אופי חזק לא שווה מזג רע
בטח נתקלתם באנשים שאחרי דיון לא מכירים בטעויות שלהם. לעתים קרובות הם אומרים את השורה המפורסמת ההיא "אני בדיוק כזה. יש לי אופי חזק". בחייך... זה להשתמש ב"דמות חזקה" כהצדקה לטעויות, התעללות באנשים, עצימת אוזן ועייפות...
או שאולי, בשלב מסוים בחייך, מצאת את עצמך אומר את אותה שורה. "בעל אופי חזק" זה לא רע, כשלעצמו. ההיבט המזיק הוא להתחבא מאחוריו כדי להצדיק את פיצוצי הזעם שלכם. לתרץ צעקות ומילים רעות המופנות לאדם אחר.
אבל מה זה אומר להיות בעל אופי חזק? אנו נוטים לקשר תכונה זו לאנשים שמתרגזים בקלות. או עם אנשים שכאשר יש להם ויכוחים, חושבים שעל ידי הרמת קולם הם הולכים לסיים את הסכסוך, ולזלזל באדם השני. אנשים גם רואים בטעות אנשים שלא מקשיבים כבעלי "אופי". אנשים שחיים את חייהם ממלחמה אחת לאחרת. הם היו יכולים להימנע מסבל רב אם היו מסננים את המידע שהם קיבלו מסביבתם, במקום פשוט להתעלם ממנו.
מה זה אופי חזק?
אנחנו גם מבלבלים את זה עם אנשים שמבססים את הדיונים שלהם על טיעונים מוחלטים. אנשים שלא מאפשרים מקום לדיאלוג או משא ומתן. כנראה בגלל שזה מה שהם ראו בבית. או אולי כי זו הדרך שבה הם הצליחו לשרוד בסביבות אחרות.
הם חושבים שבכך שהם יהפכו את עצמם לגדולים, הם יצליחו לזלזל באדם האחר. זה, כמובן, עובד רק אם האדם האחר מרשה לזלזל בעצמו. כי אנשים מסוימים פשוט לא נותנים לאחרים לשנות את הגודל שלהם. לכן, נוכל לבלבל דמות חזקה עם תכונות נרקיסיסטיות אלו או עם "מזג רע".
אופי חזק הוא, אם כן, מושג הנתון לבלבול רב. לפחות זה במונחים של הדיוטות. בסופו של יום, הן רק מילים שאנו משתמשים בהן כדי לקרוא למשהו שקיים ושיש לו דפוס חוזר.
אנשים עם אופי חזק
ובכן, אנשים עם "דמויות חזקות", רחוק ממה שהם עשויים להיראות, הם אנשים אסרטיביים. יש להם גבולות מוגדרים היטב שבהם הם משתמשים כדי להגן על עצמם מפני מניפולציות. כמו כן, הוא מגן עליהם מכל פגיעה מרצון שאנשים אחרים ינסו לגרום להם.
בעל אופי רחוק מלהפוך מישהו לתוקפני, המבקש להפחיד אחרים בקול או בטיעונים מוחלטים שלו. בעל אופי חזק מרמז על היותו אדם המכבד אחרים וגורם לכבוד עצמו. מישהו שלא מתכופף מפחד, אבל גם לא מהסס להכיר בפחדים שלו. הם יודעים לזהות את ההיגיון וההיגיון כשלאדם האחר יש זאת.
הם לא מצטמצמים לנוכח סחטנות או מניפולציות חיצוניות. הם גם לא מנסים להגדיל את עצמם כדי להפחיד או להיראות ולכבד אותם. לאופי יש יותר קשר לעקביות בין מה שאדם חושב למה שהוא עושה.
זיהוי חוסר העקביות שלך מבלי להשליך אותם על אחרים
לדוגמה, אולי פגשת אנשים שמתפארים בעוצמה מדהימה שהם מאוד עצמאיים ולא נותנים לאף אחד לדרוך עליהם. עם זאת, בסימן הראשון לשינוי, הם משתחוים לפני האדם האחר ועושים כל מה שהאדם האחר רוצה. הם חצו את הקו האדום של עצמם.
אנשים אלה, לעתים קרובות, יהיו אלה שיעבירו ביקורת חריפה על אחרים שעושים את מה שהם עשו. "את נותנת לעצמך ללכת על עצמך. את חייבת להיות אישה עצמאית. את חלשה. בהחלפה הראשונה, פשוט נתת לעצמך לעשות מניפולציות. כל אחד יוכל לנצל אותך ככה. תגרום לעצמך להיות מכבד".
אז האנשים האלה לא מסוגלים לקבל את זה שהם גם חצו את הקו האדום שלהם. ההבדל בין סוג אחד של אדם לאחר הוא שקבוצה אחת מתפארת בחירוף נפש בהיותה שונה.
אתה לא יכול ללמוד משגיאה שאתה לא מכיר ומקבל
לטעויות מסוימות יש השלכות חשובות. אבל, לא להכיר או לקבל טעויות כמו שלך אומר יותר עליך מאשר על הטעות עצמה. אין שום דבר רע באמת בלגלות שנכשלת או שאתה עושה דברים אחרת ממה שחשבת שתעשה.
אנחנו בני אדם. אנחנו לומדים בדרך. חוויות נותנות לנו הזדמנות ללמוד ולהכיר את עצמנו. זה הגיוני ובריא לבדוק את עצמך. לדעת איך לסלוח לעצמך, אבל לא לשכוח מהטעויות שלך פירושו להיות עקביים עם מה שאנחנו חושבים ומה שאנחנו עושים. העקביות הזו הולכת לתת לנו את תחושת השלווה הפנימית שכולנו מחפשים אחר כך בקדחתנות.
הדבר הלא בריא והמזיק לעשות הוא לחיות בצל חוסר העקביות. בעיוורון שנכפה על עצמו כלפי המציאות. קבלת הטעויות שלנו והיכולת להשיג מודעות בעתיד, תעזור לנו להפוך ליצורים אינטגרליים.
לכן, האם אתה מוכן לחפש את היושרה ואת האופי הזה שאתה יכול גם להחזיק? אופי חזק שיהיה בריא לעצמך ולמערכות היחסים שלך עם אחרים?
