הקפיצה בין להיות צודק או להיות מאושר

"שני חברים קרובים התחילו בטיול. כשהלילה ירד הם הלכו לישון מתחת לעץ אחד ליד השני. אחד מהם חלם שהם לקחו סירה ונטרפו ספינה על אי. עם ההתעוררות הוא התחיל לשאול את חברו אם הוא זכר את המסע, את הספינה ואת האי. הוא לא האמין כשחברו אמר לו שלא חלם את החלום הזה. בלתי אפשרי, הוא לא האמין! הוא כעס על חברו וסירב לקבל את זה הוא לא חלם אותו חלום כמוהו..."

חוסר סובלנות, אגו, גאווה, אי הבנה וחוסר אמפתיה הם מחסומים טבעיים שמונעים מאיתנו מרגעי אושר או מצבים של שלווה ושלווה פנימית.

עד כמה אנחנו מוכנים לסבול מצב לא נוח שאנו חווים? האם אנחנו יודעים להתקיים במקביל מול אחרים, ובעיקר מול עצמנו? האם אנחנו באמת שולטים איך אנחנו רוצים לאזן בין היתרונות והחסרונות?

הניהול הלא נכון של המצבים המתוחים בהם אנו מעורבים מונע מאיתנו וגוזל מאיתנו שעות, שבועות ואפילו שנים של הנאה מחברים, בני משפחה או בן/בת הזוג למען "הצדק".

האם להיות צודק כל כך חזק?

תחושת הניצחון היא סם רב עוצמה שיכול לתפוס אותנו כאשר ניזון מהגאווה והאגו שלנו. אבל מה המחיר של השארת עצמנו בעמדה שלנו?

האם הערך של מה שאנו מרוויחים מכך שאנו צודקים גדול יותר ממה שאנו מפסידים? הסיפוק שאנו מקבלים מהתעקשות תמיד להיות "צודקים" מונע מאיתנו שלווה וגוזל מאיתנו חברות, חיבור, חיבה, חברות ותמיכה.

סרטים וספרות מלאים בסיפורים שבהם עמידה איתנה ועקשנות מובילה לחוסר מזל או אומללות. עם זאת, מעט מאוד מאיתנו לומדים מזה.

מעבר למניעים

ישנן שלוש סיבות עיקריות לכך שמישהו מתחבר להיות צודק:

• הצורך לחזק את האגו שלהם
• הצורך לאשר מחדש את ההערכה העצמית שלהם
• פחד מתפקידים אחרים או "איבוד" כוח ושליטה

אף אחד אינו אדון האמת המוחלטת. נראה שהרעיון הזה מבשיל בתוכנו ונוכח ברגעים של מתינות, אבל לפעמים מקרטע כשאנחנו מתמודדים עם אחרים...

מה מניע את העקשנות?

זעם, פחד, תסכול וכעס. כאשר אנו רואים שמשהו אינו נפתר או מסופק על פי הסטנדרטים שלנו, מופעלים מספר מנגנונים המשחררים רגשות שליליים אשר מעכבים את ההיגיון שלנו וצורכים את האנרגיה שבתוכנו.

כשאנחנו נתקעים בעמדה אחת, אנחנו מאבדים אנרגיה ומעל הכל, זמן.

קטטות, ניסיונות מניפולטיביים, דרישות, הקנטות, תלות רגשית וכו', כולם התנהגויות של אדם שתקוע בעקשנות. ואנחנו בדרך כלל לא גאים בהתנהגויות האלה והיינו מעדיפים שלווה וגמישות.

איך לצאת מהמצוקה?

אנחנו יכולים לשאול כמה שאלות שיעזרו לנו למצוא דרך גמישה לעשות זאת:

• איך אני מרגיש לגבי המצב? מציאת המילים הנכונות לתאר כיצד אנו מרגישים מקדמת חשיבה מרחבית ועוזרת לבטל "רעש" שעלול להפריע להיבטים הסבירים ביותר של המצב.
• האם האדם השני יודע איך אני מרגיש? זה מעבר לדיונים שמובילים על ידי רגשות ומעבר ל"כי אתה..." ו"אני..."
• האם אני יודע איך האדם השני מרגיש? לפעמים אנחנו פונים לפרשנות המחשבה. זה לא יותר מאשר אמירות כמו: "הוא בהחלט חושב ש..."
• איך התחיל הסכסוך? מה רציתי להשיג ומה האדם השני רצה להשיג?

השלב הבא יהיה לשקול חלופות בתוך הסכסוך ולקבוע באיזו מידה אתה מוכן להתגמש ולהיכנע.

כמובן שחשוב להתייחס לכל זה בכנות מירבית. אין טעם לזייף גמישות. במוקדם או במאוחר יתפוצצו התפרים, ונתחיל קונפליקט נוסף שמתודלק מהקודם. תהיה לו צורה אחרת ושפה שונה, אבל עדיין ישמור על אותו עור.

בואו נחשוב על הזמן שאנחנו יכולים לבלות עם אחרים ולתת לו את הערך הראוי לו.

13 רעיונות להמציא את עצמך מחדש ולכבוש את האושר

אושר הוא גישה וככזו, מגיע מבפנים. אנחנו יכולים להיות מאושרים אם נחליט להיות, אנחנו רק צריכים להמציא את עצמנו מחדש... עוד »