ילדים מוגנים על ידי אמהות על
אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק עוד מאמר שמפרט את כל הדברים שאתה עושה לא נכון. במקום זאת אנחנו הולכים לדבר על הפעולות והעמדות כדי לאזן את תפקידך כאם. אבל אתה צריך לעשות את זה בלי לנסות להרוס או לשלוט בכל דבר. זה ישאיר מרחב לילדים שלכם להשתמש ביכולות שלהם כדי להתמודד עם אתגרים שיעזרו להם לצמוח. לטובתם ולטובתכם.
אני רק רוצה את הטוב ביותר עבור הילדים שלי
הצהרה זו היא אחד העקרונות העיקריים שהרבה אמהות עולות לפיהם. אבל זה מעורפל כי זה נובע מהרצונות של ההורים. זה לא נותן מקום לילדים כאנשים עם רצונות וצרכים משלהם. במובן הזה, זה יותר כמו האמירה: "אני רק רוצה שלילדים שלי יהיה מה שלא גדלתי (יהיה להם הכל)"
כל ילד הוא ייחודי ויש לו צרכים, אהבות ואישיות משלו. אבל כאשר להורים, ובעיקר לאמהות, יש פנטזיות ורצונות לילדיהם, קשה לתת להם לדבר ולהקשיב למה שיש להם לומר. איזה ספורט או פעילות מחוץ ללימודים הם רוצים לעשות, מה הם רוצים לאכול, איך הם רוצים להתלבש. או מה הם רוצים ללמוד או לעשות בחייהם.
המשימה של האם היא להיות עוזרת ולהיות לצד ילדיה בזמן שהם גדלים. לא ליצור עבורם את הרצונות שלהם. הדבר הטוב ביותר עבור אמא אולי לא יהיה הטוב ביותר עבור הילד שלה. זה אותו דבר כשהם צעירים. מכיוון שילדים תלויים בהוריהם הן מבחינה כלכלית והן מבחינת אהבה וחיבה, הם עלולים לשים את רצונות הוריהם לפני רצונותיהם.
תקשיב לפני שאתה מכוון
לילדים, קטנים וחסרי הגנה ככל שהם נראים, יש אהבות ורצונות מגיל צעיר מאוד. מתן אפשרויות ויכולת בחירה יעודד זאת. זה גם יגרום להם להרגיש מיוחדים וסומכים עליהם כשזה מגיע להיות יותר ויותר עצמאיים. כהורים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה הכי טוב עבור הילדים שלנו, אבל אתם פשוט תגרמו להם להיות חסרי ביטחון אם תבחרו דברים עבורם.
מרגע שהם קטנים כדאי לתת לילדים שלך לקחת חלק בהחלטות, כמו לתת להם אפשרויות לארוחת צהריים או ערב. לדוגמה, הם יכולים לבחור איזה סוג של דג הם רוצים או שתוכל להתייעץ איתם לגבי שינויים שאתה מבצע, כמו עיצוב מחדש של החדר שלהם. אם הם לא מסוגלים להחליט, עדכנו אותם והפכו אותם לחלק מהחלטות משפחתיות כמו מעבר או החלפת בית ספר.
עצמאות = ביטחון עצמי
כאמהות אנו רואות את ילדינו כקטנים וחסרי הגנה. קשה לנו לעודד את עצמאותם. אבל אי עשייה זו יכולה להוביל לילדים תלותיים שלא יודעים לעשות דברים בעצמם. או לילדים שיודעים איך לעשות אבל עושים הכל בחוסר ביטחון.
אתה יכול לעודד את העצמאות שלהם מהזמן שהם באמת קטנים. הפעלת כל זה מתחילה בכך שלא עושים עבורם שום דבר שהם יכולים לעשות בעצמם. אתה יכול להתחיל כבר בגיל 8 או 9 חודשים, למשל, להתחיל בשיטת הגמילה בייבי, כלומר לתת לילדים שלך להאכיל את עצמם.
דרך נוספת לעודד את עצמאות ילדיכם היא לכלול אותם בעבודות הבית. הם צריכים לעזור לך להוציא את האשפה, לסדר את המיטות שלהם או לכבס. הם יכולים לעזור לטפל בחיות מחמד וצמחים, או אפילו לעזור בהכנת אוכל או לנקות דברים כמיטב יכולתם. ובדרך כלל היכולות שלהם מפותחות יותר ממה שאתה חושב.
ילדים אוהבים כל חלק בזה וזה גורם להם להרגיש מועילים. אתה יכול לעודד את העצמאות שלהם החל מהרגע שהם קטנים. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל. לא תפסיקו להיות ה"מנהלים" שלהם בכך, תגדלו ילדים שיכולים לפתור את הבעיות שלהם בעצמם עם תחושת הערכה עצמית וביטחון עצמי.
להיות מישהו
כיום כולנו סובלים מ"דלקת הישגים". כהורים אנו נותנים לעצמנו להיתפס לזה ולתעדף את הציונים של ילדינו על פני חוויות אחרות מעשירות לא פחות. חינוך ולימוד הופכים להיות המטרה העיקרית, והדבר היחיד שחשוב בילדים שלנו.
אנחנו ממקדים הכל סביב תפיסת החינוך הזו (שהיא מוגבלת מאוד), ובסופו של דבר מענישים אותם ומגדירים אותם כשהם לא מקבלים ציונים טובים. אנחנו מאלצים אותם לבלות את אחר הצהריים, סופי שבוע וחופשות בלימודים. וכשהם נכשלים אנחנו מחפשים איזושהי הפרעה או בעיה קוגניטיבית מאחורי ציוני הכישלון שלהם.
הדריכו את ילדכם
כדי להימנע מכך, אמהות לא מהססות להקריב את הזמן הפנוי שלהן כדי ללמוד או להכין שיעורי בית עם ילדיהן. הם מנסים לשלוט בכל ולפעמים אפילו עושים את שיעורי הבית לילדים שלהם כדי שיקבלו ציון טוב. אבל התפקיד שלך הוא למצוא את הזמנים והמרחב הנכונים ולעזור להם להתארגן כראוי. אתה צריך לגרום להם ללכת אבל לא לעשות שום דבר עבורם. ככל שהם מתבגרים, הילדים שלכם צריכים להבין ששיעורי הבית הם באחריותם, ויש להם שלוש מטרות שהגיוניות רק אם הם עובדים לקראתם:
- קבע מחדש את מה שהם למדו בכיתה
- היכנסו לעומק מה שהם למדו
- ליצור שגרת עבודה משלהם
קשה לגדול עם הילדים שלך ולתת להם יותר ויותר מקום. אבל המרחב הזה יעזור להם לצמוח ויש לו מטרות מעוררות עבורם להשיג, וזה חובה. זה חובה בדיוק כמו לתת להם בית, אוכל ובגדים. במובן הזה, אמא מגוננת ומכוונת צריכה להשתנות לאט לאט לאמא שהולכת לצד ומעודדת, שנותנת את דעתה אבל לא מחליטה.
זה אומר שתצטרך לעזור להם גם עם חלומות ומטרות שאתה לא אוהב. אולי הם לא אלה שהיית בוחר עבורם, אבל אל תשכח שזה החיים שלהם, לא שלך. כמבוגרים יש לנו הרבה כוח להפוך את החיים האלה לנפלאים, אבל גם לעכב את החלומות שלהם. זו ההקרבה האמיתית, לא שום דבר אחר, שמגיעה עם גידול ילדים.
