קח את הלב השבור שלך והפוך אותו לאמנות

"קח את הלב השבור שלך והפוך אותו לאמנות."זה היה המשפט שבו סיימה מריל סטריפ את נאומה המופלא עם קבלת גלובוס הזהב הראוי לה. זה נמשך קצת יותר מדקה, והמילים שלה הפכו לאמנות.

אנחנו לא רוצים לדבר על המטרה האמיתית של הנאום הזה או למי הוא כוון. כפי שאנו כבר יודעים, הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לא היסס לפרסם תגובה. תגובה שכפי שניתן היה לצפות מדמות כזו, לא עמדה בקנה אחד עם האיכות המוסרית של השחקנית הוותיקה שלנו.

אנו מצידנו מבקשים להתעמק בנגיעה האחרונה של הנאום. לתוך הביטוי הזה, שבצורה של אפילוג, מסכם בצורה מושלמת עיקרון של התגברות וצמיחה אישית מוחלטת. "קח את הלב השבור שלך והפוך אותו לאמנות." הביטוי הזה, למען האמת, היה עצה שקארי פישר נתנה למריל סטריפ לפני זמן מה.

לא כולם ידעו שמאחורי דמותה של הנסיכה ליה מסתתרת בעצם אישה אמיצה. לוחם שהתמודד עם התמכרות, הפרעה דו קוטבית ומאבק מתמשך לפרוץ להוליווד כתסריטאי. קארי פישר גם שמה לב למשהו שאמה, השחקנית יוצאת הדופן וגם דבי ריינולדס המנוחה לאחרונה, לימדה אותה.

אמנות, בכל צורת או אמצעי ביטוי, היא דרך נפלאה לשחרור רגשות, לריפוי לבבות שבורים. ולא רק זה. האמנות, יתרה מכך, מכבדת אותנו כאנשים בכך שהיא מאפשרת לנו לתת את המיטב מעצמנו כדי לחלוק זאת עם אחרים.

אנו מזמינים אותך להרהר בהנחה זו.

אמנות כקתרזיס, כהבעה ויופי

נאומה של מריל סטריפ לא ביקש רק לבקר את הנשיא הנבחר מבלי להזכיר את שמו. המטרה הייתה להתעמק במשהו אחר: משבר הערכים בו חיה המדינה כיום. מדינה שבשל ממסד מסוים שוכחת היבט מאוד קונקרטי. אמנות היא לא רק בידור. אמנות היא תרבות, היא הקסם של הגיוון, של חופש ואמצעי ליצור מורשת ולמידה משותפת.

אמנות, יתרה מכך, היא טיפולית. לכולנו יש בראש יותר מסרט וספר אחד שהגיעו אלינו בזמן הנכון. במהלך הרגע אנחנו הכי צריכים את זה. עם זאת, רבים מאיתנו אינם קולטנים פסיביים בלבד של העולם האמנותי. חלקנו משתמשים בו גם כאמצעי ביטוי, כצורה של קתרזיס. ככלי מפואר לתת קול לרגשות שלנו, להרחיב את החופש שלנו, ובתמורה לגעת באחרים.

אמנות פעילה, התרגיל האמנותי המתורגל באמצעות הידיים והגוף הוא בעל סגולות מרפא. דוגמה, ממחישה ככל שהיא חביבה, ניתן לראות בסרט "איך לעשות שמיכת טלאים אירופאית" (1995). בסרט זה, חייהן של נשים שונות מסופרים לאורך הסיפור. לאחד מהם היה הרגל מאוד ספציפי. בכל פעם שהתאכזבה, נבגדה או בכל פעם שהעצב הציף את לבה, היא שברה כוס, כוס או צלחת.

מאוחר יותר, היא הרימה בזהירות כל חתיכה קטנה של קריסטל או קרמיקה שבורה והדביקה אותה לקיר. לאחר כמה שנים, היא הבינה שיצרה יצירת אמנות ראויה להערצה. על הקיר הצבעוני הזה, כאוטי ומגוונים, הוסתרו חתיכות קטנות של לבה השבור, והפכו לאמנות.

אמנות כצורה של אמפתיה

בואו נחזור במעגל לנאום של מריל סטריפ. בדבריה, היא הזכירה לנו שוב כיצד עולם האמנות והאמפתיה קשורים בצורה מופלאה. למעשה, אם יש מימד שפועם חזק בליבו של כל אדם הקשור לעולם האמנות, בין אם זה פרשנות, מוזיקה, שירה, ציור או כתיבה, זו ללא ספק אמפתיה.

"אמנות היא ביטוי של נשמה שרוצה להישמע."