אשליית האמת: להאמין במשהו הוא נכון כשהוא לא

אשליית האמת
אשליית האמת, המכונה גם אפקט האמת האשלייתית, מתרחשת מכיוון שיש פגם בעיבוד המציאות.

אשליית האמת היא מנגנון שבאמצעותו אדם מגיע להאמין שמשהו נכון כאשר הוא לא נכון. למעשה, הם לא רק מאמינים בזה; הם גם מגנים על זה כאמת. כמו כן, הם סוגרים את עצמם בפני האפשרות שזה עלול להיות שקרי.

אשליית האמת, הנקראת גם אפקט האמת האשלייתית, מתרחשת מכיוון שיש פגם בעיבוד המציאות. כבני אדם, יש לנו נטייה לומר שדברים מוכרים הם נכונים.

בשנת 1977 נעשה על זה מחקר. בפני קבוצת מתנדבים הוצגו 60 הצהרות. החוקרים ביקשו מהם לומר אם הם נכונים או שקריים. אותו תרגיל חזר על עצמו מאוחר יותר. החוקרים שמו לב שאנשים אלה ראו שההצהרות שכבר קראו בעבר כנכונות, ללא קשר למידת הסבירות.

"לשקר אין הגיון אלא אם האמת תורגש מסוכנת."
-אלפרד אדלר-

אשליה של אמת וזיכרון מרומז

נראה שמנגנון זה פועל בגלל "זיכרון מרומז". בניסוי הקודם, המשתתפים סברו שהצהרות שכבר ראו בעבר כנכונות - למרות העובדה שנאמר להם בבירור שהן שגויות. במילים פשוטות, אם ההצהרות נראו "מוכרות", הן גם נראו נכונות.

אמת אשליה מתרחשת מבלי לערב זיכרון מפורש ומודע. זוהי תוצאה ישירה של זיכרון מרומז, סוג של זיכרון שמשתמש בחוויות קודמות כדי לבצע משימות. זוהי אסטרטגיה שהמוח משתמש בה כדי לחסוך באנרגיה.

זיכרון מרומז קיים, למשל, כאשר אתה קושר את הנעליים שלך. בהתחלה אתה לומד איך לעשות את זה. מאוחר יותר, אתה מבצע משימה זו באופן מכני, אוטומטי. אם אתה צריך לקשור משהו אחר מלבד הנעליים שלך, כנראה שתשתמש באותה טכניקה, גם אם היא לא הכי טובה לעבודה. במילים אחרות, אתה נוטה ליצור מודלים כדי ליישם אותם במצבים שונים.

האסטרטגיה המנטלית הזו מיושמת גם על מציאויות מופשטות יותר, כמו רעיונות. זה מוביל לאפקט האמת ההזוי. זה אומר שסביר יותר להאמין לרעיון או לדרך חשיבה אם זה נראה מוכר וחופף להתנסויות קודמות. כאן טמון הסיכון בקבלת החלטות לא מוצלחות.

אשליה של אמת ומניפולציה

אשליה של אמת ומניפולציה
אשליה של אמת ומניפולציה.

לאשליית האמת יש הרבה השפעות בעייתיות. כמו שאומר הפתגם הנאצי הישן, "אם אתה חוזר על שקר מספיק פעמים, הוא הופך לאמת".אמירה שחוזרת על עצמה, גם אם היא שקרית, נוטה להיתפס כנכונה. רוב האנשים לא מתעניינים מספיק או שיש להם את המשאבים כדי לוודא אם משהו נכון או לא.

למעשה, אפקט האמת האשלייתית הוא קיצור דרך שהמוח נוקט כדי להימנע ממאמץ רב מהנדרש. אם היינו מעבירים את כל מה שחשבנו ועשינו לניתוח, היינו מותשים תוך פחות משעה.

למה עדיף להיות ער במהלך היום במקום בלילה? האם לאכול ארוחת בוקר או לא לאכול שום דבר בתחילת היום? מה אנחנו אוכלים לארוחת בוקר, האם זה טוב או שאנחנו אוכלים את זה רק מתוך הרגל?

אי אפשר להעריך הכל בחיפוש אחר האמת. זו הסיבה שהמוח האנושי עוזר לך ופשוט מארגן מידע על סמך מה שלמדת. זו אסטרטגיה לעזור לך בחיים.

אשליית האמת אינה מבטלת את ההיגיון

היבט חשוב של אפקט האמת האשלייתית הוא שלא משנה כמה חזק הוא עשוי להיות, הוא אינו מבטל חשיבה לוגית. המשמעות היא שתמיד תוכלו לבצע תהליכים נפשיים שיאפשרו לכם להבין מה נכון או לא נכון.

זה גם אומר שכוח המניפולציה על המוח מוגבל. זה לוכד אותך באשליה רק כאשר אתה מחליט לא ליישם את יכולות ההיגיון הגבוהות ביותר שלך. אם תחליט להשתמש בהם, ההשפעה מדוללת.

כפי שאתה יכול לראות, יהיה מעניין להטיל ספק בהיבטים החשובים ביותר של המציאות. אתה צריך לשאול את עצמך למה אתה מאמין בדברים שאתה עושה. האם אתה חושב שמשהו נכון רק בגלל ששמעת אותו פעמים רבות? או שזה נכון כי יש לך מספיק ראיות כדי להאמין שזה כך?