בזבוז זמן חשוב לא פחות מהשימוש בו
בזבוז זמן הוא מושג יחסי שעלינו לשקול מנקודת מבט אחרת. למשל, כמפתח בעל ערך לרווחתנו. בואו נחשוב על זה. אנו חיים בחברה שמשכנעת אותנו שזמן הוא כסף ושעלינו להפיק את המרב מכל שנייה בחיינו.
זה ללא ספק מוביל אותנו למבוך המוכר והחוזר ממילא של הפרעות לחץ וחרדה הנובעות מהזנחה עצמית. לפיכך, זמן אינו כסף, זהב או כסף. זמן הוא הרבה יותר יקר כי זמן הוא החיים.
ניהול זמן
לדעת איך לנהל את זה ולאפשר לעצמנו לעשות שום דבר מעת לעת מוביל לשקט נפשי. עם זאת, לעתים קרובות אנו מתקשים לעשות זאת מכיוון שבילינו שעות רבות מחיינו במצב "פרודוקטיביות". המוח שלנו למד לפרש שכיבה על הספה ומנוחה כבזבוז זמן.
לעומת זאת, ישנם "מומחים" לניהול זמן, כמו ד"ר אלכס סוג'ונג-קים פאנג, הידוע בעבודתו כיועץ בעמק הסיליקון. הוא מסביר בספרו, Rest: Why You Get More Done When You Work Less, שהגיע הזמן לשנות את אורח החיים שלנו. עלינו להבין שלפעמים "בזבוז" זמן הוא מנצח שכן הוא מאפשר לנו להיטען מחדש ולמצוא שלווה.
בזבוז זמן מרוויח חיים
מקס ובר, פילוסוף, כלכלן וסוציולוג ידוע מהמאה ה-20, האמין שעם בואה של המהפכה התעשייתית, אנשים החלו להתייחס לפעילות העבודה שלהם באופן כמעט דתי. עבודה כבר לא הייתה רק דרך להרוויח כסף כדי לשרוד. במקום זאת, זו הייתה ועודנה דרך חיים.
עבור רבים, עבודה מכבדת את בני האדם. פעילות שווה לפריון. למרות שזה נכון בחלקו, אנחנו נוטים לקחת את זה לקיצוניות רוב הזמן, עד כדי כך שחלק מהאנשים לא מסוגלים להירגע.
האמונה שחוסר פעילות הוא שם נרדף לבזבוז זמן מוביל לתשישות פסיכולוגית. לדוגמה, מחקר מעניין שנערך על ידי ד"ר לאונרד ריינקה מאוניברסיטת יוהנס גוטנברג מיינץ בגרמניה מצביע על כך שאנשים רבים חושבים פחות על עצמם כשהם מבלים זמן מה בצפייה בטלוויזיה כי הם מרגישים אשמה על חוסר הפעילות שלהם ורואים בכך בזבוז זמן..
אל תהיה כמו הארנב הלבן
"אוי יקירי! אוי יקירי! אני אאחר!" זה מה שהארנב הלבן באליס בארץ הפלאות אמר. הדמות החביבה הזו מסמלת את החיים ההיפר-עמוסים שמנהלים אנשים רבים. תודו, אנחנו תמיד חושבים שיש מה לעשות ואנחנו תמיד עסוקים בהסתכלות על השעון.
אנו מאכילים כל הזמן התנהגויות מסוג זה המובילות לתהום של חרדה ומצבים פסיכולוגיים מתישים.
תרבות הפרודוקטיביות והשלמות גורמת לנו להרגיש אשמה על עצם הקדשת חלק מזמננו לא לעשות כלום. לפעמים המוח שלנו מענה אותנו במחשבות על כל הדברים שאנחנו כביכול צריכים לעשות.
תן לעצמך זמן
לפעמים, בזבוז זמן לא באמת לוקח ממך שום דבר. זה בדיוק הפוך. תחשוב על זה, הגיע הזמן להפסיק להאמין שאתה צריך להיות פרודוקטיבי בכל דקה של החיים שלך. זה הרגע האידיאלי לאפשר לעצמך להיות ילד שוב. לתת לעצמך להשתעמם ולהרגיש סוף סוף חופשי, רגוע ואפילו שובב.
אתה לא צריך לעשות כלום במשך כמה שעות ביום, שכן זה משרה יצירתיות והשתקפות. למעשה, עלינו להבין שלעבוד טוב יותר אין פירושו בהכרח לעבוד יותר. למעשה, עבודה פחות שעות היא הרבה יותר פרודוקטיבית ואיכות החיים שלנו תשתפר.
כמחשבה אחרונה, כדאי לך ללמוד לתת לעצמך את המתנה היוצאת דופן הזו. תן לעצמך זמן והזדמנות פשוט להגביל את עצמך להיות, להתקיים וליהנות מהחיים במלואם עם חמשת החושים שלך.
