כשיש לך ילדות אבודה בגלל הורים לא בשלים רגשית?

אם יש לך ילדות אבודה מהתבגרות כילד להורים לא בוגרים מבחינה רגשית
אם יש לך ילדות אבודה מהתבגרות כילד להורים לא בוגרים מבחינה רגשית, כנראה שיש לך כמה צלקות גדולות על הלב.

אם יש לך ילדות אבודה מהתבגרות כילד להורים לא בוגרים מבחינה רגשית, כנראה שיש לך כמה צלקות גדולות על הלב. כי במשפחה דינמית מהסוג הזה ילדים לוקחים על עצמם בסופו של דבר את מה שהם באמת אחריות של מבוגרים. הם גדלים מוקדם מדי בגלל חוסר יכולת והזנחה של ההורים; הילדות שלהם נמחקת וההערכה העצמית שלהם נהרסת.

נכון, אף אחד לא יכול לבחור את הוריו. למרות שתמיד מגיע הזמן שבו אנו, כמבוגרים, מסוגלים לבחור את סוג הקשר שאנו רוצים איתם, ילד לא יכול לעשות זאת. להיוולד זה כמו להפיל מהשמיים. במילים אחרות, לחלק מהתינוקות יש מזל מספיק כדי "להיתפס" על ידי הורים נפלאים ומוכשרים והזדמנות לגדול בצורה בטוחה, בוגרת ובריאה.

"אין צורך גדול יותר בילדות מאשר להרגיש את ההגנה של ההורים"

-זיגמונד פרויד-

מצד שני, לחלקם יש את המזל לנחות בזרועותיהם של הורים לא בוגרים מבחינה רגשית, ולכך יהיו השלכות עצומות על אישיותם. עם זאת, מומחים בפסיכולוגיה של ילדים ובדינמיקה משפחתית יודעים שבמקרים אלו יכולים לקרות שני דברים מאוד מכריעים ובולטים.

ראשית, הורים בעלי אישיות לא בוגרת וחסרת יכולת מגדלים לפעמים את ילדיהם כך שיתבררו רודניים ובוגרות באותה מידה. שנית, הורים לא בשלים רגשית עלולים לעודד את ילדיהם באופן לא מודע לקחת על עצמם את התפקיד שהם כהורים ויתרו עליו. מכאן שחלק מהילדים בסופו של דבר אחראים לאחיהם הצעירים, דואגים לדברים בבית ומקבלים החלטות גדולות מדי לגילם.

בניגוד למה שאתם אולי חושבים, המצב השני הזה לא באמת יהפוך את הילד ליותר אמיץ, בוגר או אחראי – לפחות לא באופן בריא לילד. במקום זאת, כל מה שהתוצאה היא ילדות אבודה.

הורים לא בשלים רגשית, ילדות אבודה

משהו שכולנו יכולים להסכים עליו הוא שלהולדת ילדים לא הופך אותנו אוטומטית להורים טובים. אמהות, כמו גם אבהות בריאה ומשמעותית, היא פשוט להיות שם ולהעניק חיבה אמיתית ומזינה. כך הילד לא יסתיים עם לב שבור, דימוי עצמי נמוך וכל כך הרבה פחד.

הורים לא בשלים רגשית, ילדות אבודה
הורים לא בשלים רגשית, ילדות אבודה.

דבר אחד שכל ילד צריך, מלבד מזון וביגוד, הוא סביבה רגשית בוגרת ובטוחה שבה הם מרגישים מחוברים לאנשים ומבינים את העולם וגם את עצמם. אם זה לא יקרה, הכל מתפרק. למעשה, רגשותיו של הילד מוזנחים על ידי הורים לא בוגרים רגשית המודאגים רק מעצמם.

עם זאת, סוגים אלה של דינמיקה מורכבים יותר ממה שהם עשויים להיראות במבט ראשון. אז בואו נבדיל בין 4 סוגי הורים לא בשלים רגשית.

הורים חוסר בגרות רגשית: 4 סוגים

  • ראשית, יש לנו אבות ואמהות עם התנהגות לא יציבה ולא עקבית. הם לא יציבים רגשית, מבטיחים הבטחות היום ומפרים אותן מחר. הם הורים שיום אחד מאוד קשובים אבל למחרת גורמים לילדים שלהם להרגיש מטרד.
  • שנית, יש לנו הורים אימפולסיביים. הם פועלים בלי לחשוב, עושים דברים בלי לשקול את ההשלכות, עושים טעות אחר טעות רשלנית, לא נותנים מחשבה כיצד זה ישפיע על ילדיהם.
  • שלישית, יש לנו הורים פסיביים, אחת הדוגמאות המובהקות לחוסר בגרות. הם לא מתערבים. הם נוכחים אך נעדרים בו זמנית, ומגדלים את ילדיהם בסגנון "לאיסה פייר".
  • לבסוף, יש לנו דוגמה עצובה של הורים משפילים, שגורמים לילדים שלהם להרגיש שהם מעצבנים או, אפילו גרוע מכך, לא רצויים. ההורים האלה מרגישים שהורות היא מעבר להם.

ילדים שגדלים בבית עם הורים לא בשלים רגשית יצטרכו להתמודד עם תחושות של נטישה, בדידות, תסכול וכעס.

אחרי הילדות האבודה: ריפוי הפצעים

ציינו קודם לכן שילדים שגדלו לשחק את תפקיד המבוגר במשפחה לא תמיד רואים את עצמם כחזקים יותר, בוגרים יותר או מאושרים יותר. לתת לילד בן 15, 10 או אפילו 8 להיות אחראי לחלוטין לדאוג לעצמו או לאח קטן יותר, או צורך לקבל החלטות שהוריו צריכים לקבל... כל זה משאיר באמת חותם. זה ישפיע בהכרח על עתידו.

"ורד מקבל את ניחוחו משורשיו, וחיי מבוגר מקבלים את כוחם מילדותו"

-אוסטין אומאלי-

כעת, ההשלכות הפסיכולוגיות של לגדול עם הורים לא בוגרים מבחינה רגשית כוללות:

  • בדידות
  • להיות מאוד קשה עם עצמך
  • חוסר יכולת לבנות מערכות יחסים מוצקות
  • רגשות אשמה
  • איפוק רגשי
  • הדחקה של כעס
  • חרדה
  • מחשבות לא רציונליות

לא קל לרפא את הפצעים הנובעים מילדות אבודה והורים לא בשלים רגשית. אבל זה לא בלתי אפשרי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מועיל כאן, כמו גם קבלת הפצע פשוט. ואז מגיע הזמן לאפשר לעצמנו להרגיש כעס ותסכול על הילדות האבודה שלנו. זה בסדר לכעוס שנאלצתם להתבגר מהר מדי.

אולי איבדת את ילדותך, אבל יש לך חיים נפלאים וחופשיים לפניך להיות מה שתמיד רצית להיות - מה שמגיע לך. מי יתן וחוסר הבגרות הרגשית של הורינו לא תמנע מאיתנו לקבל את האושר שלא היה לנו כילדים.