האטרקטיביות של מה שאסור
מהסיפור שסיפרו לנו על אדם וחוה בגן עדן, נראה שלאורך האבולוציה האנושית, האסור תמיד היה מאוד מושך.
ביחסים בין אישיים שונים האיסור מייצר תגובות שונות. אבל לעתים קרובות מאוד, במקום לשמש להרתעה, איסור מייצר משיכה אל מה שאסור לנו.
"הטעות הייתה איסור על התפוח. אם היו אוסרים את הנחש, אדם היה אוכל את הנחש".
-בעילום שם-
כדי להבין את הפסיכולוגיה של המשיכה לאותם דברים אסורים, חשוב להבין את ההתפתחות הפסיכולוגית מילדות.
אינסטינקט הסקרנות במהלך הילדות
מאז שהיינו ילדים, הסקרנות הובילה אותנו לגלות את העולם, להתעניין במה שסובב אותנו ולהתנסות בדברים חדשים. זה בהחלט חלק מחוויית הלמידה האנושית כבר מינקות.
אפשר לומר שזהו אינסטינקט בסיסי ללמוד, לגדול, להתבגר ולשרוד. זו הסיבה ששום דבר ואף אחד לא יכולים לעצור אותנו בילדותנו מלאהוב לחקור, לחוות דברים ממקור ראשון ולגלות דברים חדשים.
בשלב זה, האיסור הופך לסקרנות עזה מאוד לדעת מה נמצא מעבר לידוע, ולכן, הופך להיות מאוד מושך וכמעט שאי אפשר לעמוד בפניו.
במקום לאסור, צור חלופות
במהלך הילדות, מה שלא נקרא לא קיים, או לפחות, לא מעניין.
אם אנחנו רוצים לגרום לילד להתרחק ממקום מסוים, לא יהיה מומלץ להתעקש שלא ילך. במקום זאת, עלינו ליצור חלופות שדוחפות אותם בעדינות לעבר מה שאנחנו כן רוצים שהם יעשו כדי להפוך את זה לאטרקטיבי.
גיל ההתבגרות, תקופה של אישור עצמי
בגיל ההתבגרות, צעירים זקוקים לאישור עצמי של מי שהם ובמקביל הם לומדים להכיר ולגלות את עצמם. לשם כך, יש צורך בשלב הנעורים הזה לבדל את עצמם מדפוסי הורים על ידי הדגשת הרעיונות שלהם והגדרת הדרך שלהם.
בתהליך זה מבשילים האופי והאישיות המתחילה של שלב הילדות, וצעירים זקוקים למרחב משלהם ולצורך לקבל החלטות משלהם כדי להרגיש שהם מישהו שונה בבירור מהוריהם.
בשלב זה, חיפוש אחר האסור הוא לרוב דרך עבורם לבדל את עצמם מהאידיאלים המושרשים מאז ילדותם, שכעת אינם מועילים. לכן, מה שאסור הופך לאטרקטיבי יותר, ואנו מחפשים את מה שיבדיל אותנו ומאשררים מחדש שאנחנו מישהו שונה וייחודי.
במקום איסור, משא ומתן
כאשר אנו רוצים למנוע מנער לא לעשות משהו, מומלץ להסביר ולהגדיר את המניעים והערכים של אותה בחירה שגויה. זה נעשה על ידי גילוי תמידי של כבוד לאינדיבידואליות שלהם כאדם, לדעתו ולהחלטתו. מכיוון שבמקרים רבים, למידה דרך הטעויות שלהם היא בלתי נמנעת.
אם זה המקרה, אנו עשויים לנסות להגיע להסכם, לנהל משא ומתן עבור שני הצדדים, משהו מועיל למבוגר ולמתבגר.
ובכל מקרה חשוב לציין שככל שאנו אוסרים אותם, אם נער רוצה לעשות משהו, יש להם הרבה דרכים לעשות זאת. לכן, תקשורת חיונית.
חופש להיות מבוגר
הבגרות היא השלב של חופש, בגרות, אחריות ומחויבויות. זה המקום שבו המבוגר מחליט על תוכניתו בחיים באופן חופשי, ללא תלות בהוריהם ומקבל החלטות אישיות המשפיעות על המעבר שלהם בחיים.
מנקודה זו ואילך, לאף אחד אין את הזכות לבחור את דרכנו. ובשלב זה איסור מחולל דחייה של מי שמטיל אותו. מבוגרים עלולים להימשך למה ש"בלתי מוגבל" מתוך רצון להראות לעולם שאנחנו האדונים של חיינו, וששום דבר לא יכול או צריך להחליט עבורנו.
במקום לאסור, לכבד
לכל מבוגר יש את הזכות להחליט על חייו, גם אם זה שגוי. לכן, לאנשים שקרובים אליהם אין ברירה אלא לכבד את החלטתם. כמובן שהם יכולים גם להביע את דעתם בכבוד, בלי לאסור, בלי שיפוטיות, בלי איומים או ביקורת.
