דיסוציאציה: תופעה מרתקת של הנפש
דיסוציאציה היא תופעה המתייחסת לניתוק שיש לאנשים מסוימים בין מחשבותיהם, רגשותיהם, זיכרונותיהם ואפילו זהותם שלהם.
לדוגמה, אתה תחווה מידה קטנה של דיסוציאציה אם אתה כל כך שקוע בסרט או בשיחה שאתה לא שם לב לרוב מה שקורה סביבך.
יש אנשים שחווים מידה חמורה יותר של דיסוציאציה. האנשים האלה לא יודעים אם מה שהם חיים הוא אמיתי או לא. דוגמאות אחרות למקרים חמורים יהיו אנשים עם הפרעת אישיות מרובה או הפרעת זהות דיסוציאטיבית.
סוג זה של תופעות נפוץ אצל אנשים שסבלו מסוגים שונים של טראומות פסיכולוגיות. זה נע בין התעללות מינית לאלימות פסיכולוגית או פיזית.
כולנו עשויים להתנסות בסימפטומים של ניכור וניתוק מהמציאות בשלב מסוים. הנקודה כאן היא האם התסמינים הללו מפריעים לחיי היומיום שלנו. וגם, עד כמה התסמינים האלה כן מפריעים.
הבנת הרמות השונות של דיסוציאציה תהיה המפתח. זה יהיה חשוב במיוחד לדעת אם אתה צריך לקבל עזרה מקצועית. בכל מקרה, אם יש לך חשדות או שאלות, קבל עזרה.
דיסוציאציה היא חוסר חיבור רגשי
חלק מהפסיכולוגים מגדירים דיסוציאציה כמנגנון הגנה של התת מודע. הפעלנו את המנגנון על מנת להימנע מלחוות כאב רגשי. זה נכון במיוחד כאשר אנו נמצאים בקונפליקט או במצב מלחיץ.
הבעיה היא כאשר הדיסוציאציה הזו נמשכת לאורך זמן למרות שהאירוע הטראומטי כבר הסתיים.
נניח שנער היה מעורב בתאונת דרכים קשה מאוד. כדרך להגן על עצמו, הזיכרון שלו הקפיא את הזיכרון הזה. כשהוא נזכר בתאונה הוא לא חווה שום סוג של רגש.
זהו מצב של הפרעה פסיכולוגית המצוי בהפרעות פסיכולוגיות רבות. אלה כוללים הפרעת דחק פוסט טראומטית, חרדה, דיכאון, הפרעת אישיות גבולית והפרעות דיסוציאטיביות, בין היתר.
אחד המאפיינים העיקריים של דיסוציאציה הוא שהיא יכולה לשנות את מצב התודעה, הזיכרון ואת האופן שבו האדם תופס את סביבתו. במקרים חמורים יותר, אפילו זהותך עלולה להיפגע.
תסמינים נפוצים של תופעת הדיסוציאציה
בהפרעות דיסוציאטיביות, ישנם כמה תסמינים נפוצים, אם כי לא חייבים להיות כולם בו זמנית. בדרך כלל רמות הקשב של האדם משתנות. תיתכן חוסר התמצאות בזמן ובמרחב וההתנהגות של הפרט היא בדרך כלל אוטומטית. למשל, נהיגה, קריאה או דברים אחרים שאנחנו יודעים לעשות בלי לחשוב.
בנוסף לכך, ייתכן שהאדם לא זוכר מה קרה רק לפני כמה דקות. זה מרמז על בעיות ביצירת זיכרונות חדשים.
דה-פרסונליזציה
דה-פרסונליזציה היא תופעה המתרחשת כאשר האדם אינו מזהה את עצמו בגופו או בנפשו. יש תחושת ניתוק והאדם חי כאילו הוא צופה חיצוני בעצמו.
למשל, הם עשויים להסתכל במראה ולא לזהות את עצמם. למעשה, ייתכן שהם אפילו לא מרגישים קשר עם הגוף שלהם.
דה-ריאליזציה
הפרט חווה את העולם כאילו הוא לא אמיתי או כאילו הוא חלום. אדם זה מרגיש מבולבל כי הוא מתקשה להבחין אם דברים מתרחשים באמת. הוא תופס את העולם בצורה מעוותת ומרוחקת מבלי שהוא מסוגל לעצור אותו. לדוגמה, הוא עשוי לשמוע את קולם של אחרים כמרוחקים או רחוקים.
