חוקרים מזהים את הטכניקה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון

"שיטת התשאול הסוקרטי עוזרת למטופלים לבחון את תקפות המחשבות השליליות שלהם ולקבל פרספקטיבה רחבה ומציאותית
"שיטת התשאול הסוקרטי עוזרת למטופלים לבחון את תקפות המחשבות השליליות שלהם ולקבל פרספקטיבה רחבה ומציאותית יותר".

האם אתה יודע מהי הטכניקה הטיפולית היעילה ביותר עבור אנשים עם דיכאון? חלק מהאנשים הסובלים מדיכאון יכולים לצפות להקלה ממטפלים או מתרופות מרשם. אבל מחקר אחד מצביע על כך ששאלות עשויות להיות המפתח.

מחקר זה, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מדינת אוהיו, הוא הראשון שהראה שחולים בדיכאון חווים שיפורים משמעותיים בתסמיני דיכאון כאשר המטפלים שלהם משתמשים בטכניקה הנקראת תשאול סוקרטי. המחקר פורסם בכתב העת Behavior research and therapy.

תשאול סוקרטי וטיפול קוגניטיבי

תשאול סוקרטי היא סדרה של שאלות מונחות שבהן המטפל מבקש מהמטופל לשקול נקודות מבט חדשות על עצמו ועל מקומו בעולם.

"אנשים עם דיכאון יכולים להילכד בדרך חשיבה שלילית ", אמר ג'סטין בראון, מחבר שותף למחקר ודוקטורנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוהיו סטייט.

"שיטת התשאול הסוקרטי עוזרת למטופלים לבחון את תקפות המחשבות השליליות שלהם ולקבל פרספקטיבה רחבה ומציאותית יותר".

גישת הטיפול הקוגניטיבי לטיפול בדיכאון טוענת שאנשים סובלים מדיכאון בגלל הפרשנות שלהם לאירועים ולא בגלל האירועים עצמם. במהלך הטיפול מצופה מהמטופל להיות גמיש בייחוס משמעויות ובמציאת פירושים פונקציונליים וסתגלניים יותר לפרשנויות אלו.

לפיכך, טיפול לא רק מפחית דיכאון, אלא מגן מפני אפיזודות דיכאון עתידיות.

"מחקרים רבים אחרים התמקדו כיצד הקשר בין מטופל למטפל יכול לקדם תגובה טיפולית חיובית", אמר מחבר המחקר דניאל סטרונק, פרופסור חבר לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוהיו סטייט.

"מצאנו שתשאול סוקרטי מנבא לשיפור התסמינים שהוזכרו לעיל ומעבר לקשר הטיפולי, המשתנה שנבדק במחקרים קודמים".

מדוע תשאול סוקרטי יעיל

החוקרים ממשיכים במחקר שלהם עם מטופלים חדשים בטיפול בדיכאון קליני
החוקרים ממשיכים במחקר שלהם עם מטופלים חדשים בטיפול בדיכאון קליני.

במחקר, 55 מטופלים השתתפו בקורס של 16 שבועות של טיפול קוגניטיבי בדיכאון באוניברסיטת אוהיו סטייט. המטופלים מילאו שאלון בתחילת כל פגישה. מטרת הסקר הייתה למדוד תסמיני דיכאון.

החוקרים ניתחו הקלטות וידאו של שלושת הפגישות הראשונות של כל אחד מהמטופלים והעריכו את התדירות שבה השתמש המטפל בטכניקות תשאול סוקרטיות.

החוקרים גילו שהמפגשים שבהם השתמשו מטפלים בתשאול סוקרטי יותר הניבו שיפור גדול יותר בתסמיני דיכאון אצל מטופלים.

"מטופלים לומדים את התהליך הזה של שאילת שאלות וספקנים לגבי המחשבות השליליות שלהם ", אמר בראון. "כשהם עושים זאת, הם נוטים לראות ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון שלהם."

לדוגמה, מטופל יכול לומר למטפל שלו שהם כישלון מוחלט ושלא כדאי לחיות את החיים כי נישואיהם הסתיימו בגירושים. מטפל יכול לבצע סדרה של שאלות סוקרטיות כדי לערער על אמונותיו לגבי המצב.

לדוגמה, החוקרים מציעים את השאלות הבאות:

  • האם אתה חושב שכל מי שחווה גירושין הוא כישלון?
  • אתה יכול לחשוב על מישהו שעבורו זה לא נכון?
  • איך נראה לך שגירושים מתורגמים לכישלון כאדם?
  • אילו ראיות יש לכך שהצלחת בהיבט כלשהו של מערכת היחסים שלך שיכול למנוע את הגדרתה כ"כישלון מוחלט?"

"המטרה היא לעזור למטופלים ללמוד כיצד להשתמש באותו סוג של שאלות על עצמם", אמר סטרונק.

"אנו מאמינים שאחת הסיבות לכך שלטיפול קוגניטיבי השפעות חיוביות מתמשכות היא שהמטופלים לומדים לאתגר את המחשבות השליליות שלהם ולהמשיך גם לאחר סיום הטיפול."

סטרונק אמר גם שהמטופלים "לומדים שייתכן שחסר להם מידע המנוגד למחשבות השליליות שלהם".

החוקרים ממשיכים במחקר שלהם עם מטופלים חדשים בטיפול בדיכאון קליני. אחת המטרות של המחקרים החדשים היא לאפיין מטופלים כך שהשימוש בתשאול סוקרטי עשוי להיות יעיל יותר.