הפרעות הפנמה: הבנת סבל ילדות

ילדים יכולים לפעמים להראות התנהגויות שאינן קשורות לאופי שלהם. לדוגמה, ביישנות קיצונית, דאגה, פחדים, פוביות ושינויים במצב הרוח. במובן זה, הבנה, ידיעה וזיהוי האינדיקטורים הראשונים של הפרעות הפנמה יכולים לסייע בטיפול ובמניעת דיכאון בילדות.

כשזה מגיע להתנהגות ילדים, יש עובדה אחת שכמעט אף פעם לא נכשלת. הילדים הכי חסרי מנוחה ומרדנים הם אלה שתמיד מפנים את תשומת ליבנו. בין אם זה בבית או בבית הספר, זה כמעט בלתי אפשרי שלא לשים לב לילד או הילדה שמתריסים ולעתים רחוקות יושבים בשקט.

כעת, סוג זה של פרופיל נופל במה שאנו מגדירים כהפרעות מחצינות. בעיקרון, הם מגיבים לסביבתם בכך שהם הופכים את עצמם לבולטים. להיפך, יש ילדים שרחוקים מלהיות בעייתיים. אנשים אלה לא אוהבים שאנשים אחרים מבחינים בהם. הם אלה שאוהבים לשבת בחלק האחורי של הכיתה ולשמור על עצמם כל הזמן. הם נמנעים מתשומת לב לא משנה מה.

יתרה מכך, מורים כמעט ולא שמים לב אליהם. במובן מסוים, פרופסורים נהנים מהאישיות השקטה של הילדים האלה, במיוחד בכיתה מלאה בילדים רועשים ופזיזים. אף על פי כן, הזנחת ילדים או בני נוער אלה עלולה להיות בעלת השלכות חמורות מאוד. למרות שהם מסתתרים מאחורי המראה החמקמק והשלווה שלהם, במציאות הם זועקים לעזרה.

הפרעות הפנמה: הגדרה, סימפטומים וטיפול

"כן, הוא תמיד לידי, הוא אף פעם לא עוזב את הצד שלי." "הוא ביישן - הוא אחד מהילדים שמפחדים מהכל". "היא כל הזמן הולכת לבית החולים; כשזה לא כאב בטן, זו פריחה בעור".

הערות מסוג זה נפוצות אצל הורים לילדים עם הפרעות הפנמה. באופן כללי, לא קל לראות שמה שעומד מאחורי ההתנהגות הזו הוא בעצם בעיה פסיכולוגית. נושא זה עולה על פני השטח במיוחד כאשר ילד שלא טופל בילדותו מגיע לגיל ההתבגרות.

כולנו יודעים כמה קשה יכול להיות גיל ההתבגרות. שלב זה מלא בשינויים, מה שהופך את הפרטים לפגיעים. הפגיעות האמורה גורמת להפרעה זו להתבטא. זה כאשר פגיעה עצמית ואפילו רעיונות אובדניים יכולים להופיע. מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, הדגיש את הרלוונטיות של פיתוח תוכניות טיפול מוקדם ומניעה להפנמת הפרעות.

יתר על כן, מחברי המחקר הזה ציינו שילדים עם הפרעות פסיכולוגיות שלא זוהו נוטים יותר לסבול מבעיות אקדמיות והדרה חברתית. עם זאת, הנושא החמור ביותר הוא הסיכון להתאבדות. על פי נתוני WHO, התאבדות היא סיבת המוות השלישית בשכיחותו בקרב נבדקים בין הגילאים 15 ל-19.

מהן הפרעות הפנמה?

לפי Achenbach, Edelbrock and Howell (1987), ניתן לחלק את ההפרעות הנפשיות המשפיעות על ילדים לשתי טיפולוגיות. ראשית, יש לנו התנהגויות מחצינות (אגרסיביות, בעיות התנהגות, אי ציות וחוסר תשומת לב, בין היתר). שנית, ישנן התנהגויות הפנמה, המתייחסות לביטויים הקשורים לסומטיזציה עקב חרדה, מתח או דיכאון.

הפרעות הפנמה שכיחות מאוד בילדות ומתבטאות באופן הבא:

תסמינים רגשיים

• פחד מוגזם (חושך, חיות, מצבים חדשים).
• ריקבון, עצב וגישה אפטית.
• רגשי נחיתות.
• בעיות ריכוז.
• שליליות או תמיד הרגשה שמשהו רע עומד לקרות.

תסמינים התנהגותיים

• התקשרות ותלות יתר במבוגרים.
• חוסר מוטיבציה.
• שום דבר לא מושך את עניין הילד או המתבגר. הם עוברים מתחביב אחד למשנהו.
• התנהגות נסוגה.
• הנטייה לשבת או לשכב כל היום.
• בעיות אקדמיות וביצועים גרועים.

ביטויים סומטיים

• כאבי בטן ללא סיבה נראית לעין.
• כאבי ראש וסחרחורות מתמידים ללא טריגר ברור.
• הופעת אלרגיות, במיוחד על העור.

מאיפה באות הפרעות הפנמה?

מה שעומד מאחורי הסימפטומטולוגיה המפנמת הזו הם הפרעות חרדה ודיכאון. מציאויות אלו נוטות להיעלם מעיני הילדות והנוער משתי סיבות. קודם כל, מבוגרים נוטים לייחס אותם לגילו של הפרט. תחשוב על זה. זה די נפוץ לחשוב על בני נוער כפסיביים ומופנמים יותר, בעוד שבדרך כלל חושבים על בני נוער כמרדנים ופזיזים.

מצד שני, חשוב לזכור את ההיבט המשפחתי. רבים מהילדים עם סוג זה של הפרעה מגיעים מסביבות בעייתיות. בקיצור, להורים שלהם לא היו אסטרטגיות הוריות אסרטיביות ובסופו של דבר הזניחו את הצרכים הרגשיים שלהם. כתוצאה מכך, הם לא היו מסוגלים להבין שילדיהם עוברים תקופה קשה, מה שמוביל לכך שסביבת בית הספר היא התרחיש היחיד המסוגל להבין את המציאות שעוברים על הילדים הללו.

לכן, הטריגרים למצבים פסיכולוגיים אלה הם לרוב מורכבים למדי. כן, הטריגר עשוי להיות הזנחה, התעללות והתעללות. עם זאת, ישנם גם גורמי לחץ (שינוי בית ספר, גירושים של הורים) וכמובן, חיוני להיות קשוב למשתני אישיות ואפילו לגורמים גנטיים.

גישה טיפולית

טיפול מערכתי הוא הגישה המקובלת בטיפול בהפרעות הפנמה בילדים. על איש המקצוע בתחום בריאות הנפש להתמקד לא רק ברגשותיו של הילד אלא גם בסביבתו המשפחתית. כמו כן, על המטפל להציע לילד או למתבגר אסטרטגיות שונות המסייעות להם להבין את רגשותיהם וללמוד את תגובות גופם לחרדה, למשל.

שיפור הכישורים החברתיים והאסרטיביות שלהם יאפשרו להם לקבל יותר הערכה עצמית, ובתמורה, לתפקד בביטחון ורוגע יותר. בנוסף, הם ירגישו יותר בהתאמה לכל דבר ולכל מי שסביבם. ללא ספק, הגילוי המוקדם של הסימפטומים של המציאות הקלינית הללו צריך להיות בראש סדר העדיפויות בחברה שלנו.