ריצה: צורה מצוינת של מדיטציה
עם אורח החיים של היום, אנחנו בהחלט חייבים לדאוג לגוף ולנפש שלנו. מבין כל צורות האימון הגופני, הריצה היא אחת הפופולריות וגם אחת הבריאות.
זאת, כמובן, אם המצב הגופני שלך מאפשר זאת ואתה עושה זאת בצורה מושכלת.
ואז יש מדיטציה: מדיטציה הפכה לדרך מקובלת ואהובה לטפל בעצמנו הנפשי והרגשי.
ריצה כל כך טובה בשבילך. ריצה עושה טוב ללב - וגם לנפש. זה לא נדיר שהמוח שלנו נודד כשאנחנו רצים, בין אם אנחנו חושבים על הריצה עצמה או משהו אחר לגמרי.
אפשר לומר שאימון טוב הוא כאשר הגוף והנפש מסונכרנים למרות שהם עושים דברים שונים. מצב זה הוא המקום שבו המדיטציה מוצאת בית, משמעות.
"אם תאמן את המוח שלך לריצה, כל השאר יהיה קל."
-אמבי בורפוט-
הקסם של מדיטציה
תרגול המדיטציה מורכב ממיקוד תשומת הלב שלך במטרה לנקות את דעתך ולהפחית את החרדה. זה מלמד אותך להתנתק מהדאגות שמתגנבות בצורה ערמומית לזרימת המחשבות שלך.
לכן ריצה יכולה להיות דרך מצוינת לשחרר את הנפש ולשחרר מתחים מהגוף. למעשה, זה הופך את המתח לתנועה.
מדיטציה לא רק מספקת שלווה, יש לה גם יתרונות נוספים למי שמתרגלים אותה. הוכח שזה עוזר להפחית מתח ולעורר את ההורמונים שמגנים עלינו מפני דיכאון.
מדיטציה קשורה גם לתשומת לב ויכולה לעזור לנו להתמודד עם כאב. זה יכול אפילו להשפיע לטובה על הארכיטקטורה של המוח שלנו, ולחזק קשרים סינפטיים חשובים.
ישנן דרכים רבות לפתח תרגול מדיטציה ומיינדפולנס. בשביל זה אנחנו לא צריכים להדליק נרות, להבעיר קטורת או לשבת על כרית מיוחדת בתנוחה ספציפית.
למעשה, כאשר אתה שקוע עמוק בכל פעילות, אתה יכול לאמץ גישה מדיטטיבית. ריצה היא אחת מהפעילויות הללו, כי כשהיא נעשית כמו שצריך היא מאפשרת זרימה.
ריצה היא תרופה לנפש
רצים מרבים לדבר על ריצה כתרופה, דרך לנווט בין בעיות החיים. זו דרך לברוח משליליות ולנצח את השדים האישיים שלך.
זה חורג מהצורך בפעילות גופנית. יש צורך גם ב"כושר" רגשית. " אם אצליח לעבור את הריצה הזו, אני יכול לעשות הכל."
ריצה היא תנועה קצבית וטבעית המאפשרת לאנרגיה לזרום בגוף ולהפוך לתנועה. במקום להשתמש באנרגיה למחשבות ורגשות שליליים, היא הופכת לדלק לפעילות המגרה את מערכות העצבים והאנדוקריניות שלנו.
כך, ברגע שנשתחרר מרגשות שליליים, יהיה הרבה יותר קל לעבוד איתם. אנחנו יכולים ללמוד מהם ולהמשיך הלאה.
מסתבר שכאשר ריצה מעוררת מדיטציה, גם הנפש וגם הגוף מתחזקים.
יתר על כן, מחקר משנת 2016 שפורסם ב- Translational psychiatry מצא שמדיטציה מכוונת בשילוב עם פעילות כמו הליכה או ריצה הפחיתה את תסמיני הדיכאון ב-40% עבור משתתפים שאובחנו עם דיכאון לפני המחקר.
המפתח לכל זה הוא שהריצה עוזרת לנו להתמקד, במיוחד כאשר אנו רצים זמן מה והתנועות שלנו הופכות לאוטומטיות יותר. זה גם עוזר כשאנחנו לא צריכים לעבוד כל כך קשה יותר כדי לרוץ.
אנו עוברים מ"משיכת" הגוף שלנו ל"ליווי" הגוף שלנו. זה מוביל לסוג של מדיטציה פעילה שיכולה להיות מאוד מנחמת.
ריצה גורמת למוח שלך להאט
הריצה מאטה את קו המחשבה שלנו. זה נותן לנו פרספקטיבה חדשה, מצב רוח חדש.
אם מעולם לא רצתם או עשיתם את זה רק מעט, הנה משהו שבהחלט חוויתם: כמה פעמים הייתה לכם בעיה בלילה אחד שהייתה ענקית, ואיכשהו היא מרגישה קטנה יותר בבוקר?
למה זה קרה? כי דרך החשיבה שלנו שונה מאוד בזמנים שונים ביום.
ובכן, ריצה מייצרת את אותו אפקט. זה מייצר דרך חשיבה אחרת. תנועת הריצה מאפשרת לנו להסתכל על בעיה מבלי להרגיש את החרדה שאנו עושים בלילה.
מצד שני, אם המוח שלנו לא רוצה לעבוד על הבעיה, נוכל לשחרר אותה ולשחרר את המוח שלנו להתמקד בגירויים שסביבנו. זה מאפשר למוח שלנו לעבוד בשקט.
גם כשאנחנו לא רוצים, הריצה מאלצת את המוח שלנו להאט. אותה סערה עזה של מחשבות ודאגות שוככת בהדרגה.
הריצה מכניסה אותנו להווה
רוב הזמן אנחנו לגמרי לא מודעים להווה. המוח שלנו עובר מהעבר לעתיד מבלי לעצור בהווה, ולכן איננו מעבדים חלק גדול מהמידע שהחושים שלנו קולטים.
כשאנחנו חושבים, יש לנו משאבים מוגבלים, אז אם נחליט שהעבר והעתיד חשובים יותר לחשוב עליהם, לא נקדיש להווה הרבה תשומת לב.
המטרה העיקרית של כל תרגול מדיטטיבי היא לעזור לנו לשים לב להווה. כדי לעזור לנו להבין שעלינו לעצור בהווה כדי שלעבר ועתיד תהיה המשכיות.
ריכוז מנטלי הוא חלק בסיסי בכל תרגול המדיטטיבי, במטרה להביא אותנו למצב תודעה מבלי לאבד את הפרספקטיבה. כך, בעזרת מדיטציה אנו מסוגלים לראות את העץ מבלי לאבד את מקומנו ביער.
ריצה עוזרת לנו לעשות בדיוק את זה: להיות מודעים יותר לרגע הנוכחי ולטפל בבעיות שצצות.
היא גם מחברת אותנו להווה כי היא עוזרת לנו לתקשר עם הגוף שלנו, "מכונה" כמעט מושלמת שהגענו להתעלם ממנה אלא אם היא צועקת בקול רם מכאב.