אמנזיה דיסוציאטיבית
אמנזיה היא חוסר היכולת לזכור מידע אוטוביוגרפי רלוונטי. יכול להיות שהאדם שוכח את יום ההולדת שלו, את תאריך חתונתו, או אפילו חלקים שלמים מחייו.
אמנזיה דיסאסוציאטיבית שונה משכחה רגילה מכיוון שהיא משפיעה על חיי האדם. אדם עם סוג מסוים של אמנזיה מרגיש אי נוחות עם זה.
בלבול והפרעה בזהות של האדם
בלבול זהות מתרחש כאשר לאדם יש ספקות לגבי מי הוא באמת. האדם עלול לחוות עיוות הכרוך בזמן, מרחב, והמצב.
לדוגמה, האדם עשוי לחשוב שהוא צעיר בעשר שנים ממה שהוא בפועל. כאשר אדם חווה שינוי זהות, הוא עשוי לשנות את טון הדיבור שלו או להשתמש בהבעות פנים שונות. התנהגויות אלו עשויות להיות קשורות למצבים בעבר.
מדוע מתרחשת דיסוציאציה?
מידה קלה של ניתוק, כמו להיות שקוע כל כך במחשבות שלך עד שאתה מגיע ליעד שלך מבלי לזכור באמת שנהגת שם, היא נורמלית לפעמים. הדיסוציאציה הזו, למשל, לא חייבת להיות פתולוגית. זה הופך לפתולוגי כאשר זה גורם לאי נוחות רצינית.
כאשר אנו מדברים על רמות חמורות יותר של דיסוציאציה, ישנן מספר סיבות אפשריות. חוקרים מסבירים תופעה זו כשילוב של גורמים סביבתיים וביולוגיים כאחד.
דיסוציאציה היא מנגנון הסתגלותי על מנת להתנתק מהכאב הרגשי הנגרם כתוצאה מטראומה.
אירועים טראומטיים כגון התעללות בילדים, אונס וענישה פיזית חוזרת במהלך הילדות, בין היתר, הם בדרך כלל המקור. ילדים במצבים אלו משתמשים בדיסוציאציה כמנגנון הסתגלותי להפחתת הכאב הרגשי שהם חווים.
עם זאת, כאשר הדיסוציאציה נמשכת בבגרות והסכנה הראשונית אינה קיימת עוד, היא עלולה להיות פתולוגית. המבוגר עלול להתנתק מכל מצב שהוא תופס כאיום פוטנציאלי. זה יגרום לו לחוות חיים מרוחקים מהמציאות.
מה עליך לעשות אם אתה רואה את עצמך באחד מהתסמינים הללו?
קודם כל, אל תדאג. זה שאתה מבין שאתה לא מקשיב למה שהשותף המשמעותי שלך אומר לך או שאתה לא זוכר את הנסיעה שלך ברכבת התחתית לא אומר בהכרח שאתה צריך טיפול פסיכולוגי.
מצד שני, ייתכן שתצטרך לפנות לעזרה פסיכולוגית אם התסמינים שכיחים יותר או מפריעים לחיי היומיום שלך.
כאשר ישנם סימפטומים של דה-פרסונליזציה, דה-ריאליזציה, אמנזיה דיסוציאטיבית, או בלבול והפרעה בזהות, יהיה צורך בטיפול פסיכולוגי שיעזור לכם להחזיר את החלקים המנותקים זה לזה.
לשם כך, הטיפול ילמד אותך כיצד לווסת את הרגשות שלך טוב יותר. כדאי לשלב מנגנוני הרפיה כאשר הרגשות הללו מאיימים לעלות על גדותיו.
בדרך כלל, מומחים נותנים טיפול מותאם אישית. בטיפול זה מתמודדים עם הטראומה הראשונית ועובדים על החלקים המנותקים. אסטרטגיות טיפול עצמי ומשאבים חדשים נלמדים כדי שתוכלו להתחיל לנהל חיים יציבים ובריאים יותר.
זה הכל על החזרת הביטחון שלך ביכולות שלך כצורה בריאה של הגנה וטיפול עצמי.
