האנושות נולדת בכל ילד
העזרה שהאנושות צריכה יכולה להגיע רק מילדים. הם ויהיו אלה שיכתבו את העתיד. האנושות נולדת בכל ילד, וזו הסיבה שאנחנו לא יכולים להתייחס לילדים כמו אזרחים סוג ב'. הדרך בה אנו מתייחסים אליהם מעצבת את אישיותם.
עלינו להתייחס לילדות ולילדים בכבוד רב. זכור שבכל אחד ואחד מהם נוצרת חתיכת אנושיות. טוב לב, שמחה, חמלה ואמפתיה יכולים לפרוח בתוך כל ילד. אבל, כך יכולים גם שנאה, כעס ונקמה. לכן עלינו לדעת מה לעודד כדי שיהפכו למבוגרים בריאים ומאושרים.
ילדות חייבת להיות גיל קדוש. עלינו לדבר על הצורך לשנות את הדרך בה אנו מגדלים ילדים, כי לשנים הראשונות לחייהם יש השפעה משמעותית על האופי שלהם.
"תרחיק אותי מהחכמה שאינה בוכה, מהפילוסופיה שאינה צוחקת ומהגדולה שאינה משתחווה בפני ילדים."
-חליל ג'יבראן-
ילדות, עידן הקודש
מבוגרים נוטים לחנך ילדים מבלי להבין אותם. אנחנו מוחקים את כל מה שהם עושים שאנחנו לא מבינים כ"דברים לילדים". מה שעלינו לעשות במקום זה הוא לזהות ולכבד את רגשותיו ורגשותיו של הילד כדי שנוכל להבין מה קורה.
לפעמים אנחנו לא יודעים איך למשוך ולשמור על תשומת לב של ילד. אחת הסיבות לכך היא כי קליפת המוח של הילד אינה מפותחת מספיק כדי להיות מסוגל לרשום ולבצע מספר רב של פקודות. אנחנו עלולים לצעוק על הילד או להעניש אותו על אי ציות, אבל אנחנו אלה שעושים את הטעות. אתה לא יכול לשים יותר מדי מגבלות על ילד צעיר, או לתת לו יותר מדי פקודות למלא אחר.
ויסות עצמי רגשי אצל מבוגרים הוא המפתח לגידול ילדים. עלינו לזכור שילדים לומדים כיצד להגיב למצבים מסוימים על ידי התבוננות בהתנהגות שלנו. אז, לא רק אנחנו צריכים לחנך את הילדים שלנו, אלא גם את עצמנו. ויסות עצמי מבטיח איזון בין איפוק ומתירנות. בעבר, החברה נטתה לשים יותר מדי גבולות לילדים. מצד שני, נראה שאנחנו לא נותנים להם מספיק גבולות ורואים את התוצאות השליליות.
גבולות, לרוב, לא אמורים להיות נועדו כעונשים, וגם לא צריך לקבוע אותם כאשר אנו חשים רגשות חזקים מאוד. חשוב להיות עקביים כשמדברים עם ילדים, לא משנה מה הרגשות שלנו אומרים לנו. רגשות כמו כעס או זעם אינם משפיעים טוב כשמגיע הזמן להציב גבולות או להחליט על עונש.
"בין כל השמחות, האבסורד הוא המשמח ביותר. זו השמחה של ילדים, החקלאים, הבלתי מאולפים, כל היצורים הקרובים מאיתנו לטבע".
-אזורין-
לשנים הראשונות לחייו יש השפעה חשובה על אישיותו של הילד
הילדות המוקדמת, עד שלוש שנים, היא כמו הבסיס לחיי אדם. במהלך השנים הללו, אנו מניחים את הבסיס להפרעות כמו דיכאון, דו-קוטביות או פסיכוטיות. מצד שני, מיומנויות ויכולות המגנות עלינו מהפרעות אלו מתבססות באותה תקופה. נוכל לומר שהילדות, אם כן, היא קדושה. ככל שהילד צעיר יותר, כך הוא קדוש יותר.
הורים רבים לא מתחילים לשים לב להתפתחות ילדם עד גיל ההתבגרות המוקדמת. דיברנו בעבר על הורים שמציבים יותר מדי גבולות לילד שלהם. ובכן, אנחנו רואים גם את ההיפך – הורים שלא מציבים שום גבולות או נותנים לילדם כל אחריות עד גיל העשרה. בשלב זה, יהיה קשה מאוד להציב גבולות אם עוד לא התחלנו. בדרך כלל, גיל ההתבגרות הוא כאשר ילדים בדרך כלל מתחילים למרוד.
אנחנו לא יכולים רק לחנך ילדים ברמה קוגניטיבית ואינטלקטואלית. ההתפתחות הרגשית שלהם חשובה מאוד. עלינו להקפיד על גידול וחינוך ילדים כיום. התקווה שלנו, התקווה לעתיד, שוכנת בהם.
ילדים יחזירו לחברה כל מה שהחברה תעניק להם.
