מהי פסיכולוגיה ניסיונית?
כדי להגיע למסקנה מדויקת ובטוחה, חוקרים משתמשים לרוב בשיטות מדעיות שונות. בכך מתמקדת בעיקר הפסיכולוגיה הניסויית. הפסיכולוגיה הניסויית חוקרת מושגים בסיסיים כמו זיכרון ומוטיבציה בתחומים כמו פסיכולוגיה של ילד, פסיכולוגיה חברתית וחינוכית.
כמעט כל עבודת הפסיכולוגיה הניסויית מתבצעת בסביבות מבוקרות כמו מעבדות מחקר. פסיכולוגים ניסויים עושים מניפולציות על משתני מחקר כדי לחקור את הקשר בין קוגניציה והתנהגות.
בעוד שענפי הפסיכולוגיה האחרים שואפים להבין התנהגות אנושית ותהליכי חשיבה, הפסיכולוגיה הניסויית מתמקדת בביצוע ניסויים מבוקרים עם משתנים ייעודיים, נבדקים ותוצאות סטטיסטיות.
מקור הפסיכולוגיה הניסויית
עבור רבים, צ'ארלס דרווין ועבודתו על מוצא המינים יזמו את תחום הפסיכולוגיה הניסויית. מצד אחד, אין ספק שהתיאוריה המהפכנית של דרווין עוררה עניין ביחסים בין ביולוגיה לפסיכולוגיה. בתחילת שנות ה-1900 החלו פסיכולוגים להשתמש במדעי הטבע כדי לנתח ולהסביר את המוח האנושי.
עם זאת, תיאוריות פונקציונליסטיות החליפו את המחשבה הלא מדויקת של אנשים שהמוח האנושי הוא מכונה. לדוגמה, וויליאם ג'יימס, אבי הפסיכולוגיה האירופית, הושפע מאוד מהביולוגיה האבולוציונית. הוא קידם את הרעיון שהמוח הוא סתגלן, רגיש ואינטליגנטי באופן טבעי.
בסופו של דבר, הביהביוריזם וענפים אחרים של הפסיכולוגיה המודרנית הם שתרמו למה שאנו מכירים כיום כפסיכולוגיה ניסיונית.
מה עושים פסיכולוגים ניסויים?
פסיכולוגים ניסויים מבקשים לחקור התנהגויות ואת התהליכים והתפקודים השונים התומכים בהן. הם בודקים נבדקים כדי להבין וללמוד על נושאים שונים כמו תפיסה, זיכרון, תחושה, למידה, מוטיבציה ורגשות.
כדי שהמחקרים הפסיכולוגיים הללו יהיו אמינים, חייבים להיות קיימים ארבעה עקרונות יסוד:
- דטרמיניזם: פסיכולוגים ניסויים, כמו רוב המדענים, מקבלים את המושג דטרמיניזם. זה מתייחס להנחה שמצבו של אובייקט או אירוע נקבע על פי המצבים הקודמים שלו. במילים אחרות, סיבה ותוצאה בדרך כלל מקורן בתופעות התנהגותיות או נפשיות. אם תופעה היא כללית ומאושרת באופן נרחב, אפשר לומר שזה 'חוק'. תיאוריות פסיכולוגיות משמשות לארגון ולשילוב חוקים.
- אמפיריציזם: הידע מגיע בעיקר מחוויות הקשורות לחושים. לכן, הדברים היחידים שאנו יכולים לחקור הם אלה שניתנים לצפייה. מושג האמפיריציזם דורש ניגוד בין השערות ותיאוריות עם תצפיות על העולם הטבעי ולא עם נימוקים, אינטואיציה או התגלות קודמים.
- חסינות: זה החיפוש אחר פשטות. לפי עיקרון זה, יש לבצע מחקר על התיאוריות הפשוטות ביותר. אם נעמוד בפני שתי תיאוריות שונות ומנוגדות, נעדיף את התיאוריה החסכנית או הבסיסית ביותר.
- הסתברות: לפי עיקרון זה, השערות ותיאוריות צריכות להיות ניתנות לבדיקה לאורך זמן. מדענים רואים בתיאוריה חסרת משמעות אם הם לא יכולים להוכיח אותה בשום דרך אפשרית. הסתברות מרמזת על 'סיוף', שהוא הרעיון שמערכת של תצפיות יכולה להוכיח תיאוריה שגויה.
אנחנו יכולים גם להוסיף אופרציונליזם להגדרות אלו. משתמע מכך שמושג מוגדר במונחים של פרוצדורות קונקרטיות וניתנות לצפייה. פסיכולוגים ניסויים מנסים להגדיר תופעות שאינן ניתנות לצפייה כיום על ידי חיבורן לתצפיות ולהיגיון.
מהימנות ותקפות
מהימנות מודדת את העקביות, יכולת האימות או החזרה של מחקר. אם המחקר מספק את אותן תוצאות כאשר הוא חוזר על עצמו (או בקבוצה אחרת של משתתפים או על פני פרק זמן אחר), אז אפשר לראות אותו אמין.
מצד שני, תוקף מודד את הדיוק או הדיוק היחסיים של המסקנות המתקבלות ממחקר. זה מתייחס לדיוק היחסי של מחקרים פסיכולוגיים. כדי לקבוע את תקפותו של מדד כמותי, יש להשוות אותו עם קריטריון.
להלן מספר סוגי התוקף:
- תוקף פנימי: המחקר מספק עדות חזקה לסיבתיות בין שני גורמים. מחקר בעל תוקף פנימי גבוה מגיע למסקנה שלמעשה המניפולציה של המשתנה הבלתי תלוי אחראית לשינויים במשתנה התלוי.
- תוקף חיצוני: המחקר יספק את אותן תוצאות גם כאשר יוחל על אוכלוסייה אחרת.
- תוקף בנייה: החוקר מגלה שהמשתנים הבלתי תלויים והתלויים הם ייצוגים מדויקים של המושגים המופשטים הנלמדים.
- תוקף מושגי: שבו ההשערה שנבדקה תומכת בתיאוריה הרחבה יותר שגם החוקר לומד.
הערות אחרונות
למרות שרבים רואים בפסיכולוגיה ניסיונית ענף בפסיכולוגיה, כל תחומי הפסיכולוגיה משתמשים בשיטות ניסוי.
לדוגמה, פסיכולוגים התפתחותיים משתמשים בשיטות ניסוי כדי ללמוד כיצד אנשים גדלים במהלך הילדות ולאורך החיים.
פסיכולוגים חברתיים, לעומת זאת, משתמשים בטכניקות ניסיוניות כדי לחקור כיצד קבוצות משפיעות על אנשים. מצד שני, גם פסיכולוגי בריאות משתמשים בניסויים כדי להבין טוב יותר את הגורמים התורמים לרווחה ולמחלות.