אמון הוא לא צורך לדעת הכל
לסמוך על מישהו זה כמו לתת את המתנה העדינה ביותר שאתה יכול לתת: הלב שלך. אמון הוא טוב יקר ערך, אוצר להציע בזהירות, כי זה ההיבט היפה ביותר של חברות והקשר החזק ביותר בזוגיות. אתה לא חייב לדעת הכל על האדם, כי הקשר שלך איתו הוא יוצא דופן. אמון הכרחי כדי שהאינטימיות תתפתח.
נושא זה חורג בהרבה מתחום הפסיכולוגיה. זהו כוח רגשי שמעצב את ההתנהגות החברתית שלנו - עד כדי כך שלפי הפילוסופיה והסוציולוגיה, האמון הנראה בבני אדם הוא הרבה יותר אותנטי וחושפני מזה של בעלי חיים אחרים. בעלי חיים אחרים בוטחים בבני מינם אחרים באמצעות התנהגות אינסטינקטיבית פשוטה. בני אדם לפעמים עושים זאת במודע, לעתים קרובות באמצעות מסנן סלקטיבי המבוסס על ניסיון.
"לסמוך על כולם זה חסר טעם, אבל לא לסמוך על אף אחד זה סרבול נוירוטי."
-Juvenal-
אמון הוא רגש חיובי המבטיח את חוזק הקשר. מעט דברים מגדירים טיפוסי אישיות ספציפיים טוב יותר מהאופן שבו הם סומכים על אנשים אחרים. דימוי עצמי נמוך, ילדות טראומטית או חוויה של בגידה עלולים לגרום לך להסס הרבה יותר לתת את המתנה הזו.
בעיות אמון מתישות רגשית
אחד היתרונות הפסיכולוגיים והאבולוציוניים של אמון הוא שהוא מאפשר לנו להשעות זמנית את האינסטינקט שלנו להגנה עצמית, חוסר ודאות ופחד. מעטים הדברים שגורמים ליותר מצוקה רגשית מאשר להיות תמיד במגננה, מפחד להיפגע או להיבגד בכל מצב נתון.
אמון במישהו כרוך בהסרת אי הוודאות הזו על מנת לפשט את הקשר האישי. אתה מפסיק לראות בהתנהגות של הזולת איום ומתחיל להניח שבעתיד, האינטראקציות שלך איתו יהיו חיוביות, שהוא לא יעשה שום דבר כדי לפגוע בך, שהם יושיטו יד עוזרת, שתמיד יהיו היו מוכנים לחלוק את האור שלהם ולהציע לכם הדרכה.
אמון לא אומר שאתה צריך לדעת הכל על בן/בת זוגך, בן משפחה או חבר שלך. זה אומר שאתה לא צריך הסבר. זה אומר שאתה רואה כנות בעיניהם, שהמוח שלך בהרמוניה. בין שניכם, אין דרישה, שליטה או צורך מתמיד באישור מחדש.
זכרו, המוח צריך לפשט דברים ומעדיף לנווט בשגרה היומיומית ללא סיכון. הוא זקוק לאיזון רגשי הולם, ואמון הוא הנשק הטוב ביותר שלו בהקשר זה. כשחושבים על זה, כולנו שמנו את עצמנו על טייס אוטומטי ובטחנו ששום דבר רע לא עומד לקרות.
כולנו סומכים על כך שהרופאה יודעת מה היא עושה ויוכל לעזור לנו. כולנו סומכים על כך שכאשר נצא מהבית, לא ניתקל במוות בכל פינה. אם לא היינו נותנים את הטייס האוטומטי הזה בפקודה, היינו מפתחים התנהגות נוירוטית שתנתק אותנו לחלוטין מהמציאות ותקלקל את תחושת האיזון שלנו.
אם אתה רוצה שאנשים יבטחו בך, אתה צריך לסמוך עליהם
אנחנו מודים שברגע שמישהו מכשיל אותך, באמת קשה לסמוך עליו שוב. זה כאילו קרעו ממך חתיכה, כמו שיילוק מהסוחר מוונציה שגובה קילו בשר כתשלום. זו צלקת עמוקה וקבועה שלעתים קרובות מונעת ממך להתקרב כל כך למישהו שוב.
"הדרך הטובה ביותר לגלות אם אתה יכול לסמוך על מישהו היא לסמוך עליו."
-ארנסט המינגווי-
האכזבות שהכי כואבות הן אלו שמערבות את האנשים הקרובים אליך. אבל החלק הגרוע ביותר הוא שתחושת חוסר האמון הזו משתרעת לתחומים אחרים בחייך. אתה מפסיק לבטוח כמעט בכולם עד שאתה הופך לפובי קבוע, רוח רפאים שנדחפת לפינות המבודדות ביותר של החברה על ידי העצב הנצחי שלך.
שוב אמון הוא המפתח לאינטליגנציה חיונית
כאשר אנשים מסוימים נבגדו, הם חושבים דברים כמו "לעולם לא אבטח שוב באף אחד. אנשים פוגעים, חסרי אכפתיות ואנוכיים."
חשיבה כזו גורמת לכאוס בלתי הפיך בחייך, בין אם תרצה בכך ובין אם לא. בני אדם הם בעלי נטייה גנטית ואבולוציונית להתחבר עם אחרים. אנו סומכים על יצירת קשרים; לחזק את עצמנו מבחינה פסיכולוגית, אינטלקטואלית ורגשית; לפתח אינטליגנציה חיונית.
אינטליגנציה חיונית היא הדחף הלא מודע להישרדות ומימוש עצמי, כאשר האמון בעצמנו ובאחרים הוא המקור החזק ביותר לעידוד. כי בסופו של דבר, בין אם נרצה ובין אם לא, עלינו להיפתח למישהו ולחבק את מי שהוא, ואז נוכל למצוא את עצמנו שוב.
מעטים דברים בחיים מספקים יותר מזה.