אנוזגנוזיה: חוסר היכולת לממש את חוסר היכולות של האדם

אפילפסיה וניוון קליפת המוח האחורי
נוירולוגיות: הפרעות נוירווסקולריות, דמנציה של אלצהיימר, פגיעה קוגניטיבית קלה, גידולים, דמנציה פרונטו-טמפורלית, פגיעה מוחית טראומטית, עיוורון קליפת המוח, אפילפסיה וניוון קליפת המוח האחורי.

בשנת 1895 תיאר פון מונקוב את המקרה של מטופל שסבל מעיוורון חלקי בעקבות פציעה. מה שבולט בחולה הזה הוא חוסר המודעות לחסר כזה. עם זאת, רק בשנת 1914 באגודה הנוירולוגית של פריז הציג באבינסקי את המקרה של שני חולים עם המופלגיה שמאלית וחוסר מודעות מוחלט לפגם המוטורי שלהם. בתורו, הוא הציג את המושג אנוסודיאפוריה, בהתייחס למקרים שבהם יש התעלמות מוחלטת מהמחלה.

הגדרה של אנוזגנוזיה

Prigatano, בתורו, מגדיר את Anosognosia כתופעה קלינית לפיה מטופל עם הפרעה בתפקוד המוח נראה לא מודע להידרדרות של התפקוד הנוירולוגי ו/או הנוירופסיכולוגי, אשר גלויה לרופא ולאחרים. חוסר מודעות זה אינו יכול להיות מוסבר על ידי עוררות יתר או ליקוי קוגניטיבי כללי או על ידי מנגנון של הכחשה עצמית של המטופל. הסיבתיות של הפציעה אדישה לאפשרות להראות אנוזגנוזיה במהלך המצב. לפיכך, הדבר משפיע מבחינה אנטומית על אזורי מוח המעורבים במודעות, וכתוצאה מכך לפגיעה ביכולת לזהות או להעריך את חומרת הליקויים. ה"עצמי" שלנו , המובן כמודעות לעצמנו, נדחק הצידה ואינו יכול לשלב את המידע על הפגיעה כחלק מאיתנו. זה כאילו לא היה קיים.

קריטריונים לאבחון ותחלואה נלווית

למרות שאין קריטריונים ספציפיים לאבחון, הקונסורציום לנוירופסיכולוגיה קלינית (2010) פרסם את הקריטריונים הבאים, על מנת לסייע בזיהויו ובסיווגו:

  1. הפרעה בהכרה של ליקוי פיזי, נוירוקוגניטיבי ו/או פסיכולוגי או סבל ממחלה.
  2. שינוי בצורה של הכחשה של החסר, ניכר באמירות כמו "אני לא יודע למה אני כאן", "אני לא יודע מה לא בסדר איתי", "מעולם לא קיבלתי את התרגילים האלה בצורה נכונה, לא פלא שאני לא עושה אותם טוב"," אחרים הם שאומרים לי שאני חולה"
  3. עדות לליקויים באמצעות מכשירי הערכה.
  4. הכרה במצוקה על ידי קרובי משפחה או מכרים.
  5. השפעה שלילית על פעילויות חיי היומיום.
  6. המצוקה אינה מתרחשת בהקשר של מצבי בלבול או מצבי תודעה משתנים.

מצוקה זו מלווה בהפרעות אחרות:

אנוזגנוזיה יכולה להופיע במספר מחלות נוירולוגיות ונראה שהיא ספציפית לכל ליקוי
אנוזגנוזיה יכולה להופיע במספר מחלות נוירולוגיות ונראה שהיא ספציפית לכל ליקוי.

נוירולוגיות: הפרעות נוירווסקולריות, דמנציה של אלצהיימר, פגיעה קוגניטיבית קלה, גידולים, דמנציה פרונטו-זמנית, פגיעה מוחית טראומטית, עיוורון קליפת המוח, אפילפסיה וניוון קליפת המוח האחורי. -

פסיכיאטרי: סכיזופרניה והפרעות אישיות. מנקודת מבט סימפטומטית, אנוזגנוזיה עלולה להתרחש במקרים של hemineglect, prosopagnosis, אמנזיה, תסמונת קורסקוף, תסמונת אנטון, hemiplegia, disexecutive syndrome, apraxia בונה, אפזיה ורניקה...

טיפול והשלכות

נכון לעכשיו אין עדות לטיפול יעיל. בהיותה מחלה שיש לה מגוון ביטויים, חלק מהכותבים מגדירים אותה כמחלה, תסמונת או סימפטום; עם זאת, יש הסכמה מסוימת לגבי הגדרתו. אנוזגנוזיה יכולה להופיע במספר מחלות נוירולוגיות ונראה שהיא ספציפית לכל ליקוי. בהתחשב בהשלכות המעשיות בחיי היום יום עבור אנשים הסובלים ממנה, חשוב לבצע זיהוי מוקדם של כך. אנשים שיש להם את זה עשויים להיות:

  • קשיים בעמידה בטיפול.
  • פרוגנוזה לקויה לגבי האבולוציה והשיקום של ההפרעה.
  • סיכון לסבול מנפילות או פציעות עקב חוסר מודעות.
  • שינויים במצב הרוח הנגרמים מהתמודדות עם המידע: גירוי, כעס, דיכאון.
  • היעדר מעקב אחר טיפולים תרופתיים ורפואיים.
  • חוסר הבנה חברתית של מעמדם ומחלתם.
  • היעדר תמיכה חברתית וקהילתית.