היו מודאגים יותר ויותר בנושאים אתיים. לפיכך, נכנסו לתמונה השאלות הקלאסיות על מערכת העצבים והיחסים בין המוח למוח.

בנוסף לכל הגורמים הללו, גם הביו-אתיקה התקדמה מאוד. ביואתיקה חוקרת את ההיבטים האתיים של מדעי החיים כגון ביולוגיה ורפואה. ההתקדמות בביואתיקה דחפה את מדעני המוח לנסות ולהתעדכן בשאלות אתיות ומוסריות חשובות.

מצד שני, התוצאה של ההתקדמות המקבילה של מדעי המוח עצמו גרמה לכך שהמחקר התקדם לנושאים הקשורים לנפש, כמו תפקודים קוגניטיביים ורגשיים ופתולוגיות.

מקורות הנוירואתיקה
מקורות הנוירואתיקה.

לפיכך, נוירואתיקה נולדה בשל הצורך בדיסציפלינה העוסקת בקביעת מצוות נאותות למחקר בתחומים אלו.

פגישה ב-2002 בסן פרנסיסקו

אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת קליפורניה ארגנו פגישה בסן פרנסיסקו בשנת 2002 שסימנה את תחילתה של הנוירואתיקה כדיסציפלינה מדעית עצמאית. בכנס השתתפו כ-150 מדעני מוח. יחד, הם הניחו את הבסיס לנוירואתיקה.

במהלך הכנס, הגיעו המשתתפים להגדרה של נוירואתיקה והיקף המחקר שלה:

"חקר השאלות האתיות, המשפטיות והחברתיות שעולות כאשר ממצאים מדעיים על המוח מועברים לפרקטיקה רפואית, פרשנויות משפטיות ומדיניות בריאות וחברתית. בחינת מה נכון ולא נכון, טוב ורע בטיפול, שלמות ופלישה מבורכת או מניפולציה מדאיגה של המוח האנושי."

למרות שהם הגיעו עם הגדרה, לחוקרים עדיין היה הרבה מה לנסח. היבט אחד מסובך במיוחד היה שכמעט כל הפוקוס של הנוירואתיקה היה על מחלות של מערכת העצבים.

בעיה נוספת הייתה חוסר תשומת הלב למניעה וההיבט התפקודי של מערכת העצבים, לרעתן הברורה של מדעים כמו פסיכולוגיה. כפי שאתה יכול לראות, יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור כדי להגיע לפרספקטיבה רחבה ומכילה יותר של נוירואתיקה.

מאפיינים והתפתחות של נוירואתיקה

התפתחות הנוירואתיקה היא השתקפות של האבולוציה של ארבעה תחומי מחקר עיקריים:

  • מדע העצבים והעצמי. הקשר בין מדעי המוח לחופש ואחריות אנושית. הוא גם חוקר את הבסיס הביולוגי של אישיות, התנהגות ורגשות.
  • מדעי העצבים ופרקטיקות חברתיות. מחקר זה מתמקד בפתולוגיות חברתיות ובתהליכי זיכרון ולמידה. הוא גם חוקר אחריות אישית ופלילית, שלעתים חופפת לנוירופסיכיאטריה משפטית.
  • אתיקה ופרקטיקה של מדעי המוח. תחום מחקר זה עוסק באתיקה של פרקטיקה קלינית. הוא מכסה דברים כמו נוירוכירורגיה, פסיכו-פרמצבטיקה, טיפול גנטי, תותבות עצביות וכו'. הוא גם מנסה להתאים מחקר וגישות טיפוליות לפתולוגיות עצביות.
  • מדעי המוח ושיח ציבורי. הכוונה היא ליחסים בין מדעי המוח לגיבוש האקדמי של חוקרי מדעי המוח. זה קשור גם לדברים כמו חשיפה והקשר לרשתות החברתיות.

לסיכום, נוירואתיקה היא מדע רב תחומי חדש יחסית עם פוטנציאל עתידי עצום ומטרות ארוכות טווח. זה וימשיך להיות תחום מחקר פורה.