גם ידידות יכולה להתקלקל
לא, זה לא תמיד קל. לשחרר למישהו צריך אומץ, כי לשחרר למישהו זה לאבד חלק מעצמך, חלק שאולי לעולם לא תקבל בחזרה... ועוד יותר גרוע, יש אנשים שנכנסים כל כך עמוק לתוך ההוויה שלנו, שכשהם עוזבים, אתה אף פעם לא שוב אותו דבר...
לא כל החברות היא לנצח; חלקם גם משתבשים. אפילו אהבה לא יכולה לברוח מתאריך התפוגה שלה. וזה לא שפישלנו. רק ששום דבר אינו קבוע. מערכות יחסים אינן נצחיות ועלינו לדעת לשחרר אותן.
בהתחשב בכך שלעתים קרובות אנו מתקשים לסיים שלבים בחיים ולהיפרד, עובדה זו הופכת למקור סבל גדול עבורנו. אפילו הזמן החולף לא הופך אותנו לחסינים מפני פרידות, במיוחד כשאנחנו יודעים שלעולם לא נוכל לחזור אחורה.
לאחר זמן מסוים, מעטים מהחברים הקרובים שלנו שומרים על אותה רמת אמון ופחות ממחצית מחברינו יישארו לצידנו יותר מ-7 שנים. במציאות, זה נורמלי שזה יקרה. מערכות יחסים יכולות להתקרר מחוסר שיתוף ברגשות, כי היה קונפליקט שגרר פרידה צפויה ובלתי נמנעת, או פשוט כי חייו של כל אדם הולכים בדרך אחרת.
כשזה קורה, הדבר הקשה ביותר הוא לא לשחרר אנשים, אלא לתת להם לקחת את החלק הזה ממך שתמיד היה איתם. זה הכי קשה להתמודד עם זה, גם כשנראה שהקשר מביא לך יותר כאב ועינויים מאשר אושר ורצון לחיות.
החלק החשוב הוא להרפות בזמן הנכון, בדיוק ברגע שאתה יודע שאין עוד ערובות לשיפור ושאינך יכול להמשיך להביא טוב לחייו של זה. זה יהיה הרגע שלך.
אל תתנו לזיכרונות שלכם להפוך לתוכחות. זה כאשר אתה הורסת את כל מה שיכול היה לקרב אותך ולתת לך לעזור אחד לשני לאורך מסע החיים. לשחרר היא ההפגנה הטובה ביותר של אהבה עצמית שאתה יכול להראות לעצמך.
לפעמים יש חברויות שממש לא צריך לקרוא להן חברות. הם אומרים שחברים הם המשפחה שאנחנו בוחרים, אבל לעתים קרובות, נראה שאנחנו פשוט מקבלים את מה שניתן לנו. אין לנו לא את הזמן ולא את המידע הדרוש כדי למצוא את בן לוויה האידיאלי שלנו, וזו הסיבה שהגיוני לנו לפשל לפעמים.
ולפעמים, למרות שאנחנו שמים את כל האמון שלנו במישהו ונותנים לו הכל, אנחנו מרומים. יכול להיות שהטעויות האלה מרחקות אותנו וזה נורמלי; אף אחד לא רוצה מישהו רעיל בחייו שהוא לא יכול לסמוך עליו.
עם זאת, מערכות יחסים הן שלבים וכשלבים, הם תמיד משתנים. אם אתה מקבל את כללי המשחק, אתה יכול להתקדם; אם לא, תגיע לרמה. גם אם אתה אוהב אדם, זה אפשרי שזה ייעלם, או לפחות לא יהיה כמו שהיה קודם. בדיוק כמוך, אחרים משתנים ומתפתחים. אנחנו לא אותו אדם משנה לשנה.
זו לא אשמתו של אף אחד. החברות מתקלקלת וזהו. צריך לדעת לקבל את זה.
זיכרונות טובים כל עוד הם נשארים בעבר ואנחנו לא חיים מהם, כל עוד הם לא מאלצים אותנו לשמור על הרגלים שאנחנו כבר לא רוצים ושגורמים לנו לחיות בהדדיות מתמדת ובלתי רצויה.
מערכות יחסים משתנות, בין אם נרצה ובין אם לא. סביר להניח שכבר אין לך את אותם ערכים, שאיפות או תוכניות כמו שהיו לך לפני שנים. זה נורמלי שזה יכאב ושקשה לזרוק משהו שהוא חלק ממך, אבל בדיוק כמוך, מערכות היחסים שלך משתנות. לטוב ולרע, זה רק עניין של לקבל את זה.
